בעוד שהעולם צופה בהתפתחויות באירן על במות ה-Youtube, לאזרחי דרום ישראל מזמן כבר היו כיסאות בשורה הראשונה.
עוד בטרם ניתקה מדינת ישראל מיישוביה היהודיים מרצועת עזה באוגוסט 2005, הבטיחה הרשות הפלשתינית שטחים רבים מיישובים אלו לחמאס. ארבעה חודשים לאחר מכן, בינואר 2006, נחל ארגון החמאס ניצחון מדהים בבחירות לרשות הפלשתינית, שהוביל להסכם מכה במרס 2007 - הסכם אשר חייב את הרשות הפלשתינית לחלוק עם החמאס את כל אמצעי הסיוע החיצוניים המתקבלים על ידה.
ההתפתחויות הנ"ל הציבו את ארגון החמאס בעמדה אסטרטגית, ממנה היה מסוגל החמאס לשגר טילים לעבר מדינת ישראל, הרבה לפני המהפכה הצבאית שביצע.
טקטיקות הטרור של החמאס האירני הפכו לחלק בלתי נפרד מחייהם של תושבי שדרות. לאחר ספיגה של מתקפות טילים מתמשכות במשך יותר משמונה שנים, הפכה שדרות לעיר היחידה בעולם במאה ה-21 הנמצאת תחת מצור ממושך.
בשנת 2008 משטר החמאס העזתי היה אחראי לירי של יותר מ-3,300 טילי קסאם, פגזי מרגמה וטילי גראד לעבר הנגב המערבי ודרום ישראל, עלייה של 50% לעומת השנה שקדמה לה.
בחלוף חמישה חודשים ממבצע "עופרת יצוקה", במסגרת "הפסקת האש", ירה החמאס למעלה מ-215 מיני טילים לעבר מדינת ישראל. האם מישהו מונה בכלל את מספר הפעמים בהם הוכרזה הפסקת אש כושלת בין ישראל לחמאס בשנתיים האחרונות?
עבור תושבי שדרות, 'הפסקת האש' השלישית שלאחר 'עופרת יצוקה' בין ישראל לחמאס הינה כושלת כקודמותיה ואינה מפתיעה כלל. בדיון בכנסת שנערך ב-17 ביוני, הזהיר ראש השב"כ יובל דיסקין ש"החמאס ממשיך להעצים את כוחו, לייצר טילים בעלי טווח פגיעה ארוך יותר ולהבריח טילים איכותיים הרבה יותר לתוך הרצועה". לאור המידע הזה, כל אזרח בדרום ישראל יודע שההסלמה המסיבית נמצאת ממש מעבר לפינה ושהיא עומדת לאלץ מעל מיליון ישראלים לנוס על נפשם ולתפוס מחסה בחדרים מוגנים ובמקלטים.
שושנה סוויסה, מחנכת בגן ילדים בשדרות, סיפרה לאחרונה למרכז תקשורת חברתית שדרות ש"אפילו היום, בימים היחסית שקטים שעוברים על שדרות, אנחנו מקיימים תרגילי בטיחות עבור הילדים בני השלוש שבגן. הסגל מלמד אותם כיצד לרוץ לעבר המרחב המוגן בתוך 15 שניות מרגע הישמע אזעקת ה'צבע אדום'".
