הכל דשים בחשיבותו של החינוך. הכל רוצים לחנך והכל מכירים בחשיבותו של הערך הזה. אלא שבעוד הגדולים יושבים על המדוכה ומחפשים איך להביא אנשים טובים יותר לחינוך, איך לשדרג את רמת צוותי ההוראה בארץ, מתחילים בני נוער וילדים למצוא את דרכם לבד. האינטרנט. עולם האינטרנט, בו רב הנסתר על הנגלה, מחייב היערכות חדשה במערכות החינוך.
אם מתעלמים מכוחו של גורם זה, הרי שמתנתקים מעצם ההוויה הנוכחית והחוויה של הנוער והילדים. מתנתקים מדרישות היום והנוער. בעידן בו כמעט לכל ילד ולכל נער ונערה יש כרטיס ברשת חברתית כלשהי, השהייה בין חדרי הלימוד עם מורה הרוצה להעביר חומר ולצאת אל חייו שלו, ואולי גם אל כרטיסו האישי, קצת מחמיצה את עצמה. כדאי לבדוק מחדש את מערכת החינוך כיום. האם היא מספקת את מה שראוי ומתאים לדור החדש?
יש לבדוק חומרים ודרכי לימוד. יש לבדוק מחדש חוויות לימוד לצעירים. יש למצוא דרך שתגרום להם לרצות להגיע לבית הספר. כי קיום בתי ספר רק כדי להצליח בבחינות בגרות, עלול להוכיח עצמו עוד מעט כחסר חשיבות. כי הנה צומח פה דור חדש - דור מידע ודעה. ילדים היום יודעים הרבה מאוד. ילדים גם יותר מתמיד מביעים דעתם בכל מיני פורומים. יש להם דעה מבוססת בדרך כלל ויש להם גישה למאגרי מידע רבים. הם קולטים, אוספים ולומדים. לא כדאי להתעלם מהם. תפקידו של החינוך היום הוא לתת להם כלים חדשים להסתדר בעולם החדש והשונה משהיה אפילו לפני 10 שנים, אולי אפילו לפני 3 שנים... העולם משתנה - גם צורת החינוך צריכה להשתנות.
צעירים הגולשים באינטרנט יוצרים קשרי חברויות, גם עם מבוגרים מהם, גם עם בעלי עמדה חשובה. שהרי גם מורים, מרצים וחברי כנסת מתחברים לרשתות ויכולים למצוא עצמם כחברים של תלמיד מן השנה הראשונה בבית הספר. כל מערך היחסים בין מורה לתלמיד משתנה. תלמיד יכול למצוא עצמו מתווכח עם מרצה או מורה ברשת.
וידע? מידע רב יכול כל אחד למצוא באינטרנט. אבל מאוד ייתכן שהמידע לא יהיה מדויק. התקשורת העיקרית כיום בין בני נוער ובכלל, היא ברשתות החברתיות. אלו חוויות החיים החדשות של הצעירים. שיחות, קריאת מאמרים, צפייה באקטואליה, השתתפות בדיונים ויצירת כרטיס אישי בפייסבוק ושות', על-פי בחירתם ודמיונם... כל זה מול מסך מהבהב ובמהירות מגה +. גם בכיתות יסודי. אולי אפילו מכיתות גן.
הפער בין חיי הילד לבין השיעורים בבתי הספר גדל כך מיום ליום. בקרוב יידעו הילדים גם איך להתפרנס דרך האינטרנט, כפי שעושים מבוגרים רבים. ואז לשם מה להם בית ספר?
ילד ששעות הפנאי שלו מלאות בפעילות אינטנסיבית ברשת. בשיחות, בצ'אטים, בדיונים, יכול לחוש שהשיעור של המורה מיותר עבורו או סתם מיושן במקרה הטוב... מערכת החינוך צריכה ניעור חזק ויסודי. ההבדל בין הלימוד בבתי הספר לבין העולם בחוץ הוא גדול. והוא עוד יגדל... והרי אחד מתפקידיו של בית הספר הוא להכין את התלמיד לחייו כבוגר. וטובה שעה אחת קודם.
איפה אפשר לשפר:
1. בתי ספר קטנים יותר, או כיתות קטנות, עם יחס אישי ותשומת לב והכוונה בהתאם ליכולת של כל תלמיד.
2. כדאי לשים דגש על פעילות חברתית מרתקת. כי גיל הילדות והנוער הוא גיל החברה - החברות. את זה רק מערכת מסודרת יכולה לספק. חברות עם נוכחות פיזית. פעילות מיוחדת ואפילו עצמאית בתוך מוסדות הלימוד. פעילות שתספק ביטוי עצמי לרוב התלמידים.
3. ללמד תקשורת של פנים אל פנים. הקשבה ותגובה מתייחסת ועניינית. תרבות שיחה של ממש. עם מילים שלמות לא לחצאין... (ממצב, יומטוב...)
4. חשוב מאוד להקדיש מספר שיעורים לשיחות, לדיונים. גם ילדים אוהבים לדבר. והיום יותר מתמיד. הם יודעים כל-כך הרבה. הם סופגים המון מידע מאמצעי התקשורת. צריך לתת להם אפשרות להתבטא ולשתף בידע, בהבנות. ככה גם אפשר יהיה ללמוד על דעותיהם ומחשבותיהם. ככה גם אפשר יהיה בעקיפין לחנך.
5. כבוד לתלמיד – בשום אופן לא "סחבקיות" - להתייחס יותר לדעות התלמידים ולרעיונותיהם. תלמידים שמשייטים בפורומים, מביעים דעות נחשבות וחשובות בפורומים השונים, שיגלו שהמורה לא מכבד אותם, יפסיקו להקשיב. הממד הערכי כיום משתנה.
6. לתת להם כלים לניתוח, להבנה ולסינון כל נחשולי המידע שהציפו אותם בעת גלישתם. יש ללמדם לעשות סדר, למיין, להבין וליישם את המידע הרב הזה שהם רוכשים בעת גלישתם המואצת.
7. יש ליצור מגמות ייחודיות בבתי הספר. עם המידע הכללי הרב שרוכש הילד, צריך כיוון מרתק ומיוחד לכל תלמיד לפי התאמתו ונטיות ליבו. מגמות שבהן יוכלו התלמידים להתבטא ולמצות יכולות מיוחדות, מגמות שיסחפו אותם להגיע, להשקיע ולהשתלב. כך יוכלו לנווט עצמם בכיוון ייחודי לפי בחירתם. למשל: תקשורת פרסומית וראווה, מחשבים - עדכני, ביטוי עצמי בדיבור ובכתיבה, רפואה משלימה ועוד...
אבל השאלה החשובה היא: האם דור המורים כיום ערוך לכך?
