את בהריון. כבר כמעט והתרגלת לכל התופעות הנלוות לכך - נפיחות ברגליים, בחילות, עייפות מוגברת, צרבות והפרידה הזמנית מהג'ינס במידה 38. ואז הוא בא - הקיץ. במלוא עוצמתו וחומו ומוסיף לך ולעוברך תופעות נוספות, שהן תוצר נלווה של מזג האוויר היוקד.
במיון יולדות שלנו, אנחנו רגילים שבקיץ מגיעות אלינו בין שתיים לשלוש נשים ביום עם סימנים של התייבשות. התייבשות שגורמת לא רק לעייפות, כאבי ראש, בחילות וסחרחורות, אלא גם מתבטאת בהופעתם של צירים בשלב בהיריון שבו הם לא אמורים להופיע. במצב זה, החשש שלנו הוא, כמובן, כניסה לתהליך לידה מוקדם מהצפוי, שהשלכתו היא לידת פג על כל המשמעויות והסיבוכים שעלולים להופיע.
למאזן הנוזלים בגוף ישנה חשיבות רבה מאוד בתקופת ההיריון ולכן מן הראוי להקפיד הקפדה יתרה על נושא השתייה. התייבשות וחוסר נוזלים מביאים למצוקה מטאבולית של האם ושל העובר. זה יוצר שינוי בתכולת המלחים בגוף וגירוי של בלוטת יותרת המוח להפרשת הורמונים שונים, ביניהם הפיטוצין, האחראי להיווצרות התכווצות של הרחם, ובעצם להתהוותם של צירים מוקדם מהצפוי.
הטיפול במצבים אלו הוא זהה, פחות או יותר, לטיפול הניתן במקרים רגילים של התייבשות בהתאם לדרגת חומרתם:
- התייבשות קלה - המתבטאת בהרגשת צמא, בחילה קלה, סומק של העור, עצבנות ודופק מהיר - ההוראה היא פשוט להרבות בשתייה.
- התייבשות בינונית וקשה - מתבטאת בחולשה, סחרחורות, כאבי ראש משמעותיים, חוסר בנוזל רוק, דופק מהיר וכמובן הופעת צירים מוקדמים. רצוי לגשת לקבלת טיפול רפואי שיכלול מתן נוזלים ומלחים וביצוע ניטור של העובר.
אצל אישה שסובלת מהתייבשות, נוצרת כמות גבוהה של אצטון בשתן, שהוא הגורם לבעיה המטבולית בעיקר אצל האם. בנוסף, בעת התייבשות, כמויות הנתרן והאשלגן אצל האישה יהיו חריגות. לכן, מתן נוזלים דרך הווריד, פותר לרוב, בעיות אלו בצורה טובה.
חשוב לציין, שמצב של התייבשות הוא בהחלט הפיך ולא אמור לגרום נזק לעובר, במידה וניתן טיפול של החזרת נוזלים בזמן. לעניין זה, ולשם מניעה, על האישה להקפיד על שתייה מרובה של בין 3 ל-4 ליטר מים ביום, גם אם תחושת הצמא אינה משמעותית (אפשר להתייבש גם משהייה ממושכת בחדר ממוזג).
תופעת לוואי נוספת של ההיריון היא לחץ תמידי על שלפוחית השתן ועל צינורית השתן (בשל הרחם ההולך ומתרחב). התוצאה של השינוי הפיזי הזה גורמת לעיתים להתרוקנות לא מלאה של השלפוחית, דבר שמוביל להצטברות שתן, המשמש, במיוחד בקיץ, כקרקע טובה להתרבות חיידקים ולהתפתחות זיהומים באזור הנרתיק. גם לכך הטיפול המונע הוא שתייה מרובה בצירוף של הימנעות מהתאפקות במתן שתן.
תופעת הזיהומים בקיץ שכיחה גם בכל הקשור למזון ולמשקאות, מאחר ולמזג האוויר החם יש נטייה להתסיס ולקלקל בתדירות גבוהה יותר. תוצאה אפשרית ומוכרת של אכילת מזון מקולקל היא שלשולים והקאות. גם אלו, במידה שמתרחשים, עלולים להביא את האישה ההריונית להתייבשות, אי איזון במלחים, ובעיקר לאיבוד אשלגן. כל אלו, כפי שהוזכר לעיל, פוגעים בתפקוד האישה ובעקיפין גם בעובר. ההשפעה על העובר ואמו היא בהקשר של התוצאה של מחלת המעיים - הגעה לכדי התייבשות.
גם כאן, שתייה מרובה, הקפדה על תזונה נכונה, שטיפת ידיים בתדירות מספקת, שמירה על היגיינה ותנאי קירור נכונים של מזון ומשקה הן דרכי המניעה הטובות ביותר להתמודדות ומניעה.
בשורה התחתונה, חודשי ההיריון, בהיותם תשעה במספר, פרושים על-פני עונות מתחלפות שונות, כאשר לכל עונה יש היתרון והחיסרון שלה בהקשר זה. מהבחינה הזו, הקיץ עלול להוות אומנם כר פורה להיווצרותן של תופעות שעשויות להיות בעלות השלכות בריאותיות לאם ולעובר. אך, עם זאת, פעולות פשוטות של שמירה על כללי היגיינה פשוטים ושתייה מרובה תסייע בהתמודדות ובמניעה בצורה קלה וחלקה עד לזמן הלידה.
