הללויה והידד! נמצאה חלופה גאונית-היסטורית לפסוק "הן עם לבדד ישכון ובגויים לא יתחשב" בכותרת ספרו של משה ברנט "עם ככל העמים". ולא רק בַּכותרת המביעה בפשטות רעיון ענק אלא גם בנימוקים עוקבים בזה אחר זה, עקב בצד אגודל ודבר עולה מתוך דבר מובן מאליו, עד ליצירת פסיפס מושלם, נהיר, בוטח ומשכנע. ספר ספר! מה יש לדבר? מדינת-ישראל צריכה להיות מדינה לאומה הישראלית בלי הבדלי דת, גזע ומין. זהו הפתרון ואין בלתו.
הכותב המלומד אינו מתעלם מן הבעייתיות והקשיים שביישום רעיונו הכביר ואף מפרק את המונח "אוטופיה" לגורמים כתנאי מסייע ולא כחלום באספמיה. הוא מתמודד אחת לאחת עם השאלות הכי קשות להתמודדות חזיתית ויכול להן. הוא מגייס למחנהו הוגי דעות מנפילי הנפילים ומאחד סיבות ומסובבים באיבחות לשוניות חדות כתער המותירות את הקורא פעור פה. מאליה פורצת ועולה השאלה, מדוע לא תקום ממשלת ישראל, מחר בבוקר ממש, להגשים תכליתו של הריון המוליד מסקנה חד-משמעית וברוכה שכזאת?
ובכל זאת ספקן שכמוני הטעון אכזבות מרות, מסרב להתפתות אחר חלום נשגב על מצע רך ומצאתי עצמי תר בעקשנות בין דפי הספר אחר תעתוע כלשהו שישיבני למציאות האכזרית. לאחר עיונים חוזרים ונשנים ואינספור בהיות ותהיות הסכמתי עם הכותב על הקושי הרב הטמון בציפוף הדת והלאום תחת מטריית הזהות, ולא הסכמתי איתו מכל וכל שהתרת הקושי מחייבת הפרדה ביניהם. הכותב סובר שההפרדה הינה "תנאי הכרחי" והגלות הארוכה הנמשכת עדיין הוכיחה ומוכיחה לנו בכל רגע את נחיצותה של הזהות היהודית המשותפת הן לדת והן ללאום. למה? ככה! המצע קצר!
הכותב הנכבד מפנה אצבע מאשימה כלפי מדינת-ישראל שלא השכילה להכיל את הציבור הערבי בישראל. הוא קובל על קיומו של פטרנליזם יהודי ובעצמו פורש משנה שכולה עליונות: "אין צורך להוסיף הרבה ולומר כיצד המדינה היהודית מנציחה את פיגורו ועוניו של מה שמכונה כאן ה'מגזר הערבי', וכיצד הכרה בקיומה של אומה ישראלית עשויה לשפר את מצבם הסוציו-אקונומי של ישראלים ממוצא ערבי. חשוב להדגיש שהשיפור המתבקש אינו רק עלייה ברמת החיים, כלומר ברמת הכנסותיו של הישראלי ממוצא ערבי, אלא גם, ובעיקר, שוויון מוחלט במגוון מקורות התעסוקה העומדים לרשותו, ובייחוד אלו הקשורים בענפים הגבוהים של הטכנולוגיה והכלכלה, וגם שוויון מוחלט בזכות הבחירה במקום מגוריו. שילוב כזה הוא אינטרס ישראלי ראשון במעלה: הוא יחזק את נאמנותם למדינה של האזרחים הישראלים ממוצא ערבי, יביא לידי ניצול טוב יותר של פוטנציאל העבודה במשק הישראלי, יקל את הנטל הביטחוני המושת היום על הציבור הישראלי וישנה את תדמיתה של ישראל בקרב ערביי המזרח התיכון" (עמוד 311).
דא עקא, התביעה לשוויון מוחלט נדרשת אצל הערבים לכל היותר כמדרגה ראשונה אל הבעלות המוחלטת על הארץ הזאת. כל מילימטר רבוע של אדמה "ישראלית" כבוש! יקרא נא הכותב את "מסמך החזון של הערבים הפלשתינים בישראל", אזרחותם הישראלית כפויה עליהם, הם "בעלי הארץ המקוריים"! דרישה של יהודי לשוויון בין ערבים ליהודים הינה לא פחות מאשר חוצפה! וואללה, לקחתָ להם את הבית בכוח הזרוע ואתה עוד תובע בעבורם שוויון? אִיטְלָע בַּארְרָה!
