בדוח שפרסם בית המשפט העליון באירלנד במאי 2009 עולה כי במוסדות הכנסייה התבצעו הכאות מתמשכות, אונס והשפלות של התלמידים. ההטרדה מינית והאונס התרחשו בייחוד במוסדות שיועדו לבנים בלבד. בקרב הבנות, במוסדות שיועדו לבנות, ושבהם הפיקוח נעשה בידי נזירות, התרחשו פחות מעשי הטרדה מינית, ואולם, הבנות סבלו מהשפלות ומתקיפות לעתים קרובות.
ממצאי החקירה הובילו לדרישה ציבורית להעניק פיצויים נרחבים לכ-30,000 קורבנות. מעריכים במדינה שהכנסייה תעניק מעל מיליארד אירו פיצויים, שיועברו לקרן שייזום ראש הממשלה.
בישראל המצב קשה יותר. העוול - שנגרם לאלפי משפחות המטופלות על-ידי משרד הרווחה - מתחיל מהפגישה הראשונה עם פקיד הסעד בלשכת הרווחה, דרך ועדות רווחה שונות, בתי משפט לענייני משפחה ונוער, פנימיות ומעונות, ועוד מסגרות השמה חוץ-ביתית, והפליטה מהטיפול, וההשגחה של משרד הרווחה.
בנוסף, שיעור הילדים שמשרד הרווחה בישראל מוציא מביתם להשמה חוץ-ביתית, גבוה בהרבה מאשר המקובל במדינות העולם המערבי.
גורל לקוי
ממצאי ועדת סלונים נבו שפורסמו במאי 2009, הצביעו על ליקויים מהותיים בעבודתם של פקידי הסעד העוסקים בענייני נפשות וחריצת גורלות של משפחות.
בעלי הדין שעניינם נבדק על-ידי פקידי הסעד, אינם מקבלים את התסקיר שנכתב בעניינם, ואינם יכולים לערער עליו, אלא לאחר שהוגש לבית המשפט המקבל את המלצות התסקיר בדרך-כלל במלואן; היכרות מוקדמת עם אחד מבעלי הדין במסגרת תפקידן כעו"ס; פקידת הסעד משמשת כחוקרת אך גם מתערבת טיפולית במשפחה; כתיבת תסקירים ללא מעקב, פיקוח, בקרה, תיעוד, ללא קיום הוראות התע"ס, ללא אבחנה ברורה בין עובדות לדעות, לא ברור תמיד מה המקור לקביעות עובדתיות חשובות, ובמקרה הצורך - אלו בדיקות נעשו כדי לאושש או להפריך אותן; פקידי הסעד חוקרים את בעלי הדין מבלי ליידע אותם כי חובת הסודיות והנאמנות של היותן עובדות סוציאליות אינה תקפה יותר.
דוח סלונים ציין, ומשרד הרווחה אישר בהודעתו כי בתי המשפט מייחסים לתסקירים חשיבות גבוהה, ורואים בהם "סוף פסוק".
יוצא כי גורלם של ילדים ומשפחות נקבע על סמך התסקיר אשר נעשה באופן לקוי, ומאושר כמעט תמיד על-ידי בתי המשפט באמצעות צווים. התמונה המצטיירת היא עוול לאזרח לאורך שנים וחוסר צדק.
פגועי הרווחה
דוח מבקר המדינה על רשות חסות הנוער של משרד הרווחה מצא ליקויים מהותיים בהתנהלות הרשות.
מאות בני נוער המתינו חודשים ארוכים להשמה במעונות הרשות, אף שהיה בכך כדי לסכן אותם ואת סביבתם; מחסור קשה במדריכים חינוכיים ובעובדים סוציאליים פגע בטיפול בחוסים ובהשגחה עליהם עד כדי סיכונם; ההכשרה המקצועית שניתנה לחוסים לא היה בה כדי למלא כראוי את צורכיהם; חלו ליקויים במערך הפיקוח המחוזי והארצי על המעונות; לא בוצע מעקב אחר רוב בוגרי המעונות, כנדרש בחוק הנוער; חל משבר עמוק ביחסי העבודה בקרב בכירים ברשות, והוא נמשך שנים ופגע בניהול המעונות ובפיקוח עליהם.
הרשות היא מסגרת ההשמה החוץ-ביתית המושקעת ביותר, הקרובה והכפופה למשרד הרווחה, ואם בארזים נפלה שלהבת, מה יגידו אזובי הקיר.
בנוסף, מתפרסמים מעת לעת כתבות על אזרחים בודדים או קבוצות שנפגעו על-ידי מוסדות הרווחה. ידועה כתבת התחקיר "תינוק בגולאג ישראלי" שבו מסופר על תינוק נורמלי שנחטף מיד עם היוולדו, ונשלח כעבור מספר שנים, לעשרות שנים למוסד מפגרים.
מן הראוי כי בישראל נאמץ את מה שעשו אזרחי אירלנד לטובת ילדיהם, ולמען עתידם. יש להקים ועדת חקירה ממלכתית על נפגעי משרד הרווחה ופיצוים. התועלת מוועדת חקירה ממלכתית כזאת תהיה בעיקרה לכלל אזרחי ישראל, לאיכות החיים ולכלכלה.
