המצור על מדינת ישראל וארץ ישראל מתהדק. עכשיו נוסף גם מצור אמריקני, המעצמה שאמנם אף פעם לא הייתה "ידידה" (אין ידידות בין מדינות), אך בכל זאת לא פעם עמדה לימיננו, כפי שבו-זמנית גם לא חדלה מעולם לתמוך בערבים. עכשיו, תחת הנהגתו של אובמה, היא מהדקת את עניבת החנק הקרויה "מפת הדרכים" שכרך על צווארנו הנשיא הקודם, בוש, אותו היללו בחנופה כ-"גדול ידידינו". אלא, בעוד שבוש פעל כמי שמחויב לערבים ובעיקר לסעודיה, שמשפחתו קשורה אליה בקשרי נפט חובקי עולם, אצל אובמה מקבלים את הרושם שהערבים בעצמם, לא רק אוהדיהם - התמקמו בבית הלבן.
האמצעי בו נוקט אובמה לשכנע את הערבים שהוא ממש שלהם הוא העמדתו את עצמו בשורה אחת איתם נגד ישראל. בסולחה הגדולה בקהיר הוא חתך את השישליק והקבב מן הכבש הישראלי. אבו מאזן, שביקר אצלו וקיבל טעימה מוקדמת - ליקק את האצבעות.
המצור מחמיר נוכח העובדה שבקונגרס ובסנאט יש רוב לדמוקרטים, מפלגתו של אובמה, וגם שם הולכת ומתפשטת הרוח הרעה, הרואה בנחלת אבותינו את ארצם של הפלשתינים ואותנו ככובשים. מחדל שלנו, בן עשרות שנים, לפתוח את הפה ולהסביר מה היא לנו ארץ ישראל מעבר לטענה החלולה "ביטחון, ביטחון" - מתנקם בנו עכשיו. כרגע, הערבים מסתמכים על "זכותם", ואנחנו רק מייבבים "היכן יגורו ילדינו ומה נעשה עם הגידול הטבעי?", תירוצים עלובים ובלתי רציניים.
לא ניתן לסמוך על יהודי ארה"ב
גם על יהדות ארה"ב לא נוכל לסמוך. יש להם בעברם כתם שחור מימי השואה, שלמעלה מ-60 שנה הם מנסים למחוק בעזרת מוזיאונים וטכסים ואינם מצליחים. כבר ב-1942 ידעו שם על השמדת מיליונים, אך מנהיגי יהדות אמריקה ובראשם אבא הלל סילבר (שבישראל יש רחוב על שמו) סירבו בעקשנות להפעיל לחץ ציבורי כלשהו על הממסד של רוזוולט, שהיה גיבורם. נתין חוץ מארץ ישראל בשם הלל קוק עם קבוצה קטנטנה, העז להתעלם מההנהגה היהודית הכנועה והמפוחדת ופירסם בעיתונים הגדולים מודעות ענק עם זעקת "הצילו" של המומתים, אירגן עצרות ענק, גייס חברי קונגרס, את הוליווד, את השחורים ואת האיגודים המקצועיים, ועד רעייתו של הנשיא, אליאנור רוזוולט, הגיע. הנשיא הושפע, ופועלו תרם להצלת שארית יהודי בודפשט, למעלה מ-100,000 נפש.
בכל המאמצים האלה, הממסד היהודי האמריקני לא השתתף. להפך: הסיתו בקונגרס ובקרב שרים נגד הקבוצה ונחום גולדמן, שהתיימר להיות מנהיג יהודי העולם, אפילו ניסה להביא לידי גירושו של הלל קוק מאמריקה.
כעת מבצעים יהודי אמריקה פשע היסטורי שני - הפקרת מדינת היהודים בשעתה הקשה. הם ידעו כל הזמן, מי הוא אובמה. ידעו, מי הם חבריו, ממי קיבל השראה, באיזו סביבה גדל ולאן הוא חותר. הכל התפרסם. עובדה, שבין עולי ארה"ב בארץ שהשתתפו בבחירות זכה מתחרהו של אובמה, מקיין, ברוב גדול. האם הם ידעו משהו שהקהילה באמריקה שמתוכה באו - לא ידעה? אלא זו הרי קללת הגלות, שמרבית היהודים שם הם אמריקנים לפני שהם יהודים.
