"מצרים חוזרת לתקופה הפרעונית"

מאז כבש אלכסנדר מוקדון את מצרים בשנת 332 לפני הספירה לא הייתה מצרים עצמאית, אלא שטח כבוש או מדינת חסות של מעצמה עולמית. הערכה זאת הושמעה על-ידי איש המוסד לשעבר, ירון זכאי, במסגרת חלקה הרביעי של סדנת אלפרדו למלחמה הבאה, שעסקה בפעילות הצבא המצרי בחצי-האי סיני, הרבה מעבר למה שמתיר הסכם השלום עם ישראל שנחתם אחרי מלחמת יום הכיפורים. לפי זכאי, אחרי אלכסנדר מוקדון שלטו במצרים, במשך כ-2,300 שנה, בית תלמי ההלניסטי, הרומאים, הביזנטיים, הערבים, הממלוכים, הטורקים והבריטים. אחרי מלחמת העולם הראשונה זכתה מצרים בעצמאות מוגבלת, אך למעשה הייתה מדינת חסות של בריטניה, של ברית המועצות ושל ארה"ב. זכאי: "תם עידן היות מצרים גרורה אמריקנית, משום שנשיא ארה"ב ברק אובמה עשה את טעות חייו וניסה לכפות על מצרים שלטון של האחים המוסלמים, בהנהגת ד"ר מוחמד מורסי, ובניגוד לדעת הצבא והאגפים המתונים - מבחינה מוסלמית - במדינה. עתה, בהנהגת עבד אל-פתאחא-סיסי, התחיל במצרים תהליך של חזרה לתקופה הפרעונית, העצמאית לחלוטין. היום מחוברת מצרים לערב הסעודית. אחד הסממנים לשחרור מההשפעה האמריקנית הוא רכש מטוסים מצרפת, ורכש מרוסיה של מערכות טילים נגד מטוסים. לשינויים אלה יש השפעה דרמטית על מעמדה האסטרטגי של ישראל. ועל ההנהגה שלנו להתעורר". המומחה הישראלי הבכיר לצבאות ערב, אלוף משנה בדימוס פסח מלובאני, אמר בסיכום הסדנה כי אין זה נכון שמצרים מבצרת את חצי-האי סיני מתוך כוונה להשתמש בו כקרש-קפיצה לתקיפת ישראל. לדבריו, עד מלחמת יום הכיפורים הרעילו השלטונות במצרים את דעת הקהל נגד ישראל. "היום המצב שונה. המצרים מסתכלים קודם כל על עצמם. הם יצאו לרחובות נגד חוסני מובארק ונגד מורסי, כי הם דואגים לעצמם. במלחמת יום הכיפורים הם תקפו כדי להחזיר לעצמם את אדמתם. היום אין מה להחזיר, ואף מצרי אינו רוצה לאבד את חייו בשביל מלחמה חסרת מטרה נגד ישראל. הם מבצרים את סיני כביטוח מפני 'הבריון הישראלי'. הם ממשיכים לבקר קשות את ישראל, כי הם חזרו לעולם הערבי והם צריכים להראות שיש אויב ציוני". המומחה למודיעין-שטח, סגן אלוף בדימוס אלי דקל, דחה את דברי מלובאני וטען: "ההערכות המצרית בסיני, אינה הגנתית, אלא התקפית. בהסכם השלום הותר להם להחזיק בסיני דיוויזיה אחת, והם בנו שם מערך עבור ארמיה. הסכם השלום מבחינתם הוא זמני בלבד, כל זמן שישראל חזקה, אך, הם בהחלט שומרים על אופציה של תקיפה במקרה שהם ירגישו חזקים יותר. באופן עקרוני-לאומי-דתי, קיומה של ישראל הוא לצנינים בעיניהם".