היועץ המשפטי לממשלה מני מזוז ספג השבוע בפומבי בכנס השנתי של עורכי הדין, שנערך בחום הלוהט של אילת, מקלחת של רותחין מפיו של שר המשפטים החדש יעקב נאמן שטען: "לא ראוי שהוא יתבטא בעניין ליברמן כאשר הנושא מונח על שולחנו והחקירות נגד ליברמן נמשכות".
יום קודם לכן אזר מזוז אומץ, באיחור רב, ואמר לבאי הכנס שבמדינה מתוקנת לא היה מקום למנות את אביגדור ליברמן כשר בממשלה בגין החשדות הפליליים הכבדים שיש כלפיו. חבל שהשעון המעורר של מזוז לא פעל והוא התעשת באיחור רב לצלצל בפעמוניה של מדינה לא מתוקנת והוא עשה זאת בזמן הפציעות, שבו עלולות לגבור הפציעות שלו עצמו ככל שיתקרב מועד פרישתו מתפקידו בעוד כמה חודשים, וספק אם שר המשפטים נאמן הממונה על משרדו יחבוש את פצעיו. נאמן לא יזיל אפילו דמעות תנין אם מזוז התמים והמאופק לא יספיק להגיש בפרק הזמן שנותר לכהונתו כתב אישום נגד ליברמן הערום, שיעשה הכול כדי לתחמן אותו ולזרות חול בעיניו.
למזוז הייתה הזדמנות פז לחסום את ליברמן כבר לפני למעלה משנתיים כאשר אומ"ץ הגישה לבג"צ עתירה נגד מינויו של ליברמן כשר לעניינים אסטרטגיים בממשלתו של אהוד אולמרט. בשל החקירות הפליליות נגדו שהלכו והתעבו, תבענו לפרט בפומבי את מהות החשדות נגד ליברמן. מזוז לא היה סבור אז, בדברי תשובתו לבג"צ, שליברמן לא ראוי לכהן כשר בממשלה כל עוד לא הוגש נגדו כתב אישום ואף ביקש לדחות את בקשתנו בעניין פירוט החשדות. לצערנו נדחתה העתירה.
פניה נוספת של אומ"ץ אל מזוז, מחוץ לכותלי בית המשפט, למנוע מליברמן לכהן כשר לעניינים אסטרטגיים שאמור לעסוק בנושאים בעלי אופי ביטחוני ורגיש ביותר, נדחתה גם היא על-ידו בנימוק שליברמן כיהן בעבר כמנכ"ל משר ראש הממשלה תחת ראש הממשלה נתניהו ועבר בשעתו סיוג ביטחוני. בהקשר לכך אמר לי השבוע ראש המוסד לשעבר דני יתום שיש פער מהותי בין הסיווג של מנכ"ל משרד ראש הממשלה לבין שר העוסק בעניינים ביטחוניים ראשונים במעלה.
חצה את הקווים
כך או אחרת, נאמן הפר השבוע הבטחה כתובה שנתן לפני זמן קצר לאומ"ץ באמצעות מנהלת לשכתו, שלא התערב בתפקידו הממלכתי בענייניהם של לקוחותיו לשעבר ששילמו לו שכר טירחה נאה עבור שירותיו המשפטיים או גמלו לו בדרכים אחרות. מיד אחרי מינויו של נאמן כשר המשפטים פנתה אליו אומ"ץ בדרישה שימדר את עצמו מעיסוק כלשהו בענייניהם של אישים פוליטיים מסובכים בפליליים שהוא יעץ להם כפרקליט או ייצג אותם בדרך זו אחרת. בהקשר לכך נקבנו בשמו של ליברמן, שנועץ עמו בשעתו בנושא החקירה המשטרתית הממושכת, ובשמו של ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט, שנאמן סייע לו לא אחת להיחלץ מהעבריינות הפלילית שהייתה חלק בלתי נפרד מחייו הציבוריים.
