ללא ספק, סרט "שיטת ה
שקשוקה" הוא סרט סנסציוני. חשיפת הציבור לקשר בין הון לשלטון חשובה ומבורכת. אך דומני, שמיקי רוזנטל יורה לכיוון הלא-נכון.
האחים עופר מוצגים בסרט כמין רוע קפיטליסטי, ואילו מה שמיקי רוזנטל מכנה ה"מדינה" מוצגת כדמות מסכנה ומנוצלת. אך ה"מדינה" היא זו שקבעה את כללי המשחק שלפיהם משחקים האחים עופר ושאר בעלי הון ותאגידים בישראל. אילו הייתה הממשלה מבצעת הפרטה אמיתית, התופעות כמו האחים עופר פשוט היו נעלמות עם הזמן.
מכירה של "חברה לישראל" במחיר של נזיד העדשים למקורבי השלטון אינה הפרטה. מהלך זה אפשרי רק במדינה פוסט-סוציאליסטית מושחתת, והיא גורמת למונופוליזציה של החברה. הקפיטליזם מתנגד לתופעות אלו. הפרטה כזו, כמו גם מכרזים עם תוצאות ידועות מראש, מתרחשים רק כאשר ה"מדינה", ליתר הדיוק פקידי הממשלה, קרי- מקורבים של האחים עופר, מאפשרת את זה. זהו הביטוי לשחיתות שמאפיינת משטרים סוציאליסטיים וקומוניסטיים, כאשר כל ההון של המדינה מרוכז בידי קומץ של שליטים ופקידי הממשל. כל "ההפרטה", כביכול, שהתרחשה כאן בישראל, היא בעצם, העברת הון מכיס אחד לכיס שני בידי אותה הקליקה, ולא הפרטה אמיתית שמחסלת מונופולים, יוצרת תחרות הוגנת, מחלקת את ההון בצורה שוויונית יותר בין כל האזרחים ויוצרת הזדמנויות שוות ללא מבחן של קירבה לשלטון.
במאמר מוסגר, המונופול הוא רע, ללא הבדל באם מדובר במונופול ממשלתי או פרטי. הוא רע מכיוון שהוא יוצר מחירים גבוהים לצרכן, ניצול לא יעיל של המשאבים, שמביא, בין היתר, לאבטלה ולצמצום התחרות. טעות לחשוב שקפיטליזם - דהיינו ההסדר לפיו בעלות על אמצעי הייצור נמצאת בידי הציבור ולא בידי המדינה, היא רעה מיסודה. אין זה נכון לחשוב שאם אחד הרוויח, אז שני הפסיד ואיבד את עולמו. כאשר אין מונופולים וקיימת תחרות בריאה, נוצרת סיטואציה שמטיבה עם כולם - בראש ובראשונה עם צרכנים, אבל גם עם בעלי חברות, עם עובדים ובסופו של דבר עם המדינה. כאשר קיימת תחרות הוגנת נוצרים מקומות עבודה נוספים, חברות משתכללות ונהיות יותר בריאות, ומחירים יורדים. ניסיון של חברת בזק מאשר את האמור. כאשר בזק הפסיקה להיות מונופוליסטית על התקשורת הבינלאומית, קמו חברות חדשות שמתחרות באותו התחום. נוצרו מקומות עבודה חדשים, מחירים ירדו בצורה דרסטית, אבל בזק המשיכה להיות רווחית.
אם כפי שמיקי רוזנטל רוצה, כל המשק היה מולאם, אז לחברות לא הייתה מוטיבציה להשתפר, מכיוון שחובות החברה תמיד היה אפשר לכסות מתקציב המדינה על-חשבון משלם המיסים, כפי שהיה נהוג כאן בתחומים שונים לאורך כל ההיסטוריה, וכפי שקורה היום בחברת החשמל.
לדידו של מיקי רוזנטל, קפיטליזם והפרטה אחראיים לכל הבעיות שהוצגו בסרט. אך השוק הישראלי הגדוש במונופולים ובתאגידים רחוק מלהיות שוק הקפיטליסטי פתוח ושוויוני. כל עוד יהיו כאן פקידי הממשלה שיחליטו על המהלכים הכלכליים במדינה ועל חלוקת המשאבים, יקומו "אחים עופר" שינסו בכל כוחם לשמן אותם ולהתחבב עליהם, יסבכו אותם ברשתם, ובסופו של דבר ישתלטו על ההון במדינה.
ללא שום ספק, האחים עופר אינם צדיקים. ניתן לראות בהם תופעת טבע, בעולם שנוצר על-ידי ממשלות סוציאליסטיות במדינת ישראל מאז הקמתה ועד ימינו. כדי שתופעות הטבע הללו תיכחדנה לא יספיקו אלף ואחד סרטי "שיטת השקשוקה" וצליבתם הציבורית של בעלי ההון. מה שדרוש, הוא מלחמה בשחיתות של פקידי הממשל והפיכתה של השיטה הכלכלית במדינה ליותר חופשית, דמוקרטית, פתוחה ושוויונית, במילה אחת - לקפיטליזם האמיתי.