הציבור השחור באמריקה מגוייס לטובת ענייני השחורים והקול הערבי, כנ"ל. לעומת זאת, ישראל על הקול היהודי אינה יכולה לסמוך. והא ראיה, למרות המידע הבטוח שאובמה עויין את ישראל, בניגוד גמור למקיין, נתנו יהודי ארה"ב לאובמה למעלה מ-80% מקולותיהם, לעומת פחות מ-50% מכלל הבוחרים האמריקנים שהצביעו בעד אובמה. כך, בחר התלוי את תליינו.
מי ימצא לנו היום הלל קוק שני שיפנה אל יהודי ארה"ב מעל לראשי מנהיגיהם הרקובים וגם יתעלם מקו ההסברה הרשמי של משרד החוץ הישראלי הבלה, המזוקן, המכופתר והמתעקם שמאלה, ויפנה אל העם האמריקני ישירות, יגיד לו את מה שאף אחד לא העז לומר בפירוש על הערבים, יארגן מסע ציבורי וישמיע בו, ברמה, את תביעת הזכות הצודקת של העם היהודי על בירתו ועל ארצו השלמה? יש אצל רבים בעם האמריקני אהדה בסיסית מסורתית לעמנו ולארצנו, אבל אין מי שיקדח מבעד לשכבה הנוקשה הרשמית כדי להגיע אל המאגרים האלה. המתנחלים הם היום שק-החבטות של הכוחות הפרו-ערבים באמריקה, ועל כן המתנחלים הם שצריכים להרים את הכפפה הזאת.
וכל עוד זה לא יקרה, ישראל עומדת לגמרי לבדה מול בית לבן משוערב, וגרוע מזה: מתודרך על-ידי אנשי "שלום עכשיו" באמריקה. ועדיין אין זה הכל. גם פה בארץ הנצורה סייענים מתוכנו פועלים כתף אל כתף עם הצרים עלינו מבחוץ, דוחפים ומסיתים אותם, מספקים להם תחמושת. בראש כולם צועדת התקשורת העוינת, הנוקטת כלפי אובמה טון של התבטלות והתרפסות עלובה בניגוד להתנשאות, לזלזול ולפחיתות הכבוד כלפי מנהיגי המדינה, כל עוד הם נחזים כעומדים בפני הלחץ.
ביילין ממשיך לישון טוב בלילה
על כולם עולה כרגיל אדריכל האסונות כולם, יוסי ביילין, שהתראיין לפזית רבינא מ"מקור ראשון" (28.5.09) והתפאר בפניה במילים אלה:
"ההיכרות של הממשל האמריקני עם יוזמת ז'נבה היא היכרות מעמיקה, עוד כשהתפרסמה התוכנית לראשונה, נמנה רם עמנואל, היום ראש הסגל בבית הלבן, עם החותמים על עצומה התומכת ביוזמת ז'נבה... גם סגן הנשיא ג'ו ביידן מכיר אותנו היטב, היו לנו הרבה שיחות איתו וכמובן גם עם ג'ורג' מיטשל, השליח למזרח התיכון. מיטשל והיועץ לביטחון לאומי ג'יימס ג'ונס - שניהם מכירים את התוכנית... אני מניח שגם הילרי קלינטון מכירה היטב את התוכנית... אנשי יוזמת ז'נבה הגיעו לארה"ב כדי לתדרך את אנשי אובמה בפרטי היוזמה... עוד בתקופת המעבר לממשל החדש וגם לפניה, ישבנו עם אנשי אובמה - לבקשתם. היום אנשים אלו נמנים עם הדרג העוסק בתפקידים הבכירים ביותר".
מה אפשר להגיד על האיש הזה, שרוחות 1,500 נרצחי אוסלו היהודים, קורבנות השלום שלו, אינם טורפים את שנתו בלילות, והוא ממשיך לחתור בחוץ לארץ תחת יסודות עמו, ארצו ומדינתו, להכין להם את האסון הלאומי הבא...
הגוזל ירושלים - אינו ידיד
ומכאן לאמצעים שעלינו, הציבור, לנקוט כאן.
