מן המצופה היה שיו"ר האופוזיציה במדינת ישראל תנהג במעמד השבעת הממשלה החדשה בממלכתיות ולא תתקוף אישית ובנימה אישית. והנה הפלא ופלא אך כנראה לא פלא, בחרה יו"ר האופוזיציה לתקוף אישית ובנימה אישית את מר נתניהו, את מר ליברמן, את מר אהוד ברק ואת ש"ס, כאילו שכחה עד כמה היא עצמה חיזרה אחריהם במרץ עד לא מזמן וכאילו שכחה שהיא עצמה ישבה בממשלה אחת עימם.
אני מבין שהשאיפה של גברת לבני היא להיות ראש ממשלה ואני גם מבין בהחלט שלשם הגשמת השאיפה הזו היא מאוד רוצה שיהיו בחירות נוספות וחוזרות בקרוב מאוד, למרות שאלה יעלו הון רב למדינה, ואני גם מבין שלשם כך גם כדאי היה מאוד מבחינתה ומבחינת יועציה שתוקם רק ממשלת ימין צרה בראשות נתניהו, שכן ממשלת ימין צרה יהיה קל יותר לתקוף וליצור בה בקיעים ואף לגייס לשם כך את התקשורת, שהיא כידוע תומכת נלהבת של הליכוד והזוג נתניהו.
אבל למרות כל זאת, דווקא בשעה גורלית זו לעם ישראל ולמדינת ישראל ציפיתי שגברת לבני תנהג אחרת, תתעלה מעל מרירות אישית, ותישא נאום ממלכתי כמקובל במעמדים מסוג זה ולא נאום פתטי וגם מלא כשלעצמו בצביעות (שכחה שהיא עצמה כיהנה בעבר כשרה בלי תיק דבר שכינתה בנאומה ואני מצטט: "שרים לענייני כלום").
חבל שהגברת לבני לא רוצה להבין כי בשעה קשה זו בה אנו נמצאים אחדות היא צו השעה! ושסדר העדיפויות הוא לא מדינה פלשתינית אלא הטיפול בגרעין האירני, בסכנת ההשמדה הקיומית מצד אירן, וחיסול החמאס בדרום והחיזבאללה בצפון וכן במשבר הכלכלי הקשה.
