בהחלטה חשובה פסק (יום א', 10.5.09) בית הדין הארצי לעבודה, בעתירה שהוגשה אליו על-ידי ארגון המורים בבתי הספר העל יסודיים, כי ממשלת ישראל לא עמדה בהבטחה שלטונית שנתנה למורים על-מנת שאלה יפסיקו את שביתתם בפתיחת שנה"ל הנוכחית. ביה"ד קבע כי מכתבים עליהם חתומים שרי האוצר והחינוך בדבר הקצאת שעות, וצמצום מספר התלמידים בכיתות בעטים התקבלה החלטת ממשלה, הם בבחינת הבטחה שלטונית, אשר על ממשלת ישראל לעמוד בה ולקיימה, בכפוף לדין, ללא מגבלות וללא החרגות.
מדובר במכתבים שניתנו לארגון המורים בבתי הספר העל יסודיים בחתימת השרים, בד-בבד עם חתימת הסכם קיבוצי שהביא לסיום השביתה הממושכת. בית הדין הארצי לעבודה דחה את עמדת המדינה, שטענה כי הנושאים בהם עוסקים מכתבי השרים אינם שפיטים בבתי הדין לעבודה, וקבע כי זהות התובע או העורר אינה מהותית, אלא תוכן העתירה על-מנת להקנות הסמכות הנדרשת. בית הדין קבע כי המכתב שניתן לארגון המורים בדבר הקצאת שעות לימוד היה בבחינת הבטחה שלטונית מסויימת ומחייבת, כי מאחר והוכח בפניו כי זו מבוצעת הוא אינו נדרש לאכיפתו.
באשר למכתב בנושא צמצום מספר התלמידים בכיתות, קבע בית הדין הארצי לעבודה, כי אומנם היו אמורים להתרחש מספר מהלכים על-מנת שהמכתב יקבל תוקף, כגון הקמת ועדה וקבלת דוח הוועדה, אלא משהחליטה ממשלת ישראל שלוש החלטות בנדון, החלטתה השלישית היא המחייבת מאחר והוחלטה לאחר שהתקבל דוח הוועדה וקיימו מספר מהלכים שהייתה מוטלת חובה לקיימם.
בית הדין קבע באופן תקדימי, כי צבר התחייבויות גבוה של המדינה ביחס לגידול האפשרי על-פי חוק הגבלת ההוצאה התקציבית אינו צידוק חוקי או שינוי נסיבות המאפשר ומצדיק השתחררות מהתחייבות שלטונית.
בית הדין גם קבע באופן תקדימי כי שינוי סדר עדיפות לאומי או הקצאת משאבים ליעדים אחרים על-ידי הממשלה או הכנסת, חשובים ככל שיהיו, אינם בבחינת צידוק חוקי או שינוי נסיבות שיכול לשחרר המדינה מהתחייבויותיה.
כפועל יוצא מכך קבע בית הדין הארצי, כי החלטת הממשלה השלישית שהתקבלה בעקבות מכתב שרים בנושא צמצום מספר התלמידים בכיתה, אשר בסיפא לאותה החלטה הכפיפה אותה להתאמות שידרשו כפועל יוצא מתקציב המדינה בכל שנת תקציב וסדרי עדיפות של ממשלת ישראל, הינה בבחינת התחייבות שלטונית שיש לקיימה ואינה יכולה להיות מסוגיית או כפופה להתאמות התקציב.
בית הדין הארצי קבע כי חזרה מהתחייבות זו יהא בה משום חוסר תום לב ופגיעה אנושה ביחסי האמון בין הצדדים ליחסי העבודה וכי מדובר בהתחייבות שאינה רק כלפי ציבור המורים אלא גם כלפי הציבור בכלל וככזו, מעבר לתוקף משפטי הינה גם בעלת תוקף מוסרי.
מדובר בפסק דין תקדימי ומהפכני, בו למעשה ניתן תוקף ביחסי עבודה, למכתבים בנושאים שהייתה מחלוקת לגביהם, אם מדובר בנושאים שהינם תנאי מתנאי עבודה. מדובר גם במהפיכה בכל הקשור להתערבות הרשות השופטת ביחסי עבודה בהחלטות הרשות המבצעת, בשיקול דעתה ובבסיס השיקולים שעמדו בפניה בטרם קיבלה החלטה.
בית הדין הארצי העדיף את היציבות ביחסי עבודה וביצירת אמון בין הצדדים ליחסי עבודה, על-פני נסיבות שלטענת נציגי המדינה הצדיקו סטייה מהתחייבויות כאלה או אחרות.
תיטיב המדינה לדעת, כי ככל שהיא מתחייבת בין בהסכם קיבוצי ובין במכתבי שרים והבטחות שלטוניות בתחום יחסי העבודה, כי היא עשויה למצוא עצמה נדרשת למלאן ואף כי אלה עשויות להיאכף עליה. תדע ממשלת ישראל כי יכול ובתי המשפט כלל ובית הדין לעבודה בפרט יתערבו בשיקול דעתה בבואה לדון בהצעת המחליטים בסוגית חוק ההסדרים, או בהחלטות ממשלה שענינן זירוז וביצוע רפורמות בהן החלו ממשלות קודמות.
