אזהרה לשרה נתניהו

שרה נתניהו שלום, אני לא מכיר אותך באורח אישי. מעולם לא החלפנו מילים בעל פה ולא כתבתי אודותיך דבר וחצי דבר, ומשום כך אני פטור מהחשד שאני פועל כביכול ממניעים פוליטיים. אני כותב אליך מכתב פומבי זה, שיש בו נימה של תוכחה, לא כדי לייצב את שלום הבתים שלך ושל בעלך ביבי בירושלים ובקיסריה, אלא מתוך דאגה לשלוות נפשו שדרושה לכולנו בגלל סבך הבעיות החמורות שבהן שקועה ותקועה כיום המדינה. ביבי הוא ראש הממשלה השני שמכהן כהונה שנייה כראש ממשלה אחרי הפסקה בת כמה שנים, שבמהלכה שאל את עצמו לא אחת את השאלה הנצחית: "איפה טעיתי"?. אולי לא ברשותך, אני רוצה לערוך הקבלה בין ראש ממשלה ישראלי אחר שחזר לשלטון אחרי שנות פרישה מאונס שכפתה עליו רעייתו. כוונתי ליצחק רבין המנוח, שכיהן כראש הממשלה במחצית שנות השבעים אחרי מלחמת יום הכיפורים והתפטר מתפקידו אחרי שנחשף ע"י העיתונאי דן מרגלית ב'הארץ' חשבון הדולרים של רעייתו המנוחה בבנק בוושינגטון. לאה רבין הייתה אישה דומיננטית מדי, כאשת ראש הממשלה שידה הייתה בכל. אפילו רמטכ"ל עטור קרבות מסוגו של בעלה לא הצליח לתת לה פקודות ולרסנה והוא שילם על כך מחיר יקר. בתקופת הכהונה השנייה של רבין כראש הממשלה הוא נהג כבר אחרת, ומקורביו פעלו לרוב בהצלחה כדי לנטרל את רעייתו ולהרחיקה מלשכתו. ואמנם, לאה רבין התמקדה בתחום החברתי ולא נדחפה יותר מדי לצד בעלה, אף כי לא היססה לגרור אותו לאירועים מסחריים שבהם שימשה כמקדמת מכירות של היחצן רני רהב. בכל מקרה, תקופת כהונתו השנייה של רבין הייתה טובה ופורייה הרבה יותר מאשר תקופת כהונתו הראשונה. משקיפים פוליטיים תלויים טוענים שביבי היה בתקופת כהונתו הראשונה ראש ממשלה גרוע שהרבה לשגות משום שהיה שבוי בקונספציות אידיאולוגיות שאבד עליהן הכלח, היה נתון להשפעות ולא עמד במצבי לחץ. ביבי ייבחן תחת זכוכית מגדלת גם בתקופת כהונתו כראש הממשלה בעיקר משום שהתקשורת אינה אוהבת אותו, למרות שהוא עובר היטב מסך ומתבטא היטב בראיונות אלקטרוניים וכתובים. אין מה לעשות - המציאות הפוליטית מוכיחה שהתקשורת לא מעניקה לביבי את ימי החסד המקובלים ואין לו מה לצפות לקבל ממנה הנחות או מחירי מבצע, מסוג אלה שקודמיו אריאל שרון ואהוד אולמרט זכו להם בשפע. אין כל סיכוי שביבי יהיה יהפוך לאתרוג או למצה שמורה. אם חלילה הוא ימעד או יעבור על החוק, יעוטו עליו כעורבים אנשי התקשורת שאורבים לו. חוטפת את המושכות שרה היקרה. הצלחתו כראש הממשלה בכהונה השנייה תלויה בך במידה בלתי מבוטלת. לכאורה למדת לקח ואת נוהגת כיום בדרך שונה מכפי שנהגת בתקופת הכהונה הראשונה של ביבי כראש ממשלה. כך, למשל, החלטתך שלא להופיע לכנס הניצחון של הליכוד בבנייני