הנשיא אובמה מצוי על הגה השלטון של ארצות הברית כבר חצי שנה, ואפשר לעשות כבר סיכום ראשוני של השאלה הידועה:
האם הוא טוב ליהודים או רע ליהודים.
את תולדות היהודים בעת האחרונה אפשר לחלק לשתי תקופות: לפני עצמאות ואחרי עצמאות. לפני העצמאות גורלם של היהודים היה נתון ביד חמת זרים. אחרי העצמאות גורלם נתון בידם, על אפם ועל חמתם של זרים. את היחס ליהודים אפשר לסווג לשניים: אהדת היהודים מול אנטישמיות. אם לסכם את כהונתו של אובמה עד כאן, הרי שמחד-גיסא הוא מראה סימנים ברורים של אנטישמיות, ומאידך-גיסא הוא טוב ליהודים.
האנטישמיות, כמו אלכוהוליזם, מדומה למחלה חסרת ריפוי, אלא לדיכוי בלבד. כמו שאלכוהוליסט מכפיף את כל האינטרסים שלו לצריכת אלכוהול, ומוצא ק"ן טעמים להצדיק את פעולותיו, כך האנטישמיות מכפיפה את כל השיקולים לשנאת היהודים, עד כדי פגיעה אנושה באינטרסים של האנטישמי בעצמו. לראיה גרמניה, שהייתה עד לשנות השלושים של המאה שעברה המעצמה המדעית-טכנולוגית הראשונה במעלה, ואיבדה את הבכורה בעיקר בשל גילויים קיצוניים של אנטישמיות. לראיה בריטניה, שיצאה מן המלחמה הגדולה (1918-1914) עם מנדט ברור לחיזוק האימפריה הבריטית עם שליטה דו-צדדית על אינטרס העליון שלה, תעלת סואץ, איבדה הכל עקב המדיניות האנטישמית שלה. אחרי שנים רבות של מדיניות פילושמית שסייעה לארצות הברית למצב עצמה כמעצמה הראשונה במעלה, החל הנשיא החדש לנקוט במדיניות אנטישמית, תוך פגיעה ברורה באינטרסים של ארצות הברית.
אירן מימין, התנחלויות משמאל
הגילוי האחרון והמעוות ביותר של הטיה אנטישמית הואר בתשובתו של הנשיא לשאלה, מדוע לא ינקוט בעמדה נחרצת בהרבה כלפי הדיכוי האכזרי שמפעיל המשטר האיסלמו-נאצי באירן על העם הפרסי. הנשיא השיב שכנשיא, איננו מוכן לעשות את ארצות הברית לכלי שרת של מדינות אחרות שיש להן עניין בהסתלקות המשטר הנוכחי. רוצה לומר,
הנשיא מעדיף את קיומו של משטר האימים האיסלמו-נאצי על פני שינוי דמוקרטי רק מכיוון שמדינה המאוימת בגלוי על-ידי אותו משטר עשויה להיחלץ מן האיום. האינטרס של ארצות הברית לעצירת המירוץ הגרעיני במזרח התיכון מוכפף לשיקול אנטישמי של שימור המשטר המאיים בהשמדה של אותה מדינה (ישראל, אם מישהו לא הבין עד עתה).
כנ"ל בנושא ההתיישבות היהודית בלב הארץ. באותה נשימה שבה קובע הנשיא ש
יימנע מלהתערב (meddle) בענייניה הפנימיים של אירן הוא קובע שבנושא ההתיישבות יהודית בלב ארץ ישראל יתערב במלוא כובד המשקל של הממשל האמריקני, כולל מניעה של לידת תינוקות ובניית גני ילדים. האם האינטרס של ארצות הברית הוא מדינת טרור חמאסית בשטח השולט על שפלת החוף של ישראל? עובדתית, לא, כך טוען ה-CIA. אבל לפי תורת איסלמו-אובמה, אכן כן.
