גשר מיותר

גשר המיתרים במבואות ירושלים, אשר עלה למשלם המסים הישראלי עד כה 280 מיליון ש"ח, הוא גשר מיותר. היה אפשר לפתור את הבעיה הפונקציונאלית אשר למענה תוכנן ונבנה גשר זה – בסכום ששולם כשכר טירחה למתכננים בלבד, ואת כל ההוצאות הנוספות של בניית הגשר, שהן כמובן עיקר ההוצאות - היה אפשר להקדיש למטרה הומאניטארית "ירושלמית". גם אם נניח כי הגשר היה נחוץ, כדבר שלא שנוי במחלוקת, עדיין ההשקעה האדירה באטרקטיביות-לכאורה של הגשר – לא נחוצה, לפחות מנקודת המבט של מי שסבור כי הגשר אינו אטרקטיבי מבחינה אדריכלית, בהיותו – אולי – מכוער, או בהיותו – "רק" זר לסביבה. הגשר הזה מזכיר לי עמוד גבוה הניצב בשטח של מבנים רדודים, ובראשו מנורה הדולקת ברציפות, יומם וליל. לשאלה מדוע נחוצה המנורה, התשובה היא כדי למנוע התנגשות מטוסים בעמוד. לשאלה מדוע נחוץ העמוד? התשובה היא, כדי לשים שם את המנורה. גם בראש הגשר המיותר, מן הסתם, ניצבת מנורה, הטעונה כמובן אחזקה, וספק האם היא גם כן כלולה כחלק בלתי נפרד מהרעיון האדריכלי הכולל, או שמא מנורה זו היא בבחינת אילוץ פונקציונאלי, המטיל ספק נוסף לגבי היתרון האטרקטיבי-אדריכלי של הגשר. ובעניין האחזקה: משה פייגלין, שהוא בקיא בקונסטרוקציות פלדה, כבר הביע את הערכתו ב'מקור ראשון' בעבר, כי לאור הצורך בעבודות אחזקה תקופתיות כל 20-15 שנה – תגיע העת, מפאת העול הכבד מנשוא הכרוך בביצוע עבודות האחזקה הללו בגבהים ומורכבות ביצוע אחזקת המיתרים (שאינם סתם כבלים – אלא מערכות מורכבות בתוך מובילים), עבודות אשר לא מתאימות כלל להווי הישראלי - בה הגשר המיותר יפורק. המיתרים, שאינם דומים לכלום זולת למיתרים, אולי מזכירים אוניה – אזכור זר לאופי של ירושלים. הגשר בכללותו, עם העמוד העקום (יעני מודרני), זר לאופייה של ירושלים הבנויה לתלפיות בסגנונות עתיקים. חלקות משטחי העמודים הנישאים אל על – זרים לחיפויי האבן השולטים בארכיטקטורה הירושלמית לא רק למעשה אלא אפילו על-פי חוק. הגובה של המבנה המיותר - מגמד את הסביבה הבנויה, הישנה והטובה, הקרקעית, אשר למרות גילה המופלג – בתחרות קיומית לאורך מימד הזמן, היא תשרוד עשרת מונים יותר משרידותו של הגשר המיותר, לא לפני שעוד ישקיעו בגשר זה מיליוני דולרים נוספים באחזקה ואולי גם בשיקום תאונה.