האומה בירושלים הייתה נבונה. בחלל האולם נשמעה אומנם חזור ונשנה הקריאה "היידה שרה" כאשר ביבי נכנס בגפו, אבל את לא היית שם ולא ניסית לגנוב את הצגה. התחושה החוזרת ונשנית שאת מעורבת במינויים ממלכתיים מסוג מינויו של יובל שטייניץ כשר האוצר ובמינויים פנימיים בלשכה – בין שתחושות אלה נכונות ובין אם-לאו - יוצרת אווירה של אי-נוחות. על החגורה האישית שלך מופיעות שורה של גולגולות של מקורבי ביבי שסילקת בעבר. הגיעה השעה שתרפי ותתמסרי באופן בלעדי לעבודתך המקצועית כפסיכולוגית בעיריית ירושלים. הטעות החמורה ביותר שלך היא שאת מאפשרת לאנשים הנמנים על החוג הסגור שלך להשתמש בך, שלא בטובתך, כאשר הם לפעמים מופיעים או מדברים בשמך, אולי לא על דעתך, ובעצם דואגים לאינטרסים האישיים והמסחריים שלהם ושל אחרים. הבולט מכולם הוא איש העסקים השנוי במחלוקת רוני מאנה, חבר אישי שלך ונהג משפחתי מתנדב, שהכריז בפומבי עוד לפני הבחירות שמצפה לו מתפקיד מרכזי אצל ביבי. מאנה כופה את עצמו עליכם ואתם לא מנסים למחות בידו. אפילו המאבטחים קיבלו אותו כחלק מן הנוף. אין לי ספק שמאנה יקצור לעצמו במוקדם או במאוחר פירות מהקירבה היתרה שלו אל ראש הממשלה ושר-העל במשרד האוצר. יש כבר בשטח סיפורים שיכולים להוות סימפטום לאורחות התנהגות ולהלכי רוח. לפני כמה ימים התפאר בפומבי אחד, צחי ברוורמן, מנהלה של חברה עירונית בנס ציונה, תחמן וקומבינאטור שהזדנב בחודשים האחרונים אחרי ביבי וזוקף לזכותו את חברותו בוועדה פנימית בליכוד שפסלה את מיקומו של משה פייגלין ברשימת הליכוד לכנסת. ברוורמן גילה באחרונה בפומבי שביבי הורה לשר לאיכות הסביבה גלעד ארדן ולשר התקשורת משה כחלון לבחון אפשרות לקבל אותו כמנכ"ל של משרדיהם, אך לדבריו את התקשרת אליו ואמרת לו שלא יקבל את התפקידים האלה מאחר שאת מתעקשת כל כולך שהוא יעבוד דווקא בלשכה של ביבי. אם אומנם בחשת בעניין זה - הדבר חמור. אם ברוורמן בדה דברים מליבו הדבר מעיד על-כך ששום דבר לא השתנה. בכל מקרה, כדאי לך לבדוק נושא זה. לא פחות מורכבת הינה מעורבותו של שעיה סגל, לשעבר עיתונאי בכיר במעריב וכיום בעל חברה לייעוץ תקשורתי. סגל הפך להיות יועץ סתרים פוליטי של אריאל שרון. עתה הוא מככב בלשכתו של נתניהו. את נתת את ברכתך לשיבוצו כיועץ אסטרטגי בלשכה, אחרי שככל הנראה הרעיף עליך מפיו מפיק המרגליות מחמאות. למחמיאים הייתה אצלך תמיד תקווה. אני לא מתרגש ומתרשם מכך ששעיה סגל פועל בלשכה בהתנדבות. מתוך מסמך פנימי שמצוי בידי אני למד שבתקופה שבה כיהן ביבי כשר האוצר, הגיש לו שעיה סגל בכתב את רשימת לקוחותיו שלא הייתה מביישת אף יחצן צמרת: קבוצות דלק ו'ים תטיס' של יצחק תשובה, איל ההון סטף ורטהימר, הרשות