מה נובע בראש מעיינות אובמה
באותה עת עולה כפטרייה אחר הגשם בעיית קוריאה הצפונית, משטר אפל ורצחני שמרעיב את עמו והכין מספיק פלוטוניום למספר פצצות אטום, בנוסף לטילים ארוכי טווח המאיימים על הוואי. קוריאה הצפונית היא מושא החיקוי של כל משטר רודני השואף למעמד של מעצמה אזורית, מאירן וסוריה ועד לונצואלה. לכאורה, עצירת דהירתה המוטרפת של קוריאה הצפונית לעימות גרעיני, והאיום שבהפצת הנשק הגרעיני, היו צריכים לעמוד בראש מעייניו של הנשיא. ובכן, הם אינם מדירים שינה מעיניו, שכן הלקוחות העיקריים של קוריאה הצפונית הם המדינות המוסלמיות המאיימות על היהודים, דבר המקנה להן, ולרודנות הצפון-קוריאנית, חסינות. האם האינטרס של דרום קוריאה ויפן לסיום האיום האטומי עליהן קודם לעצירת ילודת התינוקות בעתניאל?
לכאורה, זו שאלה מגוחכת. אבל שיקולים אנטישמיים קודמים לאינטרסים, ולכן גם קוריאה הדרומית וגם יפן מופקרות לאיומים של הרודנות מפיונג-יאנג לטובת המאמץ הדיפלומטי המושקע בעצירת הילודה בעפרה.
טלית שכולה איסלאם
סימן היכר לאנטישמיות המודרנית הוא הניסיון הנואל להפריד בין מדיניות אנטי-ישראלית לבין מדיניות אנטי-שמית. כל צעד שהיהודים נוקטים בו להגנה עצמית מוגדר כפסול, אך ההתנגדות להגנה עצמית יהודית, או הפקרת היהודים למשיסת החמאס איננו קרוי חס-וחלילה אנטישמיות, אלא אנטי-ישראליות. באותה עת מעלים פרופסורים אנטישמיים את הטענה כאילו מדיניות ארצות הברית מושפעת יתר על המידה מן הארגונים היהודיים. נשמע מוכר? מן הפרוטוקולים של זקני ציון? הנשיא אובמה בכבודו ובעצמו מקדם את התיאוריה הזו, ומכפיף לה את המדיניות שלו בעירק. הכיבוש האמריקני של עירק הוא פסול, ויש לסיימו מיידית, וכך כבר שבוע הבא יסוגו הכוחות האמריקניים וימסרו את ערי עירק לאיסלאם הקיצוני. לעומת זאת, הכיבוש האמריקני של אפגניסטן הוא כשר, הפרופסורים לא הצליחו לקשר אותו ללובי היהודי, ואפשר להמשיך בו ואף להרוג באופן מקרי חפים מפשע בירי ממרחק ללא ניד עפעף.
מה עומד ביסוד המדיניות האנטישמית של בראכ חוסיין אובמה? כל כולו, מה שהיה אתמול ומה שהוא היום. רק שקרנים ומכחישי שואה מכחישים כיום את האנטישמיות הטבועה באיסלאם, מן הדהימה של מוחמד ועד לטלאי הצהוב ולמצנפת היהודית במצוות הפחה. רק טיפשים ומוכי-ירח מתעלמים מן העובדות שמזה מאות בשנים משתף האיסלאם פעולה עם כל גורם אנטישמי, מעלילות הדם של הכנסייה הקתולית (עלילת דמשק 1841) ועד למזימה הנאצית לטיהור העולם מן היהודים. האיסלאם עומד היום במרכז האנטישמיות העולמית, וכל המשבח את האיסלאם משבח ביחד איתו את האנטישמיות.
אובמה, בן למוסלמי, מאומץ של מוסלמי, ותלמיד במדרשה מוסלמית, איננו יכול שלא להיות אנטישמי, אלא אם יכיר באנטישמיות כמחלה ממארת שיש לדכאה. אלא שבמקום לדכא אותה, הלך בראכ חוסיין ופיתח אותה דרך התקשרות לאנטישמים מוצהרים, מלואיס פרחאן, האנטישמי הראשי של שיקגו, דרך ראשיד חאלידי, דוברו של ערפאת בלבנון, ועד לכומר ירמיהו רייט, שיסד כנסייה שכל-כולה אנטישמיות ואנטי-אמריקניות. על אלה הוסיף יהודים המתגאים באנטישמיות עצמית והתבטלות בפני כל גורם אנטישמי כדניס רוס ורם עמנואל. ועוד הוסיף מומחים למיניהם כמו סמנתה פאוורס שתקנתם למזרח הים התיכון היא פלישה של המארינס והשלטת האיסלאם בחסות פקס אמריקנה על היהודים הסוררים.
