כאשר שמענו מאמצעי התקשורת בישראל על מינויו הצפוי של אביגדור ליברמן לשר החוץ של מדינת ישראל, אי-אפשר היה שלא לשמוע גם סרקזם מהול בציניות. אני לא תומך של ליברמן, אני גם לא מכיר אותו ואפילו לא בחרתי בו. דווקא משום שכך, אני מרשה לעצמי לשאול האם הוא שר חוץ כל כך נורא כמו שניסו לצייר אותו, או שלמעשה הוא דווקא מתון, ויהיה זה שיעשה את הבלתי אפשרי במדיניות החוץ של מדינת ישראל...
אם לסכם בקצרה את מדיניות החוץ של ממשלת אולמרט הרי שאפשר לומר די בביטחה שהיא הייתה סוג של טופו. לא מריח, לא מסריח, חסר טעם שאפשר לעטוף אותו ברוטב (כל רוטב) ולתת לו כינוי פלצני שימכור טוב. למען האמת, החלק היותר טוב בממשלת אולמרט אומנם היה ההסברה הישראלית בזמן המלחמה שהצטיינה במפתיע בהדיפת התקפות העולם על ישראל ובגיוס דעת קהל, אך לא ברמה שגורמת לי לקום בבוקר ולשלוח זר פרחים + שוקולד ואיחולי ברכות.
בדיחה עתיקה שמסתובבת במשרד שלנו אומרת שבמקום בו עומדים עשרה יהודים יש אחת-עשרה דעות.
ממשלת נתניהו, שאיני נמנה לגמרי עם תומכיה, מציגה אג'נדה קצת יותר ברורה מריבוי השפות שממשלת אולמרט ניהלה מול העולם. מינויו של ליברמן לשר החוץ של מדינת ישראל מבהיר היטב את מדיניות ישראל תהא אשר תהא. היא מפחיתה אי-ודאות בקרב קבוצות רבות לטוב ולרע, ובואו נודה - ליברמן הוא לא ממש הבולדוג שניסו לצייר יועצי הפרסום והתקשורת שלו וגם לא אותו דוברמן שציירה התקשורת. הוא מתגלה כאדם הגיוני, רציונאלי, הפועל במספר זירות במקביל ומוכן לשמוע על החזרת שטחים, התכופפות רבתי מול ארצות הברית והקמת מדינה פלשתינית.
ואולי זה הפתרון?
ייאמר לזכותו של בנימין נתניהו על שבחר להיעזר בשירותיו הדיפלומטים הראויים להערצה של נשיא המדינה. צריך להודות שפרס עושה כל שביכולתו על-מנת לדחוף את ביבי למשא-ומתן בדומה לתמונה המפורסמת של ברק הדוחף את ערפאת אי שם בימי קלינטון. פרס משתמש בצורה מושכלת בקרדיט הרב שיש לו בזירה הבינלאומית ומיישר קו עם מדיניות החוץ דוגמת תקיפתו את הדוח האומלל של האו"ם אודות העופרת היצוקה בעזה.
ייתכן מאוד שהסברה ישראלית בסגנון שיוצא קצת ממעגל הסרטים התמוהים של ילדים פלשתינים הזורקים אבנים על חיילים ישראלים ובגלל זה חוטפים שתי טונות מ-F-16 על הבית של ההורים שלהם היא לא השיטה המוצלחת ביותר להסברה בעולם. צריך קצת יותר מזה. יש צורך באדם שיאמר את אשר על ליבו ללא חשש ומורא משופט ספרדי אנונימי או יושב בית קפה הזוי מבלגיה. הממשלה הנוכחית אומנם ימנית ברובה אך ההיסטוריה הוכיחה שממשלות ימניות מוותרות יותר, אך עם זאת מדיניות החוץ שלהן ברורה יותר. הן מעמידות את הדברים בקול רם ובאור חד-משמעי ופחות דיפלומטי מתחנחן.
הגיע הזמן שלמדינת ישראל תהיה אג'נדה ברורה שניתן להבין אותה בכל העולם ולא להתאים אותה לכל מקום בעולם. לא ניתן לנהל מדיניות הסברה הנוחה לכולם ולא סביר שכל העולם בבת אחת פתאום יזדהה עד הסוף ולעומק עם המתרחש ליהודים במדינה היהודית.
