גם אני, כאובמה, בוגר בית הספר למשפטים של אוניברסיטת הארווארד. גם במשפחתי יש מוסלמים. אני שחור, והייתי בעבר דמוקרט שמאלני. היות שהרקע שלנו די דומה, אני מבחין, במדיניותו של אובמה כלפי ישראל, במשהו שאנשים שאינם מאותו רקע עשויים לא להבחין בו. כל חיי הייתי עד למימד של אנטישמיות בקהילה השחורה. אנטישמיות זו אומנם תוגברה על-ידי עלייתם של ארגון "אומת האיסלאם" ושל לואיס פרחאן, אך היה קיימת בה קודם לכן.
עוד לפני שנים שמענו זאת בהערתו של ג'סי ג'קסון על "עיר היהודונים", וממש לאחרונה שמענו זאת בהערתו של ג'רמיה רייט על "היהודים הללו", שאינם מתירים לאובמה לדבר עמו. אני שומע זאת מבני משפחתי המוסלמיים, הרואים את בעיית המזרח התיכון כבעייה של "יהודים".
כשגדלתי, בקהילה עירונית קטנה בפנסילבניה - שחורה בעיקרה - שמעתי את ההערות על בעלי החנויות היהודיים. על-פי בני משפחתי ואחרים בשכונה, הם היו "רמאים רודפי בצע" שאין לסמוך עליהם. הייתי קטן מדי מכדי להבין מה זה יהודי, או לדעת שמה שאני שומע הוא אנטישמיות. אנשים אלה נראו דווקא נחמדים בעיני, אך אחרים אמרו שהם "רשעים". למרבה הצער, יש עדיין צורך לשרש דעה קדומה זאת מקהילת השחורים.
בשיקגו, רגשות אנטי-יהודיים בקרב שחורים הם אף יותר מודגשים, בגלל ההשפעה הישירה של פרחאן ושל אומת האיסלאם שלו. מרביתם של האפרו-אמריקנים אינם נאמני "האומה", אך רבים מהם חשים רגשי כבוד שקט כלפי מנהיגה, היות שלדבריהם הוא "אומר את האמת" ו"מתייצב למען האדם השחור". כוונתם היא כמובן שהוא תוקף בפראות את מי שנחשבים "אויבים" של קהילת השחורים, כלומר האנשים הלבנים והיהודים. גם בין אלה המגדירים את עצמם נוצרים, יש המאמינים לדמגוגיה זו.
השאלה היא האם אובמה, בהתחשב בשורשיו המוסלמיים ובעברו בשיקאגו של פרחאן, שותף לסלידה לישראל ולעם היהודי, והאם יש הוכחה לכך שזהו אכן המצב. ראשית, הנשיא התחנך במשך עשרים שנה על-ידי הכומר ג'רמייה רייט, שהוא אנטישמי ארסי. בקהילה השחורה מכנים זאת: "ישב לרגלי". לא סתם באים לכנסיה, אלא "יושבים לרגלי" כומר, כדי ללמוד ממנו ולקבל ממנו הדרכה רוחנית. וכך, אובמה "ישב לרגלי" רייט במשך זמן רב מאוד, והוא גם הרגיש מספיק נוח במחיצתו של פרחאן, ידידו של רייט, כדי להיות נוכח ולסייע באירגון "מצעד המיליון" שלו. הופעתי בערוץ סי-ספאן (C-Span) בבוקר המצעד וטענתי, כי לעולם אסור לנו להצדיק אנטישמי גזען, יהיה אשר יהיה ה"טוב" שהוא טוען שהוא מביא. הבעייה היא, שנשיא לעתיד היה בקהל ונתן לפרחאן את תמיכתו הנלהבת.
על-פי ההשקפה הקלאסית של השמאל, ישראל היא כובש עריץ והפלשתינים הם קורבנותיה. אובמה הוא באופן ברור אוהד של השקפה זו. בדברו ל"עולם המוסלמי" הוא לא התייחס לשנאה האיסלאמית הרווחת כלפי יהודים. במקום זאת הוא מתקיף את ישראל על הרחבת ההתנחלויות ביהודה ושומרון. הוא הרי בוודאי יודע שההתנחלויות אינן לב הבעייה. סירובם המוחלט של הפלשתינים להכיר בזכותה של ישראל להתקיים כמדינה יהודית היא המכשול הבלתי עביר. שם צריך להפעיל את הלחץ, אך הנשיא הזה רואה את הדברים אחרת. הוא גם ערך את ההשוואה האבסורדית בין השואה לבין ה"העתקה" של הפלשתינים.
באופן ברור יש לאובמה רגשות מוסלמיים. הוא רואה את העולם ואת ישראל מנקודת המבט המוסלמית. המונח שבו בחר להשתמש, "העולם המוסלמי", הוא יחיד במינו בעולם הדיפלומטיה. אומרים כי רק "האחים המוסלמים" וגורמים מוסלמים רדיקליים אחרים משתמשים במושג "העולם המוסלמי", המהווה קריאה לאיחוד עולמי של המוסלמים. זה די מוזר לשמוע נשיא אמריקני משתמש בו. בעשותו כן הוא חושף את אורח מחשבתו יותר ממה שהתכוון לעשות. היפוך המדיניות הדרמטי של חבירה למועצת האו"ם לזכויות האדם האנטישמית, האנטי-ישראלית והפרו-איסלאמית באופן מובהק, תואמת את תחושותיו האמיתיות ביותר, גם אם הבלתי מוצהרות, של הנשיא.
אלה השמים לב לעניינים אלה ונותנים עליהם את הדעת אינם רואים זאת כבלתי סביר, כי הנשיא אובמה מושפע מקו של אנטישמיות, שאותו קיבל מן הקהיליה השחורה, מחבריו ומעמיתיו השמאלניים, מקשריו המוסלמיים ומתקופת חניכותו הארוכה אצל ג'רמייה רייט. אם מסקנה זו נכונה, אז צפויים לישראל ימים אפלים. כי בפעם הראשונה בתולדותיה, היא עלולה לגלות כי נשיא של ארה"ב מצדד בעמדת אויביה. על אלה המאמינים, כמוני, שיש להגן על ישראל, להיות מוכנים למאבק. אנו מוכנים.
לעולם לא עוד!
