האפיפיור הנוכחי, בנדיקטוס ה-16, שגה בתכנון ביקורו ההיסטורי בארץ הקודש.
אני מניח שיש לאפיפיור מספר מטרות שהיו צריכות לקבל תנופה בביקור. אם חיפש האפיפיור לקבל תחושה של רצון טוב ממארחיו במדינת ישראל, הרי שהחמיץ מטרה זו. להערכתי, סיכום הביקור עד כה מצביע על אכזבה עמוקה של המארחים הישראלים ממה שאמר האב הקדוש ובעיקר, ממה שלא אמר.
אם ביקש האפיפיור להתניע מסע של פיוס בין הכנסייה הקתולית, שהוא נציגה, לבין הממסד הדתי של היהודים בישראל, הרי שהרושם שנוצר עד כה הוא שבפועל משודרים על ידו מסרים סותרים. על הכוונה הטובה של האפיפיור מעיבה העובדה שאותו אפיפיור ביטל לפני זמן קצר את הנידוי מהכנסייה של הבישוף ריצ'רד וויליאמסון, שפורסם כי הכחיש מספר פעמים את תהליך ההשמדה של היהודים במהלך השואה וטען כי לא המיתו אותם בגז או שרפו אותם במשרפות. גם בביקורו הנוכחי של האפיפיור ב'יד ושם', לא נאמרה על ידו בפומבי בקשת סליחה. בדברי האפיפיור שנישאו ב'יד ושם', כשהתייחס לששת המיליונים, הוא העדיף להשתמש במינוח ששת המיליונים שנהרגו. הוא לא השתמש במינוח הנכון: נרצחו. בעיני שארית הפליטה בישראל זהו הבדל מהותי וצורמני.
ניכר גם שטרם הגיעה העת למסע פיוס בין המוסלמים ליהודים, וכי הכוונות הטובות שלו נענות במניפולציות של שקרים ותחמונים ביוזמת הממסד הדתי המוסלמי שקידם את פניו. לממסד הדתי המוסלמי שנשא דברים בפני האפיפיור במלון נוטרדם בירושלים, אין שום רתיעה לגבב באוזניו תילי תילים של שקרים על "השואה" שגרמו היהודים לפלשתינים, על החפירות שעורכים היהודים כביכול תחת יסודות הר הבית, ועל פשעי המלחמה שלהם. האפיפיור נטש את האולם רק לאחר שדברי הבלע הושמעו במלואם, והדובר, ראש בתי הדין השארעים ברשות הפלשתינית, השייח' תייסיר תמימי, עזב את האולם. בשידור האירוע בטלוויזיה, נראה היה לי שאפילו הוחלפו לחיצות ידיים. בעיניי, היה זה אירוע מביך ותמוה שראוי היה לו קטע אותו אחד מנציגי האפיפיור באיבו.
אם ביקש האפיפיור לעורר את הנוצרים המעטים ששרדו במזרח התיכון בכלל ובשטח יהודה ושומרון, הרי שדבריו הדהדו בחלל ריק. הסיבה: מספר הנוצרים ברשות הפלשתינית הידלדל, בעיקר ביוזמת שכניהם המוסלמים, לרמה של 2.5% מקרב האוכלוסיה. מצב דומה קיים בלבנון, ירדן ומצרים. בקצב זה, תוך פרק זמן קצר לא יישארו נוצרים בשטח הרשות הפלשתינית. הם מהגרים, או מתאסלמים או מסתירים את דתם. לדעתי, לדת המוסלמית אין סובלנות לשום דת מתחרה. בעיניהם, ערבים נוצרים הם חלק מתרבות המערב, כופרים.
האפיפיור הנוכחי, ממוצא גרמני, מאחד שתי בעיות כלפי העם היהודי בישראל. ראשית, הוא ממוצא גרמני ואנו לא נשכח (אף פעם) את שעשו הגרמנים ליהודים באירופה בשנות השלושים והארבעים של המאה הקודמת. שנית, הוא ראש מדינת הוותיקן ולכן מייצג את הממסד הקתולי שבימי מלחמת העולם השנייה לא נקט בעמדה כלפי השמדה שיטתית של תרבות יהודית ועם יהודי בכל אירופה. עמדתו המוסרית של הממסד הקתולי טעונה וידוי, מירוק, בקשת סליחה מתמדת מהעם היהודי והתנצלות בלתי פוסקת.
אני מאמין כי האפיפיור הנוכחי נחשב ל"ידיד ישראל", אלא שנראה לי שהוא חסר שתי תכונות מהותיות: התכונה הראשונה - רגישות למשמעות של זיכרון השואה עבור היהודים, והחוב ההיסטורי הגדול של הכנסייה כלפי היהודים שנותר עדיין פתוח. התכונה השנייה - חוסר הבנה כי בעל הברית האמיתי היחיד שניצב לימינו בארץ הקודש במטרה לשמר את המיעוט הנוצרי ואת האתרים הנוצריים בישראל היא מדינת ישראל. ישראל היא השולטת על המקומות הקדושים לנצרות ומונעת מהממסד המוסלמי בתחומי שיפוטה לדחוק לאט ובשיטתיות את הערבים הנוצרים מכל השפעה במדינת ישראל. דוגמא לכך הייתה בנצרת בויכוח שהתחולל סביב הניסיון לבנות מסגד דומיננטי לצד כנסיית הבשורה.
יש לישראל רצון אמת ליצור קשר ידידותי מלווה בשיתוף פעולה הדדי עם הכנסייה הקתולית ונציגה העולמי בוותיקן. ואולם, ישראל לא תשכח את אירועי השואה, את הפסיביות של הכס הקדוש במלחמת העולם השנייה, ואת תופעת האנטישמיות שחלקה מופץ גם כעת בקרב קהילות נוצריות בעולם. זיכרונות אלה צריכים לשמש תוכנית עבודה לאפיפיור בכל פעילות נוכחית העוסקת בפיוס ובטיפוח עקרונות מוסריים בין יהודים לנוצרים.
