ראש דברך אמת - בשעה שמבקרים את הפרסומים הראשונים של התוכנית הכלכלית צריכים להיות אנשי אמת: כל המציע למנוע את הקיצוצים צריך להציע אלטרנטיבה, ואף לנמק מפני מה האלטרנטיבה (כמו הגדלת הגירעון) טובה יותר גם מבחינה חברתית לטווח ארוך מאשר הקיצוצים. שיתפתי פעמים רבות את הישיבה באתגר הזה שאני מכיר היטב מוועדת סל התרופות (רק השבוע אושרה בבג"צ החלטה מאוד אמיצה שלנו בתחום זה (רבלימיד), וכל אחד יודע שהשמיכה קצרה. זהו מעשה לא ישר להיות פופוליסט, ולהצביע אך ורק על הליקויים. מי שאינו בקיא ולו ביסודות התקציב בלבד, ומי שאינו מוכן לוותר על חלק מהקצאת התקציב לתחום הקרוב ללבו - קשה לקבל את דבריו כדברי אמת.
לא זו בלבד, תרועות רבות נאמרו לאחר פסיקת בג"צ בשבוע שעבר בדבר הכרה בהוצאות למטפלת לצורך ניכוי מס. יש לי הרבה מה לומר על ההחלטה עצמה (אני חולק על ההתערבות של בג"צ, בשל העובדה שהוא לא נושא באחריות להחלטותיו; עניינית - אני חושב שהחלטה זו לא תיטיב עם מי שהיא צריכה להיטיב, בשל העובדה שמטפלות לא נותנות קבלות, ובשל העובדה שהיא מיועדת אך ורק לנשים שהן מעל לסף המס, ואם כבר יש להכיר בהוצאות למעונות יום, שם שתי הבעיות פחות קיימות), אולם אני מתקשה ליישב את תרועות הניצחון מבלי להיות אחראי לכך שהקיצוצים הנוכחיים הם גם תוצאה של הכרעה זו, ועוד ועוד.
כאנשי אמת אנו צריכים למחות גם נגד העובדה שאנשי האוצר הופקרו בחזית על-ידי מי שאחראי להם מיניסטריאלית. אין אנו רשאים להוציא שם רע על אטימות הלב, הרשעות, והאכזריות של אנשי האוצר, בלי להציע אלטרנטיבה טובה יותר, ובלי להעביר אחריות זו למערכת מקבלי ההחלטות. על כן, בבוא אדם לבקר את החלטת האוצר עליו להיות, על-פי דרכה של תורה, איש אמת.
ואף על-פי כן ניתן לומר לאנשי האוצר שלושה דברים עיקריים, המתירים גם לאלה שאינם בקיאים בפרטי הפרטים לבקר בחריפות את ההצעה הקשה:
א. אתם הנרתמים להגן על הממשלה בהצעת תקציב זו שתקתם ונאלמתם דום בשעה שהוקמה ממשלה בזבזנית זו, שהוא מעשה שחיתות בפני עצמו. איני מדבר רק על מאות מיליוני השקלים המיותרים העולה לנו ממשלה זו במבנה הנוכחי. המבנה של הממשלה מפר כלל אחד יסודי במנהיגות אמת: קשוט עצמך ואחר כך קשוט אחרים. הממשלה איבדה את יכולתה לפנות לעם ישראל בתביעת הידוק חגורה, בשל העובדה שחגורתה שלה עצמה רופפת מאוד, ומיותרת לחלוטין. מבנה הקמתה לעצמו הוא הבעיה הקשה, עוד הרבה לפני מדיניותה, והיא אינה מסוגלת למלא את תפקידה בשכנוע האומה שצריך לעשות כך. על כן, אל תתמהו בשעה שאתם מותקפים - גם עניינית וגם על מעמדכם הציבורי.
ב. במשך שנים אתם מודדים את ההישגים הכלכליים לאור כמה עקרונות יסוד: מאזן התשלומים, הריבית, הגירעון בתקציב, האינפלציה וכדו'. אלו יסודות מאקרו-כלכליים שלמדתם בפקולטה לכלכלה. אתם אשמים בכך שלא הוספתם כמדדי הצלחה את הפער שבין העשירים לעניים, האבטלה וקו העוני. נביאי ישראל לימדו אותנו כי אלה מדדי ההצלחה של החברה, ולאור מעמדם נבחנת המוסריות החברתית של האומה. ביום בו אתם תתמסרו למדדים אלה באותה רמת רצינות וכובד ראש כפי שאתם מתמסרים לנושאים האחרים - אז נוכל לקבל את דבריכם כדברי אמת.
ג. מעבר לכל החשבונות - יש דברים שלא עושים, גם אם הם נכונים כלכלית, וגם אם הם יפתרו ביתר שאת את הבעיות לטווח ארוך. מעמד הגר, היתום והאלמנה מעוגן בתורת ישראל במקום הגבוה ביותר. הגר, היתום והאלמנה של היום הם קבוצות הנמצאות בשוליים הכלכליים של החברה. באלה פשוט לא נוגעים, כאמור, גם אם זה נכון כלכלית. זו אחת המשמעויות של מדינה יהודית, שאינה נמדדת אך ורק בשאלת השבת הציבורית או כשרות המוסדות הממלכתיים, כי אם גם בשאלת מעמדם של החלשים בחברתנו. עבודה רבה עומדת בפניכם היום. שנו באמת את ההתייחסות לשאלות אלה, ואז תוכלו להתייצב בפנינו, וגם נאמין לכם בדבריכם.
