הרשות המקומית עוקפת תשלום היטל ביוב

שאלה הגשתי תוכנית בקשה להיתר בניה, ועם אישור התוכנית קיבלתי חשבון אגרת בניה מהוועדה המקומית לתכנון ולבניה, וחשבון היטל ביוב מהרשות המקומית. מתחת לבית המבוקש בהיתר, עובר קו ביוב [כולל שוחת ביוב] המשרת את השכונה; ביוב ציבורי. לאחר שפרעתי את שני החשבונות הנ"ל, קיבלתי ממשרד מהנדס המועצה רשימת תנאים, ובהם תנאי לטפל בצינור הביוב הציבורי ובשוחת הביוב שמתחת לבית המבוקש - על חשבוני, ויצויין כי מדובר בהוצאה כספית לא מבוטלת כלל ועיקר. האם דרישה זו היא חוקית? תשובה והסבר: על פי חוק הרשויות המקומיות (ביוב) תשכ"ב - 1962, סעיף 18, מותווית הדרך לחישוב שיעורו של היטל הביוב, ושומה על הרשות המקומית להסתגל לדרך זו ולא לסטות ממנה בחקיקת המשנה שכן חוקי העזר כפופים לחוקים העיקריים בכל דבר ועניין. להלן נוסח החוק: "18. קנה המידה לחישוב שיעור ההיטל ואלה הם הכללים שלפיהם ייקבעו שיעורי ההיטל בחוק העזר: (1) השיעורים ייקבעו לפי כל מטר מרובע של הקרקע וכל מטר מרובע או מטר מעוקב של בניה; (2) מטר מרובע ומטר מעוקב של בניה יחושבו לעניין זה, לפי הבנוי למעשה, בכל קומותיו של הבניין. ולפי הניתן לבניה בנכס לפי כל תכנית בנין עיר המחייבת באותו מקום או לפי רשיון בניה לפי פקודת בנין ערים, 1936, הכל לפי השטח והנפח הגדול יותר; (3) על אף האמור בפיסקה (2) רשאית רשות מקומית לקבוע בחוק-עזר כי מטר מרובע או מטר מעוקב של בניה יחושבו לפי הבנוי למעשה בכל קומותיו של הבנין, ומשעשתה כן, חייבים בעלי הנכס בהיטל על כל תוספת של מטר מרובע או מטר מעוקב של בניה שתיווסף לנכס אחרי מסירת ההודעה לפי סעיף 16, לפי השיעור המחייב בשעת גמר בניית התוספת." לאמור, הבסיס לגביית היטל הביוב הוא שטח או נפח של הבניה, ואינו קשור כלל להיקף העבודה הנדרשת בפועל ולמעשה. הוראה זו בדרך כלל מיטיבה עם הרשות המקומית, כי ברוב הבקשות להיתרי בניה כלולים שטחי בנייה נרחבים ללא כל עבודות ביוב, אולם מדרך הטבע יש מקרים בהם העבודה הנדרשת בנושא הביוב הציבורי עולה בעלותה על ההיטל הנגבה, ועדיין אין כל רשות לרשות המקומית לחרוג מהאמור בסעיף 18 לחוק כמצוטט. זהו המקרה המובא בשאלה; אף כי עלות העבודות רבה, אין רשות לרשות המקומית לגבות תשלומים מעל אלה הקבועים בחוק. במקרה המתואר, מנסה הרשות המקומית לחרוג מהחוק ולעקוף את סעיף 18 בו, בדרך עקלקלה של הערמת תנאי, הנראה לכאורה תנאי תמים, אלא שמדובר בהגדלת היטל הביוב, ולא בתנאי להיתר. לפיכך, הדרישה של הרשות המקומית בעניין זה היא פסולה. אמנם בסעיף 40 לחוק יש פירוט של ביצוע עבודות לפי דרישה שבסמכות הרשות המקומית, אולם מדובר בביוב הפרטי בלבד ולא בשום דרישה כספית, ישירה או עקיפה, הנוגעת לביוב הציבורי. להשלמת התמונה מובא להלן סעיף 40 לחוק בשלמותו: "40. סמכות לדרוש ביצוע עבודות (א) ראש המועצה רשאי, אם ראה צורך בדבר לשם הרקת שופכין תקינה מנכס פלוני, או כדי למנוע נזק מן הביוב או להבטיח את הפעלתו התקינה, או לשם מניעת מפגע תברואה או הסרתו - לדרוש בכתב מבעל הנכס לבצע, להנחת דעתה של רשות הבריאות, תוך המועד ובתנאים שיקבע בדרישה עבודות אלה: (1) התקנת ביב פרטי לנכסו; (2) חיבור ביב פרטי שבנכסו לביב ציבורי או תיקון חיבור שאינו מניח את דעתה של רשות הבריאות; (3) שינוי או תיקון של ביב פרטי שבנכסו. (ב) הרואה את עצמו נפגע על ידי דרישת ראש המועצה לפי סעיף זה, רשאי תוך המועד שנקבע לו לביצוע העבודה לבקש מבית משפט השלום שבתחום שיפוטו נמצא הנכס הנדון את ביטולה של הדרישה או את שינויה, ובבירור הבקשה רשאי בית המשפט להחליט כל החלטה שראש המועצה היה רשאי להחליטה לגבי הנכס הנדון לפי סעיף זה. החלטת בית המשפט המחוזי בערעור על החלטת בית משפט השלום לפי סעיף זה, תהיה סופית."