הפסח, כמו דברים רבים אחרים ביהדות, סטה ממשמעותו, והפך להיות מקבץ של הלכות קטנות, קטנוניות, שהחוגגים את הפסח אוחזים בהן בשתי ידיים, דשים, משננים ומתפלפלים עליהן. האם יש צורך לזרוק קופסת קפה פתוחה? או האם ניתן למכור אותה? האם מותר לאשכנזים להחזיק קטניות בבית? האם ניתן להכשיר את הצלחת של המיקרוגל?
ה"ניקיון" הועלה על נס וקודש והורם, כבר בט"ו בשבט, עולה השאלה - "נו, התחלת לנקות לפסח?", החל מפורים שירי הילדים מהווים פרסומות חינם לסנו, וכמובן, אי-אפשר מבלי לשמוע את האנקדוטות השחוקות ש"אבק זה לא חמץ, והילדים הם לא עבדים". ואין זה סתם תירוץ של אישה פמיניסטית שמאסה בניקיון, וחסרה בזמן. אנו פשוט ניקינו עצמינו לדעת.
ולא אחדש דבר ברבדים העמוקים הקיימים בחג, שחובה עלינו לתת עליהם את הדעת - על כך שכל אדם יכול לקחת לעצמו את מסר הניקיון גם לחייו ולא רק לביתו - לנקות את הנפש, את הנשמה, את התחושות החונקות והמחשבות המהרסות. לנצל את חג הגאולה להתחדשות.
אך מעבר לכל, ואולי לפני הכל, יש עוד רובד נוסף לחג, רובד אשר מזכירים אנו בליל הסדר - רובד המעלה את אותה תקופה קשה לעם ישראל, בו היה גר בארץ לא לו, ובה עינו והשפילו אותו.
השבוע, אישי נסע לשוק בפתח תקוה, ובעודו בוחן ומרחרח, ממשמש ומתמקח, שם לב לאנשים. אנשים נמוכי קומה במעט, שחורי שיער, ומלוכסני עיניים, המלקטים ירקות רקובים מהריצפה, רצים מהר תחת טיפות הצינור המנקה את המדרכה השחורה, על-מנת לתפוס עוד איזה פרי, עוד איזה ירק... והם בוחנים את שללם בעיניים מקצועיות, היודעות כבר להבחין בין עבש מעט, או ממש רקוב. לא הייתי בביתם, אם אכן ניתן לקרוא לזה בית. לא ראיתי את משפחתם, וספק אם הם ראו אותם בשנים האחרונות, ולא פלשתי לחלומותיהם. אך, ממרום מושבי הישראלי, אני יכולה רק לדמיין, לדמיין ולהזדעזע.
ולכן, בזמן המועט שנשאר לפני החג, בקשה קטנה ברצוני להפיץ, אל נא תשרפו חמץ!!! הביאו אותו לארגונים שעוזרים לעובדים זרים, לכו לשוק ותגישו להם את זה בכבוד, במילת ברכה. החמץ האסור לנו ומיועד לשריפה וכיליון, יכול לשמש אותם כברכה, כמקור רווחה לעוד כמה ימים. וזה כל-כך חשוב, וזה כל-כך נכון. הרי גם אנו היינו פעם גרים.
וכן, גם יש ישראלים במצב קשה.
וכן, ניתן למצוא (אם משתדלים), התנגדויות הלכתיות.
וכן, וכן וכן...
אבל בעצם, למה לא?!
ואולי אם לא תספיקו בפסח הזה, אז עד פסח הבא יש עוד שנה שלמה, והרבה הזדמנויות.
ושתסבו בביתכם הנקי, על צד שמאל כמובן, ותרגישו מעורפלים מעט מהיין שהחל מתפשט בגופכם, ותרצו להריץ קצת את ההגדה ולהגיע כבר לאוכל, רק על תדלגו על הקטע של הגרים, כי איפה שהוא, לא רחוק מכם, יש עוד כמה גרים, שאני בטוחה שהיו שמחים ליותר מאשר ירקות רקובים מרצפת השוק.
ושיהיה לכולנו חג שמח.