לפני תקופה ארוכה יחסית, טענתי שמדינת ישראל לא תוכל לשאת את צה"ל הנוכחי על כתפיה מסיבות שונות, אך המרכזית שבהן היא הסיבה הכלכלית. מדינה אינה מסוגלת לשאת בהוצאות ביטחוניות עצומות לאורך שנים. צפיתי את המשבר הזה כפי שרבים אחרים עשו לפני אך החרישו משום שחששו לעורר ויכוחים. טענתי שלצער כולם, הסיסמאות המלכדות של פעם אינן עושות יותר רושם, ודאי לא על מגזרים גדולים למדי ורבדים חברתיים בישראל, לכן יש לראות את המציאות נכוחה ולא לטמון את הראש בחול. קיטונות של גידופים "חטפתי" מטוקבקיסטים חדורי להט פטריוטי וכוונות חינוכיות מטופשות.
כוונות האוצר לקצר את שירות החובה ולקצץ מתקציב הביטחון כדי "לעמוד ביעדים הכלכליים" אינן אלא חלק מתוכנית כלכלית פרי מוחם של ה"קוסם" הכלכלי וחבורת האוצר אשר, במוקדם או במאוחר, תפגע קשות בחברה. או אז יוכלו הקברניטים לטעון שהם רק הצילו את "הכלכלה של המדינה", אך יקברו רבים מבין אזרחיה.
צה"ל חייב להפוך לצבא מקצועי שבו משרתים אנשים הרואים את ייעודם בקריירה צבאית. הפיכתו של צה"ל לצבא מקצועי יאפשר פינוי משאבים כלכליים עצומים כדי להפוך אותו לצבא חזק, מצויד היטב, ממוקד מטרה. בשום שכל, ניתן יהיה להפוך את צה"ל לצבא מודרני ויעיל הנהנה מתמיכת כל העם.
רק מי שמביט למציאות בעיניים פקוחות מסוגל להבין שתחזוקתו של צה"ל בגודלו הנוכחי אינה אפשרית. אלה אשר ממשיכים לדבר בשם הערכים הנעלים באמת שפעם היו נחלת כולם, איננו יודע מה קורה כיום. לא המוח הקודח אלא מתוך מסמך האוצר ניתן להבין שהיחידות הבלתי לוחמות עתירות כוח אדם בלתי נחוץ. היחידות הלוחמות מהוות מיעוט בתוך הצבא ובזבוז המשאבים בעבור היחידות העורפיות עצום.
ככל שיתפנו משאבים מהפיכת הצבא למקצועי - אלה יופנו להצטיידות, הכשרה ותגמול לאלה המשרתים. את שירות החובה של הבנות יש לבטל ומיד. ממילא רבות הן הבנות שאינן משרתות בצה"ל מסיבות שונות. אלה מבין הבנות אשר ירצו לשרת בצה"ל יעשו זאת בתפקידים נחוצים ומשמעותיים ולא כפי שקורה היום. אין כוונה להפלות את הבנות אלא להפך: הגיעה העת לתת לכל נערה אפשרות להתנדב לשירות צבאי ארוך ומשמעותי בדיוק כפי שצריך לעשות עם הנערים בני השמונה עשרה. בזבוז משאבים רק בגלל אתוס שלדאבון הלב נעלם מן העולם. מדינה אינה יכולה לשלם מחיר בלתי אפשרי.
את כל המשרתים בצה"ל יש לתגמל בצורה ראויה, הן כספית והן חברתית, כדי ליצור אליטה ראויה לכל שבח, החל ממשכורות גבוהות מאוד, דרך הטבות דיור והשכלה וכלה במיסוי נמוך מאוד. חוק המילואימניקים מזמן שבק חיים, לפני שיצא אל אוויר העולם. אלה המשרתים במילואים מבינים היטב שזהו צורך בל ישוער כי הרי הם מהווים את רובו של כוח האדם הלוחם בצה"ל. בקרב רבים מבין המילואימניקים עדיין המילה שירות היא מילה קדושה ולמרות כל הקשיים, הם מתייצבים לשירות באחוזים מדהימים. הם מרגישים פראיירים כאשר הם מביטים סביבם ורואים שהם המיעוט המוכן להקריב למען המדינה, תרתי משמע. את אלה יש לטפח במלוא מובן המילה ולא בדיבורים יפים חוצבי לבבות. אם לא ייעשה כך, גם אלה עלולים, חלילה, להצביע ברגליים. במשך תקופה של כעשור, גם את שירות המילואים יש להחליף בשירות התנדבותי–מקצועי. הצבא יהיה קטן הרבה יותר אך מקצועי, ומוכן למשימותיו עשרות מונים מאשר היום, בעלות כלכלית שתתאים ליכולתה של המדינה.
כל מי שבדק את תקציב הביטחון הגיע למסקנה שהמשאבים עצומים - מעל ליכולתה של כל מדינה נורמלית. לדאבון הלב, השירות בצה"ל איננו מה שהיה פעם ותהילתו ירדה פלאים, בו בזמן שהאתגרים הביטחוניים הולכים וגדלים. הפיכתו של צה"ל לצבא מקצועי היא צורך השעה. את זאת יודעים כולם אך מעדיפים להמשיך ולדבוק בסיסמאות ריקות מתוכן ובלתי ישימות. טוב יעשו קברניטי המדינה אם יחליטו שהפרויקט הכה חשוב הזה המכונה צה"ל חייב רוויזיה משמעותית. הקיבעון הוא אם כל הרעות.
השוואת היסטוריות אינן תמיד מדויקות, אך בכל זאת, למען השעשוע האינטלקטואלי נזכיר עובדה אחת בסיסית. במלחמת העצמאות המיעוט מבין אזרחי המדינה שזה עתה קמה שירת בצה"ל החדש. חדור מוטיבציה ועיקשות, הצליח מיעוט זה להגיע לאחד ההישגים הגדולים ביותר בתולדות המדינה.
אם אז יכולנו, גם היום זה אפשרי, רק אם נשנה את דפוסי מחשבותינו שמזמן הפכו בלתי רלוונטיים, לצער כולנו.
