קסם האובאמניה פג כצפוי

זירת הפנים לאחר חצי שנת כהונה מבין העם האמריקני שברק אובמה הינו אדם אנושי ולא קוסם כפי שחשבו מלכתחילה, דבר המתבטא בשני סקרים של גאלופ וסי.בי.אס. דבר זה נובע ממספר משתנים: 1. המשבר הכלכלי ממאן להסתיים למרות התוכניות הגרנדיוזיות שלא פתרו את הבעיה. 2. העם האמריקני לא אוהב את הרעיון של הצלת גופים ממסדיים על חשבונם. 3. חוסר היכולת לנסח תוכנית בריאות ורווחה אשר תשפר את חיי התושבים וכל עוד תוכנית המסים נתפשת כמפלצת טורפת, הציבור האמריקני לא יתמוך בנשיאו. 4: כל עוד אובמה היה פופולרי, הקונגרס לא עשה בעיות. עכשיו כשמעמדו נסדק יהיה קשה להעביר חוקים למרות הרוב הדמוקרטי בו. זירת העולם כאן אובמה התחיל טוב, כאשר נתפש כסוג של כוכב רוק וזכה לתמיכה מקיר אל קיר אפילו ממדינות שסלדו ממדיניותו של בוש. אך גם כאן קיימת נסיגה המתבטאת בשני תחומים מרכזיים: המשבר הכלכלי ואפגניסטן. צפון קוריאה ממשיכה להתגרות ולשלוח טילים לים, המהומות שפרצו באירן כתוצאה מתוצאות הבחירות טרפו את רעיון ההידברות, במוסקבה קבלו אותו בקרירות וגם ביקורו של סגן הנשיא ביידן בגאורגיה יעורר את רבצו של הדוב הרוסי. סגירת מחנה הכליאה גוואנטנמו זוכה לביקורת ע"י העם האמריקני שלא מעוניין לקלוט אסירים בשטחו, וכן העימות עם ישראל בנושא ההתנחלויות לא הוסיף לו הוד והדר. העולם הערבי גם כאן פתח אובמה היטב בשני נאומים גדולים שנשא באנקרה ובקהיר ובהם הושיט יד לעם המוסלמי. הוא הבטיח לצאת מעירק עד שנת 2011, לנצח את הטאליבן באפגניסטן ולקיים הידברות עם השלטון האירני. הוא לא הצליח להפוך את סעודיה לקלף מרכזי בתהליך השלום, הוא לא מקבל את הושטת היד הסורית ואף החמיר את הסנקציות מולה, ובלבנון לא הוקמה עדיין ממשלה יציבה. בעירק הצבא נסוג מהערים הגדולות אך הפיגועים נמשכים ביתר שאת ואפילו מחריף הקרע בין הכורדים לממשלת עירק. באפגניסטן, למרות קיום הבחירות, עדיין הטאליבן שולט בערים המרכזיות. הדיאלוג באירן עדיין לא החל היות שאחמדינאג'אד לא מונה רשמית לתפקידו החדש-ישן. העולם הערבי עדיין נוטה חסד לאואמה אך מצפה למעשים בנוסף למילים. ישראל אובאמה החל ברגל שמאל עם ישראל כאשר תבע ממנה לסלק את המאחזים הבלתי-חוקיים, פינוי כל ההתנחלויות ולא לבנות במזרח ירושלים המוגדרת, לפיו, שטח פלשתיני. למרות שנתניהו מהסס, גם הוא יודע שאת מה שלא עשו ראשי הממשלה לפניו הוא יצטרך לעשות ובמהרה.