אמריקה היא קונפדרציה של מדינות, חלקן עשירות יותר (מחצבים ויכולת קיום עצמאי) וחלקן עניות יותר. בימים של מחסור לא אוכלים מחשבים ולא אוכלים הפקות קולנועיות ענקיות, אלא אוכלים חיטה ותירס, והשאלה המרכזית היא כמה רחוקים אנו מהידרדרות כלכלית נוספת, הידרדרות אשר תציף את ניגוד האינטרסים הכבוי בין מדינות ארה"ב, ואשר תביאנו לימים של עימות בין המדינות בכל הקשור לשליטה על מקורות המזון.
זהו אינו תסריט דמיוני. הוא ודאי יקרה והשאלה היא רק מתי, והשאלה היא אם הבחירות האחרונות בארה"ב הביאו לשלטון את המנהיגות הראויה למתן מענה לכזה תרחיש שאינו מצוץ מן האצבע כלל ועיקר.
רוב האמריקנים מפונקים. הרוב לא ישרוד יותר מכמה ימים במצב של מחסור, ומי שישרוד הם העשירון התחתון של החברה האמריקנית, אלה שרעבים דרך קבע, אנשים עם רמת השכלה שאינה במיטבה, עם סולם ערכים מוטל בספק, ואז נראה באמריקה שליטים כמו סטאלין, ומשם הסכנה לשלום העולם היא סכנה ממשית.
בחלקים ניכרים של דפוסי התנהגותו בציבור דומה אובמה לנשיא קלינטון: חביב הקהל, נחוש אך יודע להודות בטעויות של המנגנון ולתקנן, נינוח, בטוח בעצמו, מלא חוש הומור, אישיות כריזמטית באופן חריג ביותר לטובה ועוד כהנה וכהנה תכונות טובות למכביר המשרתות את אמריקה (פנימה) באופן המיטבי, לו הייתה במצב כלכלי איתן.
מה ששכחו מעט באמריקה, זה שהיא בברוך כלכלי אדיר ושאמריקה איננה אי בודד. פתיחת הגבולות (אינטרנט, טכנולוגיה) מגמדת את כוחה היחסי של אמריקה בעולם, והיא נתפסת כעוד מדינה דמוקרטית בקרב מדינות העולם ביניהן לדוגמה רוסיה, ישראל, דנמרק וכד'.
המצב העולמי מאד מאד רגיש. העולם המוסלמי הרעב מתקומם, צפון קוריאה קוראת תיגר על העולם החופשי, העולם לא מתגבר על כיסי (שקי) הטרור הנערמים בכל פינה בעולם, העולם החלש שונא את אמריקה שנאת מוות וממתין לרגע שתקרין סימני חולשה, ואמריקה עם נשיאה החדש, מקרינה חולשה במידה המסכנת באופן ממשי את שלום העולם.
חולשה בבית, הקרנת החולשה החוצה תוך הגברתה עשרות מונים מסיבות אגואיסטיות של כבוד הנשיא (כי כך הוא נולד), הרעב בעולם השלישי (אפריקה, מזה"ת, דרום מזרח אסיה), והרעב הצפוי במוקדם או במאוחר גם באמריקה, מחייב את המדינה המרכזית בעולם לתפוס את הראש, ואת מנהיגה / נשיאה לתפוס את ההגה, כי הרכב יצא משליטה וחובה להחזירו למסלול.
לא הגרעין של האירנים אמור להוביל את העולם, והוא מוביל, ממש מוביל. לא הגרעין של צפון קוריאה יוביל את העולם, והוא מוביל, ממש מוביל.
מדינות האיסלאם הקיצוני וארגוני האיסלאם הקיצוני חייבים להיתפס כאויבי האנשות אשר על האנושות לעקרן מן השורש, ואובמה מספר בדיחות. אובמה עולה על במות עם מופעי סטנד אפ מבדרים, אך לא זהו תפקידו, לא לשם כך משלמים לו בבית הלבן.
אובמה מסתובב עם ג'ינס וטי שירט, הוא חביב הקהל, אך בעשותו כן הוא מסיט את דעת הקל באמריקה מבעיות האמת של החוסר, ומזיק לאמריקה ולעולם.
יש נשיא לאמריקה, אובמה שמו, אך הוא מתנהג כאותו ילדון מצויר מהפרסומת של אוסם "אין כמו או-במבה" וזה מסוכן, מאד מאד מסוכן.