מעולם לא התפעלתי מנועם הליכותיו המלאכותי ומדברי החלקלקות של נאמן שומר המסורת, שהיה ונשאר פרקליט ממולח תאב ממון שלא תמיד פיו וליבו היו מתואמים ביניהם. בשעתו גויס הפרקליט נאמן ע"י חבר הכנסת המנוח אברהם שפירא, איש עתיר נכסים שכונה "מנכ"ל המדינה" בזכות פעילותו המסועפת, כדי למנוע את הופעת ספרי 'הגביר'. בספר זה חשפתי לראשונה את מעשי השחיתות של שפירא ואת מעלליו שיצקו לראשונה תוכן למונח "הון ושלטון". במשך שעה ארוכה עמל באכסדרה של מלון תל אביבי עורך הדין נאמן במתק שפתיו, בסיועם של עורך ידיעות אחרונות דאז דב יודקובסקי ושפירא בכבודו ובעצמו, כדי לשכנע אותי שלא להוציא לאור את הספר. לא נעניתי ללחץ המשולש שהופעל עלי ונאלצתי לצאת למערכה משפטית ממושכת עד שבית המשפט העליון התיר את הוצאתו לאור.
חשיפת מעשי שחיתות פליליים לא עמדה אז בראש דאגותיו של נאמן הפרקליט. לצערי יש סימנים ראשונים לכך שגם כיום, בתפקיד שר המשפטים, אינה מטרידה את מנוחתו. נאמן הצליח באחרונה להפתיע את מקורביו כאשר חצה את הקווים, "התמסר" לנשיאת בית המשפט העליון דורית ביניש, הלך לפגוש את שופטי בית המשפט העליון והשמיע באוזניהם צפירת הרגעה בימים שבהם שמענו כולנו צפירות אזעקה במסגרת תרגיל מוכנות ביטחוני לאומי.
על-פי אחת הגרסות שרווחו בעקבות המפגש המוזר, נאמן הוכיח בצעדו זה, ולא בפעם הראשונה, שאין לו חוט שדרה של איש ציבור נחוש. לטעמי נאמן זיגזג כדי להרדים את השופטים. זו הסיבה שהתייחסתי בספקנות רבה לדברים שהשמיע באזני נאמן בשיחה טלפונית בינינו שהתנהלה ערב הצטרפותו לממשלה, כאשר אמר לי כי לא ילך בדרכו של קודמו בתפקיד, פרופ' דניאל פרידמן - שנהג כפיל בחנות חרסינה המשפטית - אלא יבצע רפורמות במתינות ובהסכמה הדדית.
מחליש את מערכת המשפט
נראה שפרידמן לא מתכוון לתת מנוח ליורשו, והוא ילווה את פעילותו במאמר שבועי שהוא יפרסם ב'ידיעות אחרונות', כפי שנהג לפני מינויו כשר המשפטים. באחד המאמרים שפרסם בשעתו פרופ' פרידמן, אחרי הכרעת הדין שהרשיעה את חברו הטוב, שר המשפטים לשעבר חבר הכנסת חיים רמון, בהטרדה מינית, הוא לא נמנע מלמתוח ביקורת חריפה על השופטים - דבר המהווה לכאורה עבירה על החוק. זמן קצר לאחר מכן התמנה פרידמן כשר המשפטים. אומ"ץ לא הייתה מוכנה לעבור על כך לסדר היום ופנתה למזוז בדרישה שישקול להגיש נגד פרידמן כתב אישום על מעשהו, אבל מזוז לא זז וספג ללא הרף חבטות משר המשפטים פרידמן.
עתה, אחרי פסק זמן קצר, חידש פרידמן את השתלחותו הכתובה במערכת המשפטית. במאמר הראשון שפרסם בגיליון ערב שבת של העיתון תחת הכותרת "מדינה לא מתוקנת" הוא התייחס, איך לא, לדבריו של מזוז על ליברמן וכתב בהקשר לכך, בין היתר: "תפקידה של ממשלה החפצה למשול הוא להבהיר ליועץ המשפטי שלה כי אין הוא רשאי לנהוג בדרך זו, כי אין הוא רשאי למתוח ביקורת באורח חופשי עליה או על שריה וכי במידת הצורך יוסקו מסקנות. אולם השאלה היא אם נוכח עצמת היועץ המשפטי תעז הממשלה לנהוג כפי שממשלה צריכה לנהוג".