השנייה, הרשות לפיתוח הגליל, אתר החרמון ועוד. שעיה סגל התחייב בכתב בפני נתניהו שאם וכאשר יעלה במשרד האוצר נושא שקשור באחד מלקוחותיו, הוא יימנע להית מעורב בדיונים ובקבלת ההחלטות. אני סקרן לדעת אם שעיה נתן באחרונה לביבי רשימה מעודכנת של לקוחותיו החדשים. אם לא - מוטב שיזדרז לעשות זאת. חבריו של סגל מצביעים על יושרו האישי וטוענים שמעולם הוא לא קיבל לקוח בזכות קרבתו לשרון ולנתניהו. ללא כל קשר לפעילותו ההתנדבותית של שעיה סגל בלשכתו של נתניהו, תנועת אומ"ץ, שיש לי הכבוד לעמוד בראשה, בוחנת כבר נושאים המעלים חשד לניגוד אינטרסים של אישים הפועלים בקרבתו של ראש הממשלה, דווקא בשכר. בהקשר לכך פנינו כבר השבוע אל היועץ המשפטי לממשלה, בעקבות מינויו של איש העסקים אורי יוגב ליו"ר הוועדה המייעצת למועצה הכלכלית הממלכתית. שעיה התנדב להשתתף לפני כמה ימים בתוכנית "תיק תקשורת" כדי להסביר מדוע את מסרבת להתראיין ולהשיב על שאלות שונות בעלות עניין לציבור שהתעוררו באחרונה. אחרי שהוא החמיא הפעם בפומבי לכישוריך, הביא נימוק שספק אם שכנע אפילו אדם מבריק מסוגו: את מסרבת להתראיין משום שאת טרודה ועסוקה מעל הראש וגם יש לך ילדים בגיל העשרה. מעניין אם הנימוק הצולע הזה הוא פרי יצירה עצמית שלו או הברקה שלך. רוח קרב וקשיי הפנמה בחג הפסח האחרון פישל 'ידיעות אחרונות', כאשר פרסם ידיעה לא בדוקה כאילו נזקקת לעובדת משרד ראש הממשלה שתשמש כמלצרית להגשה בליל הסדר שנערך בביתכם הפרטי בירושלים שבו אתם ממשיכים להתגורר. במקרה הזה לא מעדתם. הטעות שלך ושל ביבי הייתה הסכמתכם להיענות לבקשתו המחוצפת של ראש הממשלה היוצא, אהוד אולמרט, שביקש להמשיך ולהתגורר זמן קצר נוסף במשכן ראש הממשלה. אני מכיר היטב את אולמרט; הוא לא יהסס להתל בכם ולמשוך זמן. כיום אולמרט הוא אדם פרטי ויכול בהחלט להרשות לעצמו דירה עד שביתו החדש ביישוב בהרי ירושלים יהיה מוכן לכניסתם של עליזה ושלו. אולי משום כך אתם מעדיפים לבלות את סופי השבוע שלכם בביתכם בקיסריה. לעניות דעתי, ההחלטה שלה נתת הסכמתך הינה שגויה וצורמת בתקופה זו של משבר כלכלי, פיטורים המוניים והידוק החגורה. הפרסום האחרון בתקשורת, שלפיו מתקיים דיון לשכור וילה עבור מאבטחיו של ראש הממשלה בסכום של 20 אלף שקלים לחודש מחשבון הקופה הציבורית, מקומם. בכל ימות השבוע נשארות הוילות ריקות. שרה היקרה, כל הסימנים מעידים על-כך שאנשי התקשורת חסרי המעצורים, שנעצו בכם את ציפורניהם בתקופת שלטונו הראשונה של ביבי כראש ממשלה לפני תריסר שנים, מצויים כבר בכוננות כדי "להתלבש" מחדש עלייך ועל ביבי. ראי הוזהרת. תקופת שלטונו הראשונה של ביבי כראש הממשלה לפני תריסר שנים עלולה לחזור על עצמה. עיתונאים