זמן לתחרות: אפליקציית המוניות GETT (גט טקסי לשעבר) ומוניות הדר זכו בהצעה משותפת במכרז המוניות מנתב"ג. בכך מסתיימת הבלעדיות של מוניות הדר בפעילותה בשדה התעופה. תנועת המוניות היוצאות מנתב"ג בשנה מסתכמת בכ-1,100,0000 נסיעות.
המשמעות: החל מ-30/5/17 נוסעים שנוחתים בנתב"ג מטיסה יוכלו להזמין מונית באפליקציית גט טקסי מהשדה, ולא יחויבו להזמין את המונית לפני ההמראה, כפי שחויבו עד כה בשל המגבלה של המונופול בנתב"ג.
הצעת מוניות הדר ו-Gett עמדה על הנחה של כ-31% מתעריף דמי הנסיעה לצרכן (הקבועים בצו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים שקובע
משרד התחבורה) - גם כשמדובר בנסיעה הפועלת באמצעות מונה או בנסיעת ספיישל שהמחיר שלה קבוע במחירון. החברות יחויבו לפרסם את המחירים הנמוכים מהמחירון שכעת מהווה את צו הפיקוח.
המשמעות היא שהנוסעים יוכלו להזמין לעצמם מונית באמצעות אפליקציית GETT או דרך תחנת המוניות המסורתית (הדר), שיתנו שירות זמין במקום. עוד יצוין כי במסגרת המכרז החדש יוכלו כלל נהגי המוניות לאסוף נוסעים מנתב"ג לכל חלקי הארץ - מה שכיום מתנהל בדרכים עקלקלות, היות שקיימת בלעדיות למוניות הדר ביציאה מנתב"ג.
עז כה עבור הבלעדיות הזו שילמה הדר לנתב"ג סכום של 6 מיליון שקל בשנה. הסכום הזה פורק, וכעת כל נהג מונית ישלם כ-5 שקלים דמי יציאה מנתב"ג - רק כאשר במונית ישובים נוסעים. את הסכום זה, כך לפי תנאי המכרז, אסור לגלגל למחיר הנסיעה שמשלם הצרכן.
ברשות שדות התעופה מדגישים כי כל הנושאים הללו ייאכפו בקפידה. המכרז תקף עד לסוף שנת 2021, עם אופציה להארכה לתקופה של 36 חודשים.
מארק און, מנכ"ל Gett, מגדיר את המודל לפיו זכתה החברה ככזה ש"פותח את שערי נתב"ג לכל נהג שנכנס לשדה". לדבריו, "כיום כ-18.5 אלף נהגי מוניות פוקדים את השדה בחודש - הם מגיעים מלאים לשדה, ורק 5% חוזרים עם נוסעים. מרגע שיתאפשר לכל נהג להיכנס עם נוסעים ולצאת מלא, נוכל להתאזן. כולל ההנחה שנספק (31% מהמחירון), זה משתלם, משום שכיום זה או לא להרוויח כלום על הנסיעה חזרה ולהפסיד את ההוצאות - או להרוויח פחות, כשאני מדגיש כי ההנחה תינתן על מחירי הנסיעה בלבד, ועדיין לפי המחירון הנהגים רשאים לגבות תוספת, למשל עבור מזוודה או נוסע שלישי".
לדברי און, גם לאחר תחשיב של 1.5 מיליון שקל בחודש כעלויות תפעול שתשלם החברה לרשות שדות התעופה (עבור מבנים, כוח-אדם ופיקוח), המכרז משתלם. "כוכב הצפון שלנו הוא ליצור מצב שבו תמיד יהיו נוסעים בתוך מונית, ובכך לאפשר לנהג למקסם את רווחיו".
למעשה, תמונת המצב שמצג און דומה לזו שמציגה מוניות הדר, באמצעות מחירון מוזל שהיא מציעה מזה שנים לנוסעים שמזמינים מונית דרך התחנה בנסיעה לשדה התעופה - תעריפון מוזל שבאמצעותו החברה תרוויח, במקום שמוניות הדר תחזורנה ריקות לשדה התעופה אחרי הורדת הנוסעים ביעד.
און מחמיא לרש"ת, "שאימצו כאן שיטה חדשנית עם מודל שלא קיים בעולם, תוך הנחה שהשוק מתקדם, ושצריך לעשות את ההתאמות הנדרשות. מודל שמאפשר למפעיל להשתמש בדאטה שלו כדי לאזן בין ביקוש להיצע. כל אופי העבודה בשדה ישתנה ממצב שבו מול 50 נהגים יהיו כ-150 עד 200 נהגים בזמן נתון. כבר ידוע שאופן העבודה בתחנה המסורתית לפיו הנהגים ממתינים בתור לנסיעה אינו יעיל. בענף המוניות המוטו הוא שהנהג צריך להיות בתנועה ושיהיה מלא כל הזמן. כיום אנחנו עומדים על יעילות ב-75% מהנסיעות, וזה נתון מדהים".
8,000 נהגים רשומים היום ב-Gett, והם פרוסים בכל הארץ. מודל התשלום לחברה מתבסס על תשלום חודשי קבוע (של 500 שקל או של 900 שקל) של הנהג לחברה.
תחנת המוניות הדר-לוד נוסדה בשנת 1948, והיא מהתחנות הגדולות והוותיקות בישראל. כיום מעסיקה החברה יותר מ-600 נהגי מוניות. במכרז המוניות בנתב"ג זכתה הדר בשנת 2012 לתקופה של 5 שנים.
מנכ"ל תחנת המוניות הדר-לוד, מנחם בר-חיים, מסר: "כפי שעשתה מקום המדינה ועד היום, תחנת הדר-לוד תמשיך לספק שירות מקצועי, אמין, יעיל ומודרני למיליוני הנוסעים הישראלים והזרים בנמל התעופה בן-גוריון. אנו מברכים על שיתוף-הפעולה עם חברת Gett ומשוכנעים שיחד נוכל להמשיך ולספק לנוסעים שירות ברמה הגבוהה ביותר, לצד שמירה על תנאי ההעסקה והפרנסה של הנהגים".
כיום משלמת הדר 530 אלף שקל בחודש, בנוסף לדמי נסיעה של 5 שקלים מכל נהג. על זה יש להוסיף עלויות תפעול של 1.5 מיליון שקל בחודש (בגין זה כל נהג משלם להדר כ-3,000 שקל בשנה). מכאן שמדי שנה קיבלה רש"ת כ-6.5 מיליון שקל ועוד כ-5.5 מיליון שקל - 5 שקלים עבור כל נסיעה (לפי תחשיב של 1.1 מיליון נסיעות בשנה) - סך של 12 מיליון שקל.
רש"ת אומנם לא תקבל עוד דמי זיכיון, אבל דמי היציאה שהנהגים ישלמו אחרי המכרז עומדים על כ-6 שקלים, כך שמכל מונית תקבל רש"ת 11 שקל, כשהעלויות התפעוליות החודשיות יישארו על המפעיל (Gett). לפיכך ההכנסות של רשות שדות התעופה, לפי תחשיב של גידול בהיקף הנסיעות, יחצה את גבול ה-12 מיליון שקל שמרוויחה הרשות (מבלי להכניס את הוצאות התפעול שצפויות אף לגדול עם היקף הנהגים).