בהמשך חזר פרידמן על הצעתו לפצל את מוסד היועץ המשפטי לממשלה לשני בעלי תפקיד שאחד מהם יהיה היועץ המשפטי של הממשלה וילווה את פעולותיה ואילו השני יכהן כתובע הכללי של המדינה. מזוז מתנגד בחריפות לצעד זה, המחליש את היועץ המשפטי לממשלה, וכאשר הינו נושא בשני התפקידים בעת ובעונה אחת, כמוהו שופטים בכירים מכהנים ובדימוס וכן אנשי אקדמיה למיניהם. השאלה המתבקשת היא האם פרידמן התעורר בנושא זה באורח מקרי רק בעקבות דבריו של מזוז נגד ליברמן בכנס עורכי הדין, או שהיא מתוזמנת לקראת פרישתו של מזוז?
הסתבר שגם נאמן השמיע באחרונה, עוד קודם לכן, את דעתו בדבר הצורך הדחוף לפעול לפיצול תפקידו של היועץ המשפטי לממשלה, וככל הנראה הוא יגביר בשבועות הקרובים את פעילותו בתחום זה. אם המהלך יצלח חרף מחאותיהם של משפטנים בעלי שם ואישים פוליטיים בעלי רגישות לשלטון חוק, עשוי להיבחר יועץ משפטי מסורס שיציל את עורם העברייני של ליברמן ואולמרט, שני לקוחותיו לשעבר של הפרקליט נאמן שיהיה אולי האחרון שיצטער על כך.
צריך לחזור ולהדגיש שעורך הדין נאמן צורף לממשלה בזכותו של שר החוץ הבריון ליברמן, חשוד פלילי סדרתי, שדרש במסגרת המו"מ הקואליציוני להשאיר בתפקידו את שר המשפטים לשעבר, פרופ' דניאל פרידמן, שלא חדל מלהתנכל למערכת המשפט בכלל ולבית המשפט העליון בפרט. נאמן היה מועמד של פשרה שליברמן כפה על נתניהו וגם עמד על כך שנאמן היה על מכסת השרים של הליכוד. ונתניהו לא סירב. גם ביבי היה בעבר, בעת הסתבכות עם החוק, לקוח של נאמן שכיהן לפני תריסר שנים תקופה קצרה כשר משפטים בממשלתו הראשונה. נאמן נאלץ להתפטר אז מתפקיד שר המשטים אחרי שהוגש נגשו כתב אישום בגין הגשת תצהיר כוזב לבג"צ. מאוחר יותר זוכה נאמן ומאז לא חדל לטעון שנתפר לו תיק על-ידי גורמים משפטיים בכירים שנוכחותו במשרד המשפטים הפריעה להם.
ה"שתולים" במשרד שר הפנים
למרות שנאמן משדר אווירה רגועה, אין לדעת מה ילד אצלו הלילה ומי מאלה שהיו מעורבים בשעתו בהגשת כתב האישום נגדו ישלם את המחיר ומתי. הודות לקרבתו הרבה של נאמן אל נתניהו, הוא נתמנה על-ידו ערב הקדמת הממשלה כחבר הצוות לניהול המו"מ הקואליציוני. לא מן הנמנע שכבר אז העריך שפרידמן יאלץ לפנות את מקומו וכך תיסלל בפניו להחזיר לעצמו את כבודו שאבד בין כותלי משרד המשפטים בקדנציה הראשונה שלו כשר המשפטים. אין לי כמעט ספק שנאמן בחש מאחורי הקלעים למען צירופה של העבודה לממשלה כאשר לחץ על אחד מראשי המפלגה, שר הרווחה עורך הדין יצחק הרצוג, שותפו לשעבר במשרד הפרקליטים 'הרצוג פוקס נאמן', לוותר על התחייבויותיו והצהרותיו הפומביות בעניין הצורך ללכת לאופוזיציה. הרצוג מכוער הנפש לא מכיר את המושג 'עקרונות' כאשר מדובר בזחילה לממשלה.
