ח"כ אריה אלדד העז לומר שה"ירדן היא המדינה הפלשתינית". סערה, הירדנים איימו להחזיר את שגרירם מישראל, בסוף, העניין ירד מסדר היום. אתם יודעים למה? כי הירדנים יודעים היטב, שאריה אלדד צדק. שטח המנדט שבריטניה קיבלה מ"חבר העמים" לצורך הקמת בית לאומי לעם היהודי, כלל גם את עבר הירדן. שזה בערך שני שליש מהמנדט כולו.
הבריטים, שהבטיחו וגם נתנו לצרפתים את סוריה ואת לבנון, הבטיחו וכמובן לא נתנו את סוריה לשריף של מכה, חוסיין, מבית חאשם, סבא-רבא-רבא של עבדאללה השני, המלך הנוכחי של ירדן. משלושת בניו, השריף ייעד את סוריה לעבדאללה, לימים, מלך ירדן הראשון בשם הזה. הבן השני פייסאל היה למלך עירק, סעיד היה ליורש העצר במכה. האמיר עבדאללה נשאר בלי סידור עבודה. נזעם, הוא יצא בראש עשרת אלפים בדויים רכובים על גמלים למלחמה בצרפתים. במשרד המושבות נבהלו ושלחו אליו משלחת שהציעה לו את עבר הירדן לנחלה. הם פחדו מאוד שהאמיר ייעלב מהצעה רזה כזאת, אבל הוא הסכים, חילק את האדמה לבדויים שלו (עד היום צאצאיהם מהווים את אליטת המדינה) ביישוב היהודי, החפרה הבוטה הזאת של המנדט, גרמה לפילוג בהנהגה וזאב ז'בוטינסקי הקים את התנועה הרוויזיוניסטית, הבסיס של הליכוד.
עד לשנת 1946, כשירדן הכריזה על עצמאותה, ממשלות בריטניה תירצו את פעולתן הבלתי חוקית, בצורך ליישוב ערביי ארץ-ישראל המערבית אם וכאשר תקום מדינה יהודית. ההסבר היה דרוש להן, בגלל התנגדותה העקבית של ועדת המנדטים של חבר-העמים להפרת תנאי המנדט על-ידי בריטניה.
באחת מישיבותיהן הראשונות, האומות המאוחדות אישרו את כל ההחלטות שקיבלה ועדת המנדטים של חבר-העמים, כך שמקומם החוקי ובזכות של כל ערביי ארץ-ישראל, הוא בעבר הירדן, פליטים ולא פליטים, שקיבלו אזרחות ישראלית מן ההפקר.
