בכנסת הקודמת נעשה מאמץ אדיר לקדם חקיקת חוק התיישנות חדש. הצעת החוק נולדה בעבודת ועדה מיוחדת ומדובר בהצעה מורכבת שתכליתה עידכון הוראות החוק בסוגיית ההתיישנות. ליבה של הצעה היה קיצור משמעותי בתקופת ההתיישנות שלאחריה לא יוכלו ניזוקים לתבוע את נזקם. בנוסף קוצצה באופן דרמטי תקופת ההתיישנות לקטינים, שהוריהם לא תבעו את נזקם, וכן תקופת ההתיישנות לנפגעי זיהומים תעשייתיים, שהמאפיין את הפגיעה בהם היא תקופת החביון הארוכה של מחלתם.
ועדת החוקה של הכנסת הקדישה ישיבות רבות להצעת החוק ובפניה הופיעו עשרות נציגים של ארגונים שונים שבאו למחות על ההצעה מטעמים מגוונים ולהבהיר שהצעה זו משרתת אך ורק את האינטרסים המוסדיים של גופים חזקים, כמו המדינה, המערכת הרפואית וחברות הביטוח ופוגעת פגיעה קשה בשכבות החלשות שאינן זוכות לייעוץ משפטי צמוד.
בסופו של יום קיימה ועדת החוקה הצבעה מיוחדת ביחס לנושא קיצור תקופת ההתיישנות וכל ההצעות לקיצוצה נדחו ברוב מכריע. חברי הוועדה השתכנעו שייגרם כאן עוול בלתי מוצדק ובלתי מידתי לנפגעים על חשבון העשרת המזיקים. כשהבינה הממשלה שתקופת ההתיישנות לא תקוצץ היא משכה את הצעת החוק מאחר והרפורמה בחוק ההתיישנות כשלעצמה עניינה אותה כשלג דאשתקד. כל רצונה של הממשלה היה לקצר את תקופת ההתיישנות ולסייע למזיקים הנתבעים ומשזממה לא צלח בידה כל היתר כבר לא עניין אותה.
ניתן היה להניח כי לאחר דיון כה ממצה ולאחר מפלה כה ברורה יירגעו מעט פקידוני האוצר הרואים את החקיקה בישראל דרך המשקפת הכלכלית בלבד והכוונה למשקפת המקרבת רק את האינטרסים של ההון והגופים המוסדיים הגדולים כמו חברות ביטוח, בנקים וקופות החולים. תקוות שווא הייתה תקווה זו. אם קיים מטרד בעל אופי מתמשך, עליו לא ניתן להחיל עליו את דיני התיישנות, מטרד זה הוא אטימותם המוחלטת והנמשכת של נערי האוצר לכל נימוק המבוסס על צדק חברתי.
טיוטת חוק ההסדרים תקציב 2009-2010 שפורסמה על-ידי ח"כ שלי יחימוביץ' כוללת שוב את חקיקת הצעת חוק ההתיישנות והפעם מתכוונים פקידי האוצר להגניב חקיקה זו במסגרת "חוק ההסדרים" שכלל לא נועד לשמש אכסניה לחקיקה מהותית ובניגוד להתחייבויות חד-משמעיות להפסיק להשתמש בחוק זה, שצריך לכלול הסדרים כלכליים דחופים בלבד, לשינוי המשפט המהותי בישראל.
ללא כל בושה מכריזים שוב פקידי האוצר על מטרתם שהיא לצמצם סיכוני התביעות, במיוחד בתחום תביעת בשל רשלנות רפואית ולצמצם את הפרמיות המשולמות לחברות הביטוח בגינן. העובדה ששתי ועדות ציבוריות נכבדות חקרו את הנושא לעומקו והגיעו כל אחת למסקנה שאין להטיל מגבלות על נפגעי טיפול רפואי רשלני במימוש זכותם לתבוע, אינה נזכרת כלל. העובדה שהצעת החוק אליה הם מפנים נידונה באופן היסודי והמצה ביותר בוועדת החוקה ונדחתה אף היא מועלמת מחברי הכנסת החדשים. מי יודע אולי במסמך הכולל מאות הצעות חוק ניתן יהיה להגניב גם הצעה לקיצור תקופת ההתיישנות?
טוב עשתה ח"כ יחימוביץ' שפרסמה את המסמך המזעזע הקרוי טיוטת הצעת חוק ההסדרים וטוב ייעשה אם ייאמר לנערי האוצר להפסיק ולהתערב במה שאינם מבינים בו ובמה שאין תפקידם להסדיר. מוטב שמשרד האוצר יתמקד בתחום תפקידיו ולא יתפקד כלוביסט עבור קבוצות אינטרסים עתירות הון והשפעה. גם כך אמון הציבור בפקידים המדלגים, לאחר תקופת הכשרה קצרה יחסית, מהשירות הציבורי לשוק הפרטי ומשרתים בפועל את ההון, הוא אמון מוגבל ביותר.