ש"יחפשו" את ביבי, לעיתים ממניעים לא טהורים, יציקו לך ללא הרף ויהפכו אותך מטרה נייחת לניגוחו של בעלך. מאז ומתמיד הערכתי מאוד את הנחישות ואת רוח הלחימה שלך. נאמר לי שאת פסיכולוגית ילדים מיומנת, אישה דעתנית בעלת ראש פתוח, ובכך שמעולם לא חשפת את עצמך ואת דעותיך וסירבת בעקשנות להעניק ראיונות לכלי התקשורת - נגרם לך עוול. לעומת זאת, כל אימת שגילית אי-דיוקים תקשורתיים בדברים שנכתבו או שודרו אודותיך - לא ויתרת, תבעת את עלבונך ואת עלבונו של ביבי, ודרשת במפגיע להכחיש שמועות זדוניות חסרות בסיס. במקרה מסוים גילית אומץ לב והגשת לבית המשפט תביעת לשון הרע נגד אחד מכלי התקשורת. בתביעה מעין זו נטלת סיכון של חשיפה אישית לא נעימה. הלוואי שלביבי היה אומץ לב כזה; לא בסיירת מטכ"ל שבה שירת, אלא בקיתונות השופכין שהטילו בו בנפרד והוא החריש. אבל מה לעשות שלעיתים היו הפרסומים מבוססים על עובדות. כבר אז התברר שהתקשית להפנים שאת אשת ציבור בתוקף מעמדך כרעיית ראש הממשלה, ומעמדך מחייב אותך לנהוג במשנה זהירות. בזו אחר זו נחתו עלינו "פרשות" עסיסיות שהפכו אותך ואת ביבי, שלא בטובתכם, שנויים במחלוקת לגבי שמירת כללי המינהל התקין וטוהר המידות. כדאי שארענן את זיכרונך:

• התעורר חשד שבעל חברת הובלה העביר רהיטים פרטיים שלכם על חשבון הקופה הציבורית. דבר זה נחקר והופרך החשד לעבירות.

• מלאי המתנות שהוענקו לך ולביבי ע"י אורחים רמי דרג ששהו בארץ כאורחי הממשלה ואלה שצברתם בעת ביקורים בחו"ל היה צורם וזועק. בחקירה שנערכה הופרך החשד לעבירות.

• פרשת העוזרת הזרה ששירתה בביתכם, שלטענה פיטרת אותה ושללת את זכויותיה האלמנטאריות הקבועות החוק. התיאורים הגרפיים שלה אודות זריקת נעליים לא החמיאו לאופייך.

היו גם מקרים שלא הגיעו, משום מה, לידיעת התקשורת. אחד מהם היה קשור לבזבוזים שלך בחו"ל בראשית כהונתו של ביבי כראש הממשלה. לא סמכת על המאבטחים של ביבי והעדפת לאבטח אותו אישית. משום כך הרבית להתלוות אליו לחו"ל, לרוב על חשבון הקופה הציבורית. באחת הפעמים פנה מנכ"ל משרד ראש הממשלה דאז, אביגדור ליברמן, אל מנהל הלשכה הראשון, פנחס (פיני) פישלר, בבקשה שיערבל חשבון הוצאות פרטי שלך עם הוצאות הלשכה. פישלר סירב בתוקף .אני מוכן לתת לך ליהנות במקרה זה מהספק שהפנייה לא נעשתה על דעתך. ליברמן לא אוהב אנשים לא צייתנים, ובכך נחרץ גורלו של פישלר שנאלץ לפרוש אחרי זמן מה מתפקידו אחרי שליברמן "תפר" לו תיק כוזב. מאחר שכפית על ביבי כבר אז את המעורבות המאסיבית שלך במינויים שונים בלשכתו, קרוב לוודאי שנתת את ברכתך אז ללכתו של פישלר. מעניין אם בדקת את הסיבות לפרישתו. שרה, שימי לב איך שהגלגל מסתובב. כיום יש לליברמן תיקי