ישראל בזבזה את הזמן ולא התקדמה במאבק נגד אירן. כך אמר (יום ג', 1.12.15) ראש אמ"ן לשעבר, אלוף (מיל.) עמוס ידלין, בכנס בנושא אירן במכון למחקרי ביטחון לאומי. לדבריו, לאחר החתימה על הסכם הגרעין, אירן החלה לנצל את הזמן ולקדם את מטרותיה, בעוד שישראל לא פעלה כמו שצריך ולא הצליחה להתקדם במאבק נגד הגרעין האירני. לדברי ידלין, ישראל צריכה להיערך לטווח הרחוק של הסכם הגרעין, מאחר שבעוד 15 שנים לאירן תהיה לגיטימציה גרעינית בלתי מוגבלת.
ידלין הציג מספר תרחישים בנוגע להסכם הגרעין האירני. התרחיש האופטימי אומר שאירן תקיים את ההסכם, הכלכלה שלה תשתקם, תחדש את הקשרים עם העולם ולאחר 15 שנים היא תהיה מדינה דומה לשווייץ. התרחיש השני אומר שאירן תפעל כמו
קוריאה הצפונית. היא תקיים את ההסכם עד להופעתו של מדבר עולמי, ואז היא תפר אותו. התרחיש השלישי אומר שאירן תקיים את ההסכם ל-15 שנים הבאות, ותנצל את הפרצות והתחומים האפורים הנמצאים בו. התרחיש הרביעי אומר שאירן לא תגיע לפצצה, אלא תחכה עד לקבלת הכסף והסרת הסנקציות כדי להפר את ההסכם.
תרחישים אלו, סבור ידלין, צריכים להיות הבסיס לתוכנית העבודה של ישראל מול ארה"ב. על ישראל היה לספוג את העלבון ולא להתערב בפוליטיקה האמריקנית, דבר שהביא לכך שהנושא האירני הפך לנושא מפלגתי ולא לנושא לאומי. לדעת ידלין, ישראל הייתה להגיד לארה"ב שבעיניה מדובר בהסכם רע, וכעת יש להתכונן לסיכונים ולתרחישים.
עוד אמר ידלין שישראל איבדה את הלגיטימציה שלה לתקוף באירן, לאחר החתימה על ההסכם. אולם אם אירן היא הבעיה שלנו, ציין ידלין, ישראל יכולה לפעול נגדה לא בשטחה, אלא נגד שלוחותיה בסוריה, בדגש על משטר אסד וארגון חיזבאללה.
היועץ לשעבר לביטחון לאומי, אלוף (מיל.) יעקב עמידרור, סבור לעומת זאת, ההסכם מול אירן מעלה את האפשרות שישראל תצטרך לעצור לבדה את אירן. לדבריו, ההסכם מעמיד את ישראל באתגרים גדולים בתחום הביטחוני, מציב את ישראל במצב שונה ביחס למעמדה האזורי ומכאן שישראל תצטרך להתמודד לבד מול העולם, וגם מעלה את האפשרות שישראל תצטרך לעצור לבדה את אירן.
לדברי עמידרור, ישנן ארבע הנחות יסוד לאחר חתימת ההסכם עם אירן: 1. אירן תרצה לרמות. זה לא יקרה בקרוב, כי אירן תרצה לשקם את הכלכלה שלה ולהפוך אותה לעמידה בפני סנקציות. 2. לאף אחד אין אינטרס לגלות את מעשי הרמייה וההונאה של אירן לאחר החתימה על ההסכם. כמו-כן, איש לא יעשה מאמצים לגלות מעשי רמייה שיכולים לסכן את ההסכם, דבר שיביא לירידה ברמת המודיעין מול אירן. 3. אם אירן תיתפס מפרה את ההסכם ולא ניתן יהיה להתכחש לזה, איש לא רוצה לחזור למצב שלפני החתימה על ההסכם. 4. ההנהגה האירנית לא תשתנה לטובה, והיא תפעל לחיזוק ההגמוניה האיזורית שלה ולהמשך פעילות טרור נגד ישראל.
לאור הנחות אלו, טוען עמידרור שישראל צריכה לעשות את הדברים הבאים: 1. לבנות יכולות נוספות וחדשות, דבר שידרוש עזרה מארה"ב. הדבר כולל יכולות להתמודדות מול חיזבאללה והסיוע שהארגון יקבל מאירן. 2. נדרש מאמץ מודיעיני עצמאי לאיתור שינוי מדיניות באירן, במטרה לגלות כל החלטה לפנות לעבר הפצצה. הדבר ייעשה בין היתר באמצעות שיתוף פעולה עם ארה"ב, בריטניה וצרפת. 3. להתכונן לאפשרות שבו ישראל תצטרך להפעיל כוח נגד ההתקדמות הגרעינית של אירן.
חלק מההתמודדות עם בעיה זו, אומר עמידרור, כולל שיתוף פעולה ושיפור היחסים עם מדינות ערב הסוניות המתונות. מדינות אלו שחוששות מאירן כמו ישראל, ויכולות לסייע במאבק נגד עירן. אם זאת, אומר עמידרור, לא תתקיים מערכת בריתות סונית מתונה נגד אירן. בעיה נוספת שציין עמידרור, היא האפשרות של קיום מזרח תיכון גרעיני. לדבריו, מדינות ערב הסוניות הפועלות נגד דאעש יכולות להחליט שהן צריכות היבט נגדי לאירן גרעינית, דבר שיביא למרוץ גרעיני במזרח התיכון.