בצל האו(ב)מה
האם אחרי כל אלו אפשר עוד לשאול האם אובמה טוב או רע ליהודים? התשובה מצויה במעמד שרואים היהודים לעצמם. אם דוגלים היהודים במעמד נחות, כנוע, משרת, דהימי, הרי אובמה רע מאוד ליהודים שכן הוא, כמו קודמיו הפחות והמושלים המוסלמים למיניהם, ישאף להעמיק את הדיכוי עד לסיום הריבונות היהודית. מאידך-גיסא, אם דוגלים היהודים בריבונות, בעצמאות, באמונה, ובנאמנות לעם ולארץ, הרי אובמה הוא הטוב ביותר ליהודים.
בנוכחות אובמה תסתיים ההישענות היהודית על משענת קנה רצוץ, כל משענת שהיא, ויוחל עידן הריבונות המבוסס על יחסי גומלין, ולא על יחסי תלות. אובמה, בגישתו האנטישמית, יכפה על היהודים את הברירה בין היות מדינת חסות של מעצמה, לבין עצמאות מדינית צבאית ודיפלומטית שעד עתה ויתרה עליה לטובת מעמד של מדינת חסות. אובמה, המונע רכש של נשק מן המוכן כדי לכפות את השלטון המוסלמי, יחייב את ישראל לגוון את מקורותיה, או לפתח מערכות נשק עיקריות משל עצמה או בשיתוף פעולה עם מדינות המאוימות כמוה, אוסטרליה (אינדונזיה) והודו (פקיסטן-בנגלה-דש). אובמה, שהופך את הזרוע הביצועית של המדינה האמריקנית לזרוע ביצוע של האיסלאם, יחייב את המנהיגות היהודית לפנות אל הזרועות האחרות, לא-פחות חשובות של הדמוקרטיה האמריקנית, הקונגרס לשני בתיו, ושם לעורר את ההתנגדות למדיניות אנטישמית, ואת שותפות הגורל אל מול האיום של האיסלמו-פשיזם והרודנות בעולם.
עוינות גלויה של ממשל איסלמו-אובמה ליהודי ישראל הוא שיעודד את המנהיגות הישראלית לפנות ישירות אל העם האמריקני, אל שבעים מיליון האוונגליסטים ועוד כיתות פילושמיות, לתמיכה ציבורית גורפת ביהודים העומדים בעוז אל מול הנחשול האיסלמו-פשיסטי.
טוב או או לא טוב
לא פחות חשובה היא ההשפעה שיש לאנטישמיות הנודפת מממשל אובמה על יהודים תושבי ישראל והתפוצות, בייחוד אלו הדוגלים במעמד חסות, אם למעצמה ואם לרוב המוסלמי העצום המצוי בתוך ומסביב לישראל. רק עוינות המגובה בעידוד לרצח, כפי שאובמה נוהג למען משטר האייתולות באירן, החיזוק שאובמה מעניק למשטר הבעת' בסוריה, וחיזוק החמאס בארץ ישראל, הקורבנות הרבים הצפויים עקב כניעה ללחץ אובמה-אמריקני, הם שיניעו את מרבית תושבי ישראל לנוע מעמדת הנוחות של מדינת חסות, לעבר עמדת האומץ והאחריות של מדינה עצמאית.
עם פרוץ המשבר הנוכחי באירן ציטטו כלי התקשורת מומחים רבים שטענו כי הישארותו של אחמדינג'אד תקל על ישראל את מלאכת ההסברה לאחר ההתקפה הצפויה על מתקני הגרעין של אירן. גזירה שווה ניתן לגזור לגבי הממשל האמריקני שחרט על דגלו את פיוס האיסלאם. רק בנוכחות ממשל עוין יכולה ישראל להתנער מן התלות ולעמוד על רגליה. אובמה טוב ליהודים, למרות עצמיותו וכוונותיו.
