כדור הארץ לגדעון לוי

באיחור נורא התנפץ לו האסימון בקיבתו של העיתונאי "המהולל" גדעון לוי. סוף-סוף הוא עשה מעשה מתחייב ממסקנותיו המעוותות כפי שבאו לידי ביטוי לאורך שנות דרכו "העיתונאית". גדעון לוי נזקק לפסיקת בית המשפט בשביל להפנים את העובדה הפשוטה שאין כל הבדל בין שייח' ג'ראח לשייח' מוניס. ההפרש המאולץ ביניהם, פרי באושים של תועמלנים דוגמת גדעון לוי וחבר מרעיו, לא החזיק ולא יחזיק מים לעולם! "אי שם, אולי במחנות הפליטים, חיה, אולי בדלות נוראה, משפחת האיכר שחרש את אדמתו ועליה עומד עכשיו ביתי. לפי מערכת המשפט הישראלית, זכותה לקבל בחזרה לאלתר את אדמתה, להרוס את ביתי ולחזור ולגדל על חורבותיו תפוזי ג'אפה ליצוא, כולל פינויי בכוח, אם יהיה צורך בכך. בית המשפט המחוזי בירושלים, שפסק שזכותם של נציגי "ועד עדת הספרדים" לקבל לידיהם בחזרה את דירותיהם של בני משפחות חנון וגאווי בשכונת שייח ג'ראח במזרח ירושלים, פתח את תיק 48'" (גדעון לוי, הארץ, 6.8.2009). אז זהו, גדעון יקר, אתה טועה! אל תהיה כזה מסכן ואומלל! אין לאיש זכות להחריב את בית בשייח' מוניס לשעבר ויש ליהודים זכות להתיישב במעלה מכמש. הבנתָ? מה הבנתָ? לא הבנתָ! מערכת המשפט הישראלית מבחינה בזכויות אדם ללא הבדל מוצא, דת, גזע ומין, אבל באותה נשימה היא מערכת משפט של המדינה היהודית שיש בה יתרון ליהודים. הבנתָ? מה הבנתָ? לא הבנתָ! "... ביתי ניצב על אדמה שנגזלה בכוח, וחובתם המוסרית של ישראל והעולם לדאוג לתיקון העוול בלא יצירת עוול ופליטות חדשים. ביתי ניצב על אדמה שנגזלה, אבל העולם כולו הכיר בזכות היהודים להקים בה את מדינתו, בזמן שאין מדינה בתבל שהכירה בזכותה של ישראל לכבוש גם את שייח ג'ראח" (שם). אז זהו, גדעון חמוד, שוב אתה טועה! העולם "כולו" לא הכיר מעולם בזכות היהודים להקים כאן את מדינתם. הרבה מדינות התנגדו, בוודאי מדינות ערב, היו מדינות שנמנעו, בקושי רב נחלץ הרוב הנדרש באומות המאוחדות במרחב צר מאוד של זמן. בימים רחוקים הייתה "הכרה" בזכותם של היהודים להקים את ביתם הלאומי בכל שטחי ארץ-ישראל לרבות עבר הירדן. טיבה של "הכרה" משתנֶה על-פי הנסיבות, בין היתר נקבעת ה"הכרה" בכפוף לתוצאות מלחמה עקובה מדם. עכשיו, משזיהה העיתונאי "הדגול" את מערומי הקונפליקט בין היהודים לערבים, לא תהיה לו כל ברירה אלא להגיע למסקנה חד-משמעית שעל האדמה הזאת ישלטו או יהודים או ערבים. גם אם תקום מדינת פלשתין שגדעון לוי משתוקק אליה, גם אם יפתרו את כל בעיות הפליטים הערבים בדרך נס כלשהו, המלחמה בין היהודים לערבים תימשך עד שתוכרע! שלום לא יהיה פה לפני הכרעה ברורה של מי מהצדדים. הבנתָ, גדעון? מה הבנתָ? לא הבנתָ!