פרופ' גליק - לא מתאים

אחד הטיעונים של המצדדים במינוי היא העובדה שהוא איננו היחיד שלימד בעברו במוסדות קונסרבטיביים, אלא טובים ושלמים ממנו לימדו ומלמדים שם, ואוסיף לרשימה זו את שמו של הרב פרופ' שאול ליברמן, שנחשב לאחד הגדולים, אם לא ל"מרא דאתרא" במדעי היהדות, המשמש גם לאחר מותו, למורה הדרך של רבים בתחום זה, ונמנה בזמנו עם סגל ההוראה של אותו מוסד, ואף עמד בראשו. ליברמן, למד בצעירותו בישיבת סלובודקה, עם בן דודו החזון איש, בצרפת ולאחר התיישבותו בירושלים למד ולימד באוניברסיטה העברית. עמד בראש המכון לחקר התלמוד ע"ש הארי פישל ובמכון זה הכשיר ליברמן רבנים ודיינים (אורתודוכסים למהדרין). בשנת 1940 קיבל משרה בבית המדרש לרבנים באמריקה בניו-יורק, המשתייך לתנועה הקונסרבטיבית, שם התמנה לפרופסור ולאחר מספר שנים שירת כרקטור המוסד. לכאורה גדולים טובים כיהנו במוסדות הקונסרבטיביים, אז למה יצא הקצף על פרופ' גליק? הישגו המחקרי גדול והמוכר ביותר של ליברמן הוא ההדרת התוספתא ופירושה. אולם בצידו של הישג זה המציא ליברמן יש מאין נוהג אחד שיש בו בנותן טעם לפגם בספר, והפגם הוא בלשון שבה משתמש ליברמן כלפי גדולי התורה והחכמה. זועקת לשמים השאלה: איך חכם כליברמן שהיה גם רב וגם פרופ', מתדרדר עד כדי כך? התשובה לכן נעוצה בשתי המילים "מדעי היהדות" (אם בכלל אפשר לקרוא לזה מדע, אך לא זו היריעה לפרוש את הנושא). כש"מדעני היהדות" מערערים על "תורה מן השמים", על המסורת של התורה שבעל-פה, בהכרח מביאים לזלזול בחכמים שקדמו להם. כאשר ר' עקיבא מכונה אצלם "עקיבא בן יוסף", כשאנשי המחקר, מתייחסים לרמב"ם בתואר "ד"ר מיימונידס" - הם פרופסורים והוא רק דוקטור (...), כשכל פיסת נייר מהגניזה הופכת אצלם ככלי ניגוח כלפי תלמידי חכמים שקדמו להם, פקעה מהם הענווה, ממילא לא קיים אצלם לא "מורא רבך" וודאי שלא "מורא שמים". לא תוכן הדברים הוא הבעייתי אלא הגישה. לכן לא ניתן להשתמש בטיעון שספריו של גליק מחקריים בעיקרם ורחוקים מדעות בית המדרש (הרב קטן, בשבע גליון 353). טוב עשו אותם רבנים שהורו לתלמידיהם להדיר רגליהם ממכללת ליפשיץ אם בראשה יעמוד רקטור בעל "עבר קונסרבטיבי". תמהני האם רק במכללה זו פשה הנגע? האם רק בגלל הרקטור הם נזעקו? ומה עם שאר הסגל האקדמי שבמכללה זו ובמכללות אחרות? האם לכל התופעה של נאו-רפורמים שאנו עדים לה בין כותלי בתי מדרש אין שורשים, הנטועים עמוק בכל אותם מוסדות אקדמיים, שרוח "מדעי היהדות" פשתה בהם והעבירה אותם על אמונתם? אמנם תלמידיהם רק למדו שם דרכי הוראה, אבל ר"ל נדבק בהם נגע אבק הקונסרבטיביות. אם בליברמן נפלה שלהבת מה נאמר על אזובי המכללות?