חקירה פתוחים בחשד לביצוע עבירות מרמה, הפרת אמונים, העלמת מס והלבנת הון, ואילו פישלר הוא עורך דין פלילי פרטי מוערך. יש אנשי זדון שמייחסים לך חלק בכישלונו של ביבי להיבחר לכהונה נוספת כראש הממשלה לפני עשר שנים בהתמודדות מול אהוד ברק. בין השאר היו כאלה שהצביעו על המעורבות הגוברת והולכת שלך מאחורי הקלעים בקבלת החלטות שונות, ועל הרחקת אנשים טובים ממנו. דבר אחד ברור לי: ביבי התקשה מאז ומתמיד להתמודד אתך. כדי להמתיק את הגלולה אומר שאת לא המצאת את זה. היו נשים נוספות של ראשי ממשלה שבחשו בקדרות אחרות. כך או אחרת, באותו ערב עגום כאשר נודע לביבי על כישלונו, הוא הודיע על פרישתו הזמנית מהחיים פוליטיים וקרא לעברך מול המצלמות במלון תל אביבי: "שרה'לה, הולכים הביתה". ההליכה הביתה עשתה לכם טוב בתחום הכלכלי. ביבי ערך מסע הרצאות מחוף לחוף ומיבשת ליבשת, והשתכר סכומי עתק שאיפשרו לכם, בין השאר, לרכוש בית בקיסריה. המציאות הפוליטית הישראלית מלמדת שרק מיליונרים בעלי נדל"ן נוצץ ויקר נבחרים כראשי ממשלות. רשמי לפניך: ברק, שרון, אולמרט. למשך תקופה מסוימת ירדת מכותרות התקשורת, והדבר עשה טוב לך ולנו. אחרי חמש שנים במדבר הפוליטי החל ביבי את הקאמבק שלו. קרוב לוודאי שאת נתת את ברכתך אף כי שמרת עדיין על פרופיל נמוך. חברים חמדניים שרה, לסיום אני חייב לשתף אותך בסיפור אישי שנוגע ישירות אליך. בבחירות הקודמות שנערכו לפני כשלוש וחצי שנים, ביקש ביבי לחזור למרות שמולו התמודד אריאל שרון הפופולרי, שפרש מהליכוד והקים את קדימה שהפכה להיות ביתם של רבים מראשי הליכוד לשעבר. באותה תקופה של ערב הבחירות נתקלתי בהזדמנות מסוימת באקראי בבית קפה בביבי, כשחברך רוני מאנה מתעקש להיצמד אליו. מאוחר יותר שוחחתי עם אחד ממקורביו של ביבי והפניתי את תשומת הלב לנזק שעלול להיגרם לו מחברות כזו. האיש שוחח עם בעלך, חזר אלי והודה לי על הערתי. כעבור יומיים התקשר מאנה לביתי במפתיע, כולו גידופים וחרפות על הערת האזהרה שהעברתי לביבי. לא הייתי צריך לעמול הרבה כדי לנחש שביבי שוחח אתך על כך, ואת טרחת לדווח לרוני מאנה ועוד לציין את המקור. האמיני שאני רחוק מלהתרגש ממאנה, אבל אני מודאג. זאת ועוד: בעיצומה של מלחמת לבנון השנייה, כאשר ביבי שימש כיושב-ראש האופוזיציה, נסעת אתו ללונדון למסע שזכה לביקורת נוקבת, ובצדק. אין זה משנה אם היה זה מסע תענוגות או שליחות מדינית חיונית. היעדר הרגישות שלך תרם למועקה הציבורית מנסיעה זו. אני מבקש להעיר: המבחן הגדול של ביבי בתקופתו השנייה כראש ממשלה, יהיה תלוי במידה בלתי מבוטלת בך. כדאי שתפנימי את דבריו של קיקרו: "מי שנכשל פעמיים באותה האבן, ממיט על עצמו חרפה". הפעם החרפה תהיה גם עלינו.