לשני המשפטנים הללו לא מפריעה כלל שליטתו של פורע החוק ליברמן על מערכות החוק במדינה. תופעה מפלצתית מעין זו יכולה הייתה להתרחש רק במצב שבו ליברמן תמרן את עצמו, בעקבות תוצאות הבחירות, להיות לשון המאזניים שיקבע מי יהיה ראש הממשלה הבא. ליברמן מכיר היטב אופיו הלחיץ של נתניהו, הניקיון הלא יסודי של כפיו, חמדנותו וקשריו הגלויים והסמויים עם אילי הון מקומיים. הוא הבין היטב בחושיו המחודדים כי בעידן החקירות הפליליות נגדו עדיף נתניהו על ציפי לבני, אשה בעלת יושרה מוכחת שלא הייתה מניחה לו להשתלט על מערכת שלטון החוק.
בנוסף לשר המשפטים שהוא יציר כפיו, התמנה חבר סיעתו, דוד רותם, כיו"ר ועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת שאמורה, בין השאר, לעכב או לזרז הצעות חוק. כך או אחרת, הכותרת בעניין זה היא שנתניהו נתן לליברמן להוליך אותו באף, בפה ובאוזניים ולא צייץ. אולי את מוחו הציל ביבי מליברמן, הנושף כל העת בעורפו וגם נושך בזרועו. נתניהו גילה, למרבה הצער, רפיסות וזחיחות בכל הנוגע למאבק בשחיתות הציבורית כאשר כיהן כראש האופוזיציה ועתה, אחרי שחלומו להיבחר כראש הממשלה התגשם, מגלה נתניהו חולשה ופסיביות בלתי מוסברת בשמירת המינהל הציבורי התקין וטוהר המידות הממלכתי, כאשר הפקיר בידיו של ליברמן את מערכת החוק.
כך היה גם לגבי הפקדתו של המשרד לביטחון פנים - ראש החץ הציבורי של שליטון אכיפת החוק, שהופקר בידיה של 'ישראל ביתנו'. המציאות העגומה מלמדת שליברמן שולט היום במערכת אכיפת החוק באמצעות שליחו לדבר עבירה, השר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ, שיחסיו עם מפכ"ל המשטרה, רב-ניצב דודי כהן, אינם כימים ימימה מאז שזה כפה עליו להחזיר לשירות את שנוא נפשו, ניצב אורי ברלב (למרות שאיני נוהג להמר בקזינו, אני מוכן להמר במסגרת זו על כך שמי שהסדיר את חזרתו של ברלב לשירות פעיל במשטרה היה פרקליטו לשעבר של בר לב, עורך הדין יעקב נאמן, ששוחח בנושא זה עם לקוחו לשעבר, השר אביגדור ליברמן, שהטיל את מרותו על השר לביטחון פנים אהרונוביץ שאילץ את המפכ"ל לבטל את שחרורו של ברלב מהמשטרה).
השר לביטחון פנים אהרונוביץ נקט אומנם בצעד מתבקש מאליו כאשר הודיע כי דרש מהמשטרה שלא תדווח לו על חקירותיהם, אבל מי שמצוי בסדרי העבודה הנהוגים בין המשטרה והמשרד לביטחון פנים, יודע שהמשטרה לא נוהגת לדווח לשר על חקירתם של אישי ציבור. אהרונוביץ נחשף לפני שבוע בעת הופעתו בתוכנית 'פגוש את העיתונות' בערוץ 2 במלוא עליבותו, כאשר גמגם בתשובה לשאלה מדוע נכח ליברמן בטקס חילופי השרים שבו נכחה הקצונה הבכירה של המשטרה, לרבות ראשי אגף החקירות.
ליברמן עשה צעד מחוכם נוסף כאשר שתל בלשכתו של אהרונוביץ כמה ממקורביו, ביניהם מנכ"ל המשרד חגי פלד (פדידה), על-מנת שישמרו על האינטרסים ואולי הם יצליחו לקבל מידע על החקירות שעדיין נערכות נגדו ואולי אפילו לנסות לבחוש בהן. בחקירה האחרונה הוחשד כבר ליברמן בניסיון לשבש את החקירה.
מאחר שאני מעריך היטב לאן הכריש ליברמן רוצה להשתין, במטרה שקידומם בדרגה של חוקריו יהיה תלוי בו ומנווט על ידו, פניתי השבוע מטעם אומ"ץ אל השר אהרונוביץ בדרישה שיפסול את עצמו ואת מנכ"ל משרדו מלעסוק במינוים וקידומם של קציני משטרה מדרגת סגן ניצב ומעלה. במכתב הופיעו הדרישות הבאות:
- להרחיק הרחקה את כל שלוחי ומקורבי השר ליברמן מתהליך קבלת ההחלטות בכל הקשור למינוי או לקידום קציני משטרה, בין בכירים ובין זוטרים.
- לאשר באופן אישי, כל מינוי או קידום של קצין משטרה מדרגת סנ"צ ומעלה. זאת, רק לאחר בחינה מדוקדקת ובדיקה מקצועית וקפדנית להיות הקצין ראוי לקידום, על-פי המלצת מפקדיו והספ"כ (סגל הפיקוד העליון).
- לגלות משנה זהירות וקפידה בתקופה זו שבה נחקר השר ליברמן במספר פרשות בכל הליך מינוי וקידום של קצין, לברר ולבדוק היטב ב"ציציות" בכל קידום ומינוי, ולגלות רגישות לצד נחישות.
אם בקשתנו תידחה, נשקול נקיטת צעדים משפטיים וציבוריים מידיים. כלה ונחרצה בהנהלת אומ"ץ שלא לאפשר להפוך את החוק לצחוק.
לרגע איני שוכח את מערכת יחסיהם המיוחדת של ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט ושר המשפטים החדש, עורך הדין נאמן. בספרי 'זעקי ארץ מושחתת' חשפתי באחרונה את חלקו המיוחד של נאמן, שעשה בשעתו מאמצים בלתי נלאים ולעיתים חריגים כדי למנוע את העמדתו של חברו, שכנו ולקוחו אולמרט לדין, בגין עבירות שביצע כאשר כיהן כגזבר הליכוד וכללו שורה של עבירות פליליות בהן הגשת דוחות כוזבים לשלטונות המס, מרמה והפרת אמונים.
התצהיר שחתמתי עליו במסגרת עתירה שהגשנו לבג"צ כדי לחייב העמיד את אולמרט לדיון לא היה כוזב. למרבה ההפתעה, עלה בסופו של דבר בידי אולמרט לצאת זכאי בפסק דין שהיה שנוי במחלוקת. לא אתפלא, אפוא, אם נאמן יחלץ בקרוב לסייע בעקיפין גם לאולמרט, אחרי שיחזור ארצה בתום תקופת החלמה מניתוח הערמונית שהוא עבר השבוע בבית חולים אמריקני בהצלחה יתרה. הוא יהסס, כמובן, להתערב בשימוע שייערך לאולמרט, שינסה למנוע ממזוז להגיש נגדו כמה כתבי אישום, אבל תמיד יש דרכים שונות ומגוונות כדי לסייע לחבר מסוגו של אולמרט, בעיקר אם הוא מצוי בצרה גדולה. בינתיים יעשו ליברמן ואולמרט הכול כדי לצלוח בשלום את מזוז בלי שיגיש נגדם כתב אישום טרם פרישתו.
מה יהיה עלינו, אזרחי המדינה, נוכח העבריינות של הצווארון הלבן הפוליטי שהשתלטה על מערכת החוק ועל שלטון אכיפת החוק? ואין פוצה פה ומצפצף כאשר יורקים עלינו גשמי קללה.
