"אם תשאל יהודי האם אתה בעד שוויון עם ערבים הוא יגיד בוודאי, אם תשאל אם הוא בעד לזרוק את כל הערבים מפה, הוא יגיד ודאי. הוא לא רואה סתירה בין הדברים". כך אמר כבוד השופט העליון בדימוס, אהרן ברק, לפני מספר ימים, ואנחנו מאמינים לשופטים, לפחות כל עוד לא מוכח אחרת.
כבוד הנשיא בדימוס הרי לא ביצע סקר, הוא אפילו לא התיימר לבצע סקר. הוא דיבר מהרהורי ליבו על היהודים עמם הוא מתרועע רבות, השמאל הקיצוני בישראל. מה שאומר בפועל האדון ברק, זה שהוא וחבריו למאה ולדעה מהשמאל הקיצוני יאמרו שהם בעד שוויון הזכויות לערבים, אך הם סוברים באותה נשימה שהם בעד לזרוק את כל הערבים מפה.
ומדוע? כי הפתרונות המוצעים על-ידי השמאל יביאו לחיסולה של המדינה או לגירוש הערבים. העקשנות הבלתי מתפשרת של השמאל העקום – לא נותנת תקווה לשום פשרה בסכסוך הישראלי ערבי, ובין התאבדות קולקטיבית לבין זריקת הערבים מכאן, השמאל מעדיף לזרוק את הערבים. והנה מספר דוגמאות:
ג'חנון
- "תגיד ג'חנון (פוליטיקאי, לוחם, איש התנועה), אתה בעד החזרת השטחים לערבים?"
- "ודאי, אני שמאלני. אני בעד החזרת שטחים, כל השטחים!!"
- "תשמע ג'חנון, החלטנו להחזיר את אדמות הקיבוץ שלך"
ג'חנון מגרד בראשו ואומר, "תגיד, נראה לי הים הרבה יותר מתאים להם, לא כן? אולי נייבש?"
אהרוני
השמאלן אהרוני שגר בירושלים, "האם אתה בעד שיווין מלא לערבים?"
- "ודאי אני בעד, אני הרי שמאלני"
- "תשמע אהרוני, בבניין שבו אתה גר שוכרות מחר שתי משפחות ערביות ברוכות צאצאים, 78 נפשות 6 חדרים. עבורם זה יהיה פתרון מצוין כי הם יוצאים מאוהלים, וחצי מגינת המשחקים תוקדש למשחטת כבשים".
עוד לא גמרנו לתאר וראינו את מבטו של אהרוני מופנה מערבה. היה לו קשה להוציא את המילים. טוב, הוא שמאלני, הוא לא יכול להגיד בדיוק את מה שהוא חושב, השופט יגיד את מחשבותיו במקומו.
סמולנית גרושקביץ'
והכי טוב היה עם סמולנית, נציגת השמאל בכנסת. "גברת סמולנית, האם את סובלנית כלפי הערבים?"
- "בטח אני סובלנית אני אפילו מפגינה איתם נגד גדר ההפרדה"
- "ומה את אומרת על זה שרקדו על הגגות כשנפלו כאן טילים?"
- "זה היה בגלל החתונות" אומרת סמולנית.
- "ומה דעתך על חסימת ואדי ערה והמשולש הצפוני?"
- "זה היה בגלל פרובוקציות של המשטרה"
- "ומה יקרה סמולנית, אם חלילה אנו נירדם בשמירה וטנקים סוריים יכבשו את חיפה, מה לדעתך יקרה עם אותם ערבים שאת כל כך מחבבת?"
וכאן ענתה סמולנית תשובה מאד מאד מעניינית, ומרובת שלבים:
1. כל עוד הדוסים מתגייסים ונשכבים על הגדרות, הסורים לא יגיעו לחיפה.
2. וגם אם יגיעו אז יגיעו לקריית שמונה וקריית שמונה מלאה ערבים בני דת משה שעלו ממרוקו ולכן לא כל כך חשוב מה יקרה.
3. ואם יגיעו לחיפה, אז כבר ראינו בשואה שהיכן שאין לנו שכל, המזל עומד לצידנו.
זו הסביבה בה מסתובב הפרופסור המלומד אהרן ברק, זהו כור מחצבתו, ולכן כך הוא חושב.
בעבר סברתי שיש לו דעות עצמאיות, אבל לצערי הוא מאכזב מיום ליום, זורק רעיונות מחרידים למרכז הבמה, ומנסה לסחוף את אהדת הקהל.
כמו בכל שאר מעשיו בימים אלה, שבוי אהרן ברק בדימויים של עצמו. הוא מעלה רעיונות תיאורטיים לחלוטין אשר אמורים לעמוד אל מול העיניים של מקבלי ההחלטות, אך המשקל הניתן להם כעת חייב להיות אפס בריבוע. אהרן ברק חפץ להעבירם למרכז הבמה, כאילו הם הם הנושאים הראויים לדיון כעת, ובכך מחורר אהרן ברק חורים ביציבות החברתית הרעועה, ובדמוקרטיה השברירית שנבנתה כאן בעמל רב.
נושא הגליית ערבים משטחי המדינה, אם באופן יחידני ואם בקהלים גדולים, הוא נושא המחייב חשיבה הרבה יותר עמוקה, הרבה יותר יסודית, על-ידי הציבור הישראלי, ולא על-מנת לבצע אותה, אלא על-מנת שלא לבצע אותה.
- אנו יודעים שקיים גרעין לא נאמן בקרב האוכלוסיה הערבית בישראל. אינני יודע מה גודלו, אך אני בטוח שהוא בעל משמעות ויתרחב משמעותית בכל מקרה של מפלה צבאית ישראלית אשר יומה יבוא ודאי במוקדם או במאוחר, ככל שהשמאל ימשיך לשלוט כאן.
- אנו יודעים כי יש מצבורי ענק של נשק, בין אם חוקי ובין אם בלתי חוקי בקרב ערביי ישראל (וגם אבנים הם נשק).
- ראינו שהמצב מאד מתוח ובקלות אפשר להפוך קהל השקוע ביום יום בעבודה ובפרנסה, לקהל אלים, נחוש ומסוכן לו ולסביבתו.
- לאחר ועדת החקירה לעניין האירועים בצפון, תנהג המשטרה בכפפות של משי בתחילתו של כזה תהליך, ולכן יגיע למימדים שקשה יהיה לשאת אותם.
- ייתכן שהמצב הקשה יקרה במקביל למלחמה נרחבת בחלק / כל גבולות המדינה.
ואם נגיע ח"ו למצב כזה, יעמדו בפנינו 3 אלטרנטיבות:
- שינוע ("לזרוק" לים על גבי ספינות)
אם נגיע לאותו מצב קטסטרופאלי (ואם לא נתקן דרכינו ודאי נגיע) אני הייתי מתחיל בשינוע, וככל שלא ניערך לכך מראש, ניאלץ, לצערי, להשתמש אז ב-F16 , בתוך הארץ, על יישובים, כבישים ואנשים, כמו בעופרת יצוקה, רק חמש דקות מהבתים שלי ושל כל הקוראים.
ואולי כל הסיפור של הפרופסור ברק הוא תהליך של הטעיה, הניזום על-ידי השב"כ כי רוצים להסתיר את ההתארגנות האמיתית.
לפחות אפשר כך לקוות.
מצבנו לא קל; כל אלטרנטיבה טומנת בחובה סיכונים רבים, אך דווקא במצב כזה, היינו מצפים מאנשים שעל פיהם נקבעו כאן גורלות, למשנה חשיבה ולמשנה שיקול דעת טרם הם פולטים לאוויר שטויות חסרות בסיס, הניתנות לתקיפה מכל כיוון, ובקלות יתירה.
