מדינאי הוא אדם היודע לאיזה עתיד הוא שואף. יש לשאיפה זו של המדינאי מחיר שפוליטיקאי מסרב לשלם. פוליטיקאי הוא חמישים אחוזים של הישענות על עבר מעובד היטב המשרתים חמישים אחוזים של הווה מוכר ומקובע. על ההווה יש תמיד יותר הסכמות מאשר על העתיד. בעיני הפוליטיקאי, חתירה לעצב את המחר היא הימור מפוקפק. הוא מעדיף להמר על היום. הוא רוצה ללכת בראש בוחריו אל הקלפי בו ייבחר שנית. קלפי כזאת אינה יכולה להמתין למדינאי שאינו מסתפק בללכת ורוצה להוליך. הפוליטיקאי יזכיר לו כי הוא לא ייתן לו להגיע. זאת הדרמה של המשחק הדמוקרטי. גם הפוליטיקאי וגם המדינאי קיבלו מנדט למשול בשם הרוב, אבל הפוליטיקאי מייצג רק את הרוב שהיה והמדינאי גם את הרוב שיהיה, הפוליטיקאי את חוכמת הכוח, המדינאי את מעוף החזון.
הדילמה של ישראל היא כוח או חזון. זאת עובדה בכל הערכים היצירתיים והמגוונים של המילון הישראלי. 'שלום הוא ביטחון', 'ביטחון הוא שלום', 'שתי מדינות לאום', 'מדינה של כמעט מדינה', 'כוח הזכות וזכות הכוח', 'אף שעל', 'פשרה טריטוריאלית', 'אין פרטנר', 'זקיפות קומה', 'אובמה הוא האג'נדה ואין בלתה', 'אובמה הוא הזדמנות שהחמצתה לא תיסלח', 'עברנו את פרעה נעבור גם אותו', 'התנחלויות הן צמיחת גאולתנו', 'ראשית פינוין הוא סוף וקץ לקיומנו', ועוד ועוד ועוד. הטרגדיה של ישראל היא שדוקטרינת הכוח בזה לחזון, וההתרפקות על החזון לא משגיחה בדוקטרינת הכוח. סוף דבר, או שקמו לה לישראל ראשי עם שקידשו את הכוח בלבד והם הרוב, או חוזים שהמירו רובים בכינורות והם לא הועילו ולא כלום. מדינאים שידעו לאיזה עתיד הם שואפים ללכת בלי להשיב את החרב לנדנה בטרם יגיעו, כמעט לא היו לה לישראל.
אין לישראל הכוח להישען רק על הכוח, ואין לה מרחבי חזון המרשים לה להתפרק מן הכוח. אין לה מוטת כנפיים מוסרית המאפשרת לה לדאות בשמי העולם הזה בלי להשגיח בנוף הגלובאלי המדיני, המשפטי, הכלכלי, ואין לה זכות אתית להעמיד את קיומה ואת קיום ילדיה על צדקנות שהעולם המציאותי הסובב אותה לא משגיח בה יותר מאשר בנוצת יונה הנישאת ברוח בטרם תנשור על בדי עץ ערום. פוליטיקאי ייכנע או למטיפי הכוח והעורמה או למטיפי הפייסנות ויהי מה, הכל לפי מי שמאיים על המשך הישרדותו השלטונית איום גדול יותר. הוא לא יגיע לשום מקום וייקח עמו לשם גם את המדינה כולה. מדינאי יבחן בחון היטב כמה כוח יש לחזון וכמה חזון יש בכוח ויחתור להוליך אל מחוז החפץ הטוב ביותר האפשרי. לא יהיה לו קל. סמוך סמוך, בסביבה המיידית שלו, עומדים זה מול זה שני יתושים על עורו המתוח של סוס המושך בעגלה. האחד אומר ראו, אני הוא המוליך את העגלה, השני אומר כנגדו, אני לא מפחד משום סוס, אני יכול לו, אני הולך בניגוד לכיוון אליו הוא מושך. שני היתושים כאחד ירומו פתע ויזדרזו לעקוץ את המדינאי ולמוץ נטף מדמו. זה לא משל. זה נמשל שאנו חיים אותו יום יום.
בצל הפרשנויות המזליפות לתוך נאומו של הנשיא אובמה או פחדים מפני עוצמתו הבלתי מעוררת והסכמה ללא תנאי לכל שהוא תובע או יומרה של איתנות הזויה המנתקת את כוהניה מן המציאות, מסתתרת החרדה של הפוליטיקאים והלהקות המהדהדות שלהם מפני המדינאי. הם מפחדים מן העתיד שדורש הכרעה. הם יראים את הרגע בו יישאלו ברצינות מה אתם בעצם רוצים, מה אתם מציעים, לאן אתם מבקשים להוליך את ישראל בתוך העולם הזה בלי שתאבד את ייחודה ובלי שתקפח את ייעודה ובלי שתוטח בודדה אל עומת העולם כולו. הם בונים על השיפוטים של ההווה הישן והמוכר גם אם עבש מזה כבר, על אלה שמדינאים לא אומרים להם כלום ושאינם רוצים אלא בפוליטיקאים לשעה כל שעה ושעה.
זאת הייתה המצוקה הגדולה של בנימין נתניהו לפני נאום בר-אילן: להיות מדינאי, ולהיכנס חבול להיסטוריה, או להיות פוליטיקאי ולהישאר שלם בשוליה, לדעת לאן הוא הולך או לשמוע מפי יועציו לאן הוא בורח. העצה הנושנה והבלה של חכמים שאמרו לו כי יש דרך שלישית, להיראות ולהישמע כמדינאי אבל לנהוג ולפעול כפוליטיקאי הייתה עצת רועצים רעים. לנתניהו הוגשה על מגש של כסף הזדמנות חד-פעמית להוביל שינוי, כלוחם ולא כתבוסתן, כאומר על כורח ההן הן ועל מה שמוכרח להיות לאו - לאו, כמי שיודע לאן הוא שואף להגיע ולא כמי שמבין רק היכן הוא צריך להישאר. המבחן שלו לא היה רטורי. הוא היה מבחן של מנהיגות.
לא בטוח עדיין אם עמד במבחן או אם כשל בו. הסטטיסטיקאים אומרים כי זכה לתמיכה גורפת של דעת הקהל הישראלית. הוא היה לראש ממשלה של המיין סטרים. המיין סטרים לא תמך ולא יתמוך לעולם בחזון. פרשנים ואקדמאים הולכים ומתכנסים סביב מלאכת פיחות ערכו של אובמה כליברל נאיבי שאי-אפשר גם לסמוך על העדפותיו המדיניות. על הזירה של הפוליטיקאיות שנוצרה בינתיים לאחר נאום מוכרחים לומר איפוא כי נתניהו יצא למבחן כמדינאי ויצא ממנו כפוליטיקאי. אבל הוא אינטליגנטי. זה לא סוף הסיפור. הוא שיגר את ברק לוושינגטון ולא את אחד מיועציו. זאת ברירה האומרת כי יש עוד סיכוי כי יתגלה כמדינאי. המיין סטרים עוד יכול לבעוט. יהיה זה אות מבשר טובות.
