חטא ההינתקות דורש כפרה

זה מה שאמר ראש ממשלת ישראל בפתח ישיבת הממשלה (7.8.09): "הפינוי החד-צדדי מרצועת עזה לא הביא שלום, ולא ביטחון. עזה הפכה בסיס של חמאס בשליטה אירנית. לא נחזור על הטעות הזו. לא ניצור מפונים חדשים". אין ספק, אמירה חדה, נוקבת וחד-משמעית! לא מדובר בכנופיות כתומות מתלהמות חסרות אחריות, מדובר בדברים הנאמרים מפי ראש הממשלה כלפי כולי עלמא בישיבת-ממשלה רשמית. הדברים פורסמו וניתן להם הד ועל-אף אמיתותם הנוראה, הכל ממשיכים הלאה כאילו מדובר בהעתקת אתר חירