X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
יומן ראשי  /  מאמרים
מי ישים קץ להפקעת מחירי השתייה הקרה והקרטיבים בחופי תל אביב? אורלי וגיא מרוז מסתבר שהזכות של המאכערים להיות שם - כשאנו מיוזעים וצמאים, ולחלוש בבלעדיות על הזכות למכור לנו מים קרים, מותנית בכך שהם לא יפקיעו מחירים דבר אל החופים ואל הגלשנים
▪  ▪  ▪
חגיגית הפקעת המחירים נסתיימה... עד מחר בבוקר? [צילום: עכבר העיר]

צמד הכתבים החברתיים, אורלי וגיא מרוז, ממשיכים להפתיע. ביום ג', בשעות אחר-הצהריים החמות של חודש יולי (+התחממות גלובלית והיעדר אוזון שיגן עלינו) אורלי וגיא נראו בחוף מציצים כשהם מוכרים בקבוקי מים בחמישה שקלים לכל דורש. מתברר שאורלי וגיא החליטו לחנך ברגליים את המעכערים בחופים, שמפריזים במחירים בניגוד לתנאי המכרז שנתן להם את הפריבילגיה למכור בחופים ולהתעשר על-חשבון מתרחצים מלאי חול ומיוזעים, שכל מה שהם רוצים זה כמה לגימות וקרטיב מרענן.
מתברר (ואני בכלל לא ידעתי!) כי תנאי המכרז שהקנה למסעדות החוף את הזכות להיות שם, מחייבים הגבלת מחירים של "מוצרים מזון ושתייה בחוץ" לתקרה (שישה שקלים בקבוק מים, ארבעה שקלים לקרטיב, וכו'), אולם עד היום או שאיש לא התלונן, או שהתלונה לא הייתה אפקטיבית. האם ייתכן שבתל אביב השבעה, העשירה והנהנתנית לא קם האדם (מכל בעלי המקצועות החופשיים, רבי ההכנסה וההשכלה כפי שמצוירים התל אביבים באי אלו סטטיסטיקות המציירות את תל אביב בשובעה ובשומנה) שמחה???
אולי אותו גוף בעירייה אשר אמור לפקח על קרח-ההצלה של המתרחצים המיוזעים אשר נתונים לחסדי השמש הקופחת של הצהריים (בלא סינון אוזוני) צפצף על המחאות (אם קמו עד כה) כי שם המוחים לא היה אורלי/גיא מרוז?
תהא הסיבה אשר תהא, הבולדוזר מרוז התגאה פלאפונית כי "בתוך שמונה דקות" בית הקפה של חוף גורדון, 'לה-לה לנד', "שינה את המחירים במחשב". קהל האוהדים שהזדמן לחוף מציצים וצפה בשמחה בהורדת המעכערים על הברכיים בחוף שלפני שלושים שנה צולם בו סרט מיתולוגי, התערב עם גיא כי "מחר עם יעלו את המחירים חזרה". הבולדוזריות של גיא התעצמה בתוכו הוא קרא בקול "מתערבים", תוך שהוא קורא למצלמות לתעד את ההתערבות. "תצלמו, תצלמו", הוא קרא לצלמים שנצמדו אליו בכל אשר פנה, מאמין בכוח של כתבים חברתיים אפקטיביים לשנות.
אתי כמו שגיא מרוז יכול להיות, כשמכר ארטיקים לילדים במחיר התקני, הוא ביקש את רשות ההורים לאפשר לילדיהם להצטלם. ילדים, אחרי הכל, זה לא משהו נחמד לחפצן ולצלם כדי שכל מיני אנשים יוכלו להתמוגג בטלוויזיה ממידת החמודות שנוטפת מהם. הם אנשים בפני עצמם (אז צריך לבקש את רשות הוריהם לצלמם...).
לא חלפו שניות בחוף על שם המיתוס, והבולדוזר מדווח על ניצחון: לאחר שדרש מ"פיקוח החופים" (צעירים שמסתובבים בחוף עם חולצה כחולה עם לוגו של '100 שנה לתל אביב' וכתובת 'פיקוח חופים' עליה) לפקח, ואלו סרבו, קיבל גיא הבטחה טלפונית, ולפיה "מחר בבוקר העירייה מסדרת את העניינים". שמחת חוף המציצים.

הקרטיב כמשל

גיא ואורלי מרוז מכרו קרטיבים ובקבוקי שתייה במחירים תקניים, כדי ללמד את המאכערים בחופים לקח. אחרי שנים של גזילת הציבור ומחירים מופקעים, בא לציון גואל, או בא לחופים בולדוזר.
ומה הנמשל? בשבועות האחרונים הממשלה כמעט שקלה להפריט את אדמות המדינה ל"ציבור" (כלומר לכמה בעלי הון שירכשו את מרבית הקרקעות), תוך שהסעיפים מנוסחים באופן עמום וכמעט שאין פיקוח על האופן שבו ההפרטה תיעשה ואין מתווה ברור למקום שאליו תגיע הפרטה זו בסופו של יום. לפני מספר שבועות פרסמה באתר זה ח"כ שלי יחימוביץ' מאמר המוחה על כך שבתי הזיקוק באשדוד הופרטו – תוך שהקרקע נמסרה – לצמיתות, ולא הוחכרה, כמקובל. קרי המדינה סיפקה לגופים הפרטיים את האתנן ולא שמרה מידה מינימלית של אמצעי ריסון ובקרה אצלה (החכרה למספר שנים הייתה מאפשרת לה לאיים בשוט אי החידוש). לפני מספר שנים נמכרו מפעלי ים המלח במחיר מצחיק לאחים עופר, שהסתבר שלמרות שהתעשרו כקורח מעסקה זו, העובדים שלהם נותרו עניים, מנוצלים ומושפלים. הנמשל של משל הקרטיבים הינו, שמתן זכיונות לגופים פרטיים לחלוש על משאבים ציבוריים, אחת היא מה יהיו תנאי המכרז, חושפים את הציבור לגזלת משאביו בהיעדר פיקוח אפקטיבי על ההקפדה על תנאי המכרז. האם כשיופרטו, חלילה, מקרקעי ישראל, גיא מרוז יהיה שם לפקח שבולדוזרים מסוג אחר (חברות נדל"ן) לא ישתלטו על המשאב תוך חסימת זכותו של הציבור להנות ממנו?

זיכיון ללא 'שוט' אפקטיבי של פיקוח

בראשית אפריל השנה, קצת לאחר השבעת הכנסת החדשה, הגיש ח"כ חיים אורון את הצעת חוק עסקות עם גופים ציבוריים (תיקון – אכיפת חוקי עבודה ואיסור התקשרות על מפרי חוק).
בדברי ההסבר של הצעת החוק, נכתב כי "רבות מהחברות שמפרות חוקי עבודה מספקות שירותים לגופים ציבוריים ומקבלות בתמורה כספים ממשרדי ממשלה, מתאגידים ציבוריים ומעיריות. הצעת חוק זו אוסרת על הממשלה להתקשר חוזית עם ספק שהפר כל חוק מחוקי העבודה, בין אם הורשע על כך בהליך פלילי ובין אם נקנס בהליך מנהלי".
הממשלה, לדברי אורון, מתנגדת להצעת החוק.
משל הקרטיבים שהומחש היטב על-ידי אורלי וגיא מרוז, ולפיו בהיעדר בקרה על גוף שקיבל זכיון מרשות ציבורית, אותו גוף יעשה 'מה בראש שלו', מלמד על נחיצות הצעת החוק של אורון. הפרטה בלא פיקוח פירושה שמחירי הקרטיבים יהיו בשמיים, וזכויות העובד בקרשים. דומה כי רק 'שוט' בדמות אי יכולת להתקשר עם הממשלה בקשרים עסקיים (כלומר סגירת הברז לגופים פרטיים שמפרים את חוקי העבודה) יכול להוביל באפקטיביות את המעבידים אשר יונקים מעטיני המדינה להפסיק לנצל את עובדיהם.

מי יצילנו מצמא? המאכרים, תמורת עשרה שקלים לבקבוק מיים קטנטן [צילום: פלאש 90]
אורלי וגיא בע"מ, ימי שלישי ב-21:00
תאריך:  07/07/2009   |   עודכן:  08/07/2009
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
מוטי היינריך
בעשור האחרון הולך ומתרחב מסע ההפחדה מתוצאות ה"התחממות הגלובלית". הצלחת הירוקים והשפעתם על הציבור והפוליטיקאים טומנת בחובה מנגנון של הרס לאנושות. ברז הממשלה כבר פתוח ומזרים מיליוני שקלים לפרויקטים מיותרים    זמן התקררות
שולמית קיסרי
ערב נוסטלגי ליום ההולדת ה-100 של ת"א במסעדת אלימלך עם הזמרת יעל בדיחי, החזיר לי את הנטייה הנוסטלגית הטבעית, ממנה התנערתי זמן רב. החלטתי לערב אחד, שנעים להיסחף אל העבר - שכולו טוב
דודו אלהרר
הנשיא המצרי מאמין שגלעד שליט חי - האם אמונתו מבוססת על ידיעות או על מקורות כלשהם?    באלו עמדות צריך ראש הממשלה לנקוט על-מנת להשיב את החייל-הספק בריא ושלם
עמירם קאופמן
בכל פעם שאנחנו, ברמה האישית, לא לוקחים אחריות - אנחנו שותלים עוד זרע ביצירת תרבות של אי-לקיחת אחריות. אנחנו עושים את זה בקטן, והתרבות הקלוקלת הזו מחלחלת לכל הכיוונים לאנשים אחרים שעושים את זה בגדול - ממש כמו מיידוף
ד"ר צ'לו רוזנברג
שילובם של חיילים דתיים בצה"ל חייב בירור מעמיק ולא מתלהם. לא תהיה זו הפרזה רבתי אם ייקבע שהשירות של הדתיים הלאומיים בצה"ל נתפס כאמצעי להגשמת המאוויים הדתיים    ועוד: בנות - שירותן נחוץ או לא?
רשימות נוספות
על הזלזול במתים בחדשות קול ישראל  /  איציק וולף
ירון דקל מחפש את העודף  /  איציק וולף
הסיפור בהמשכים של האח הגדול  /  עידן יוסף
שערוריית ה"לוטומניה"  /  ראובן לייב
לכלוכית  /  יואב יצחק
ההפקרות הפוליטית מבית ביילין  /  יואב יצחק
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il