ד"ר יובל שטייניץ הוא לא מומחה בכלכלה, ועל כך אין עוררין.
השאלה היא - האם הוא מתאים לתפקיד שר האוצר, ואת התשובה לכך נתן הרמב"ם ב"מורה הנבוכים", בתארו שם את כושרו של המדען להבין סוגיות מורכבות בתחום שונה מתחום מומחיותו ועיסוקו.
בדוגמה המובאת במורה הנבוכים, מתאר הרמב"ם רופא האמור להתמודד עם חישובים באסטרונומיה שלעיקרם קביעת מרחקים בין גרמי השמים על סמך מדידות ונוסחאות בטריגונומטריה, והרמב"ם מסביר ומשכנע כי לאור ידיעותיו הבסיסיות של הרופא במדעים הכלליים ולאור נגישותו לחיבורים מדעיים, הוא יוכל להתמודד מול טקסט מדעי ולפענח צפונותיו, בעוד שעם הארץ לא יוכל לעשות זאת.
לפיכך, אומנם הייתי מעדיף את בנימין נתניהו בתפקיד של שר האוצר על פני ד"ר יובל שטייניץ, אך לא הייתי מבטל את סיכויי הצלחתו של ד"ר יובל שטייניץ כשר האוצר.
כל מה שנאמר על עמיר פרץ - ומשרד הביטחון, לא קביל במקרה של יובל שטייניץ כשר האוצר, וימים יגידו.
זאת ועוד: עצם הסכמתו של שטייניץ להיכנס לתפקיד זה כאשר בנימין נתניהו ראש ממשלה, במצב בו האג'נדה של נתניהו ידועה וברורה, אף שהיא שנויה במחלוקת, מבטאת הסכמה לדרך ולעקרונות, ובכך כבר הושגה התחלה טובה.
יובל שטייניץ כבר עשה תפנית מהאקדמיה אל התחום המדיני וקנה לו מעמד בכיר בנושאי ביטחון, החופף לא מעט עם תפקידו החדש כשר האוצר, והוא יכול להצליח כשר אוצר ולהבין כראוי את השפה המקצועית של מקצועני הכלכלה והכספים.
החפיפה החלקית בין אוצר וביטחון תיצור עדיפות ברורה של המומחה לביטחון שהוא גם שר האוצר, וממקום זה יהיה נוח לשטייניץ להשתלב כמוביל מהלכים בתחומי הכלכלה והכספים, בגיבוי ראש הממשלה ובהתערבותו הפעילה.
מדובר בהורדת מיסים, בהמשך שמירה על רמת אינפלציה נמוכה ובהגבלת האבטלה למימדים כמקובל במערב. מקומו של שטייניץ במרחב הפוליטי יסייע גם לאביגדור ליברמן ברפורמה המוצדקת אותה הוא אמור להנהיג בכל הנוגע לזכויות על סמך נאמנות, דבר שיגדיל (או לכל הפחות יבהיר) את הנאמנות ויקטין את סל הזכויות - לאמור - יהיה בכך משום חיסכון לקופה הציבורית בצד עשיית צדק מדיני-אזרחי.
כשר אוצר, יבין שטייניץ יותר מכל שר אוצר אחד את צרכי הביטחון של מדינת ישראל וגם זה מהווה יתרון לא מבוטל.
כמו אזרחים רבים אחרים אני אעקוב בדריכות אחר המהלכים של שר האוצר החדש, עם תקווה להצלחה והענקת סיכוי מבוסס לכך, על אף התפקיד המורכב אליו נכנס מדינאי חכם בידיעה מראש.