בכל העולם מפגינים נגד אמריקה, בצדק ושלא בצדק. תל אביב היא אולי העיר היחידה בעולם שבה מניפים ביום העצמאות דגלוני אמריקה לצד דגלי ישראל. האמריקנים, כמו הבריטים ששלטו כאן, התרגלו שהיהודים מקבלים בהכנעה כל גזירה. מתווכחים מעט, עומדים קצת על המקח, ובסוף נסוגים ומקבלים את הדין. הבריטים לא הבינו, מנין זה בא להם שלפתע פתאום היהודים התקוממו והנחיתו עליהם מכות שלא ידעו כמותן בשום מקום אחר באימפריה העצומה שלהם: פוצצו להם את מפקדתם הראשית במלון המלך דוד, פרצו את הכלא שלהם, הציתו את הדלק במפרץ חיפה, השמידו מטוסים על הקרקע, הרגו את קציניהם בהתקפת מצח ישירה על מועדונם, הורידו רכבות נשק מן הפסים ושדדו אותם, הרגו את הלורד מוין, שר בממשלתם, ואת הסוכן הבריטי ברנדוט, שהגיע הנה כמתווך מטעם האו"ם לקחת מאתנו את ירושלים והנגב (רשימה חלקית).
המזכיר הראשי לשעבר שלהם העיר לאחר מעשה: "לא ידענו, למה מסוגלים יהודים כשהם נואשים" ("desparate Jews 100,000"). חיילים החזיקו כאן הבריטים מול מספר דומה של גברים יהודים אזרחים, כמות בלתי נתפסת. גירוש הבריטים על-ידי אצ"ל ולח"י תרם הרבה לסילוקם מכל האימפריה שלהם, ביחד עם הודו היינו אנחנו הראשונים.
את הבריטים ירשו במזרח התיכון האמריקנים, ואנחנו היינו עד עכשיו העוגן שלהם כאן, בין היתר בזכות היציבות הדמוקרטית שלנו ועל-רקע נאמנותנו לערכי המערב, עם חיבה וקירבה מיוחדים לארה"ב ולערכיה. על כן, הגיע הזמן להפגין לפני השגרירות והקונסוליות שלהם וללוות את שליחיהם הבאים הנה להפעיל לחץ, לפקח ולהכתיב, כדי לומר להם שמי שלוקח מן העם היהודי את ירושלים ואת חבלי התנ"ך היקרים ביותר, איננו יכול להיחשב עוד ידיד לנו.
היש תקווה לגושפנקה ליכודניקית?
חזית נוספת לפעולה ציבורית מיידית היא הליכוד. על נתניהו מופעלים לחצים אדירים. התקשורת דיווחה שמשלחת מטעמו שנפגשה בלונדון עם ג'ורג' מיטשל - האיש שמונה על-ידי אובמה להשמיד את מפעל ההתנחלות - תודרכה על-ידי נתניהו להציע ויתורים נוספים, מעבר ל-26 מאחזים, עוד הרס, הקפאה עוד יותר עמוקה. אלא, שעמדת האמריקנים הייתה כל-כך נוקשה ובלתי מתפשרת, שלא היה בכלל על מה לדבר. הם גם התכחשו לכל "הבנות" שרון-ויסגלס.
עכשיו נתניהו יודע, ששום דבר לא ירצה את אובמה וסייעניו היהודים, שגמרו אומר לעקור את הכל! מכאן, שנתניהו זקוק לחומה של בטון שתיבנה מאחוריו ותמנע ממנו לסגת ולהגיש לאובמה את כניעתה של ישראל, ביחד עם מפתחות ירושלים.
חומה כזאת יכולים להקים רק השרים והח"כים של הליכוד, בגיבוי מרכז הליכוד. רק בידיהם הכוח והאמצעים הפרלמנטריים והפוליטיים שלא לאפשר לנתניהו להיכנע.
הנה דוגמה: בקרוב תתקיים ההצבעה על התקציב. זה הזמן לתבוע מנתניהו לקיים דיון בממשלה על תוכנית החרבת המאחזים, ושלא להיתמם, כאלו כביכול סוגיית מפתח לאומית, ביטחונית, פוליטית וחברתית זאת היא "בסמכותו" של ברק, כלומר בידי מפלגת העבודה והשמאל, אלה שהיו המפסידים הראשיים בבחירות. היום, כאשר ברור לחלוטין שנושא המאחזים הוא פוליטי ולא חוקי-משפטי, זו כבר בגידה של הליכוד בבוחריו להפקיד את סוגיית המפתח הזאת, שלכולם ברור שהיא המבוא והפתיחה להריסת המפעל כולו, בידי המיעוט השמאלני בממשלה.
ישיבה בחיבוק ידיים של שרי וח"כי הליכוד, ולו בנושא המאחזים בלבד, לא תסולח. מן הציבור צריכה לעלות האזהרה בדבר החזרת פנקסי חבר, ביטול התפקדויות ונטישת הליכוד לעתיד לבוא, לעת בחירות, אם יכזיב גם הפעם.
