אדוני ראש הממשלה,
אין לקנא במצבך בהיותך נתון בסד.
מצד אחד: החינוך הציוני המעולה לו זכית בבית אביך, השורשים הערכיים הטובים והנכונים והראייה ההיסטורית הבהירה.
מצד שני: מכבש הלחצים המופעלים עליך על-ידי ברק חוסיין אובמה, שמעון פרס, ציפורה לבני, יריב אופנהיימר ודומיו ואבו מאזן ומרעיו, המנסים להפילך למלכודת של "פתרון" שתי המדינות. מדובר בפצצה פלשתינית, שמשמעותה הקטלנית לגבי ישראל חמורה יותר מהפצצה האירנית. כדאי שתשקיע מאמצים רבים יותר בנטרול הפצצה הפלשתינית. הטיפול בפצצה האירנית הוא ממילא מעבר לכוחותיה של ישראל, ומוטב להשאיר סוגייה זו לחוסיין אובמה.
כושר הניתוח שלך והבנתך האסטרטגית, כמו גם הניסיון המצטבר של 16 השנים האחרונות, מאז אוסלו 1993, הובילו אותך בעבר למסקנה הברורה לכל מי שמוכן לבחון את העובדות במקום להיאחז בסיסמאות:
ה"פתרון" איננו פתרון. גם מי שחשב כך בימי אוסלו העליזים, בימי קמפ-דייויד המדכאים, בימי ה"הינתקות" הפושעת ובכל תחנות מצעד האיוולת המתמשך - אינו יכול להימנע ממסקנה זו. מדינה פלשתינית בלב ארץ ישראל איננה פתרון, אלא מתכון לחיסול ישראל. חסד עשו עימנו "המתונים" של ארגון הטרור פתח בראשות אבו מאזן כאשר הוכיחו בוועידתם השבוע בבית-לחם שהפתרון הסופי מבחינתם זהה לפתרון הסופי של הקיצונים:
חיסול ישראל. התקשורת הישראלית, אשר כה אוהבת לשמש מיקרופון ליקיריה כמו דחלאן וראג'וב ודומיהם, שירתה הפעם, שלא מרצונה, את האינטרס הישראלי, והבליטה את קיצוניותם של "המתונים".
ניסית להדוף את הלחץ, הסכמת לומר "מדינה פלשתינית" ואף קבעת תנאים הכרחיים לכך, גם אם לא מספיק מחמירים. כצפוי, אין בכך כדי להשביע את תאבון יריביך הנ"ל. אין הם רוצים שלום, אלא חנק ההתיישבות היהודית, ובמילים פשוטות:
חנק החזון הציוני.
מה שטרם ניסית הוא ההדדיות שכה חביבה עליך וכה הגיונית באוזני השומע שאינו מכור לסם המדינה הפלשתינית. אם רעיון הקפאת הבנייה היהודית חיוני לשלום או אפילו ל"שלום" בטענה שאין לקבוע עובדות בשטח, הקפאת הבנייה היהודית ביהודה ובשומרון צריכה להיות מותנית בהקפאת הבנייה הערבית באותם אזורים, שאף היא קביעת עובדות בשטח. כלומר, אם בנייה למען הילדים הנולדים והמשפחות המתרחבות מונעת התקדמות ב"תהליך השלום", עליך לעצור מייד ולהרוס את הבנייה הבלתי-חוקית ביהודה ובשומרון וגם בירושלים, אבל לא רק של יהודים.
לחילופין, אם אזורי יהודה ושומרון מיועדים להיות "מדינה פלשתינית" ואסורים למגורי יהודים - איסור אנטישמי ואוטו-אנטישמי למהדרין - ואילו תחומי "הקו הירוק" מיועדים למדינת היהודים ברוח "הם שם ואנחנו פה", הרי שהמעשה המקביל להקפאת הבנייה היהודית ביהודה ובשומרון הוא הקפאת הבנייה הערבית בתחומי קו זה. ההקפאה צריכה להיות מוחלטת: לא בנייה חוקית ולא בלתי חוקית, לא בגליל ולא בנגב ולא בירושלים, לא מרפסת ולא גן ילדים, לא קומה נוספת ולא מרפאה.
אמת, הדברים מקוממים. הקפאת הבנייה הערבית בתוך "הקו הירוק", כולל רבבות המאחזים הבלתי-חוקיים? הן מדובר באזרחי ישראל, אזרחים שווי-זכויות גם אם לא שווי-חובות. אבל, מדוע הבנייה שלהם ועבורם בתוך שטחי מדינת היהודים כשרה יותר מבנייה יהודית עבור אזרחי ישראל, אזרחים שווי-חובות גם אם לא שווי-זכויות - אותם "מותר" ורצוי לגרש מבתיהם - בתוך שטחי ה"מדינה הפלשתינית"?
הסיסמה "הם שם ואנחנו פה" הייתה שקרית מאז ומתמיד, מכיוון שמנסחיה התכוונו בפועל ל"הם שם והם פה" - ערבים בשתי המדינות של אותו "פתרון" הזוי - אבל יהודים רק בתחום המושב שבתוך "הקו הירוק". אין מדובר אם כן בתהליך יהודי, דמוקרטי, מוסרי או ציוני, אלא בהפך המוחלט מכך: איסור על יהודים לגור באזורים מסוימים, ועוד בלב ארצם, רק בגלל היותם יהודים, ואף טיהור אתני כוחני שלהם, כלומר טרנספר ברוח ארגוני השמאל הקיצוני כמו "שלום עכשיו" ודומיו.
דברים אלה נכתבים ברוח זו במטרה להצביע על האבסורד והגזענות בעמדה האמריקנית, שרוצה לאסור על בנייה של יהודים בבירת ישראל ובערש הולדתו של העם היהודי. איך היה חוסיין אובמה מגיב אילו נתניהו היה מודיע שאסור לערבים אזרחי ישראל לבנות, לרבות ערבים ששירתו בצה"ל?
פנייה לאחת מהחלופות הנ"ל, איסור על בנייה ערבית מצד זה או זה של "הקו הירוק", היא דרך שטרם ניסית מול הדרישה הפרעונית של חוסיין אובמה בנוסח שמשמעותו כמעט "כל הבן היילוד היאורה תשליכוהו", ושל נציגיו קלינטון ומיטשל. אולי גישה כזאת תסייע להם להבין את חוסר ההיגיון והמוסר שבתביעתם החד-צדדית ממך, תוך התעלמות מתוצאות הבחירות הדמוקרטיות בישראל.
בברכה,
אזרח מודאג
