הרמטכ"ל פרסם פקודה שמחייבת חיילים דתיים להשתתף בערבי יחידה בהם מופיעות זמרות, בטענה ששחרורם פוגע בלכידות היחידה.
סרובו של חייל דתי לשמוע זימרת אישה נובע ממצוות הדת. הוראת הרמטכ"ל פוגעת בחופש הדת של החייל.
חופש הדת הוא זכות יסוד והוא חלק מכבוד האדם. הוא קיים עוד לפני חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, ומופיע בפסיקה ענפה של ביהמ"ש העליון וחקיקה מנדטורית שהיא חלק ממשפט המדינה.
חופש הדת איננו זכות מוחלטת (כמו כל זכויות האדם), אבל בגלל חשיבותו הגדולה אין לפגוע בו אלא כשהוא מתנגש בערך חשוב יותר.
חופש הדת של החייל עדיף על לכידות היחידה. לכידות היחידה איננה מצדיקה חיובו של חייל דתי לשמוע זימרת אישה.
את התופעה של עזיבת חיילים דתיים באמצע הופעה של זמרות, ניתן לפתור על-ידי אי חיובם מלכתחילה להשתתף בהופעה.
החיוב הגורף שהטיל הרמטכ"ל על חיילים להשתתף בערבי יחידה, גם אם יש בהם תכנים שפוגעים באמונתם הדתית, איננו חוקתי.
החלטת הרמטכ"ל היא בלתי סבירה בעליל, חורגת מסמכותו, ולא תעמוד לדעתי במבחן בג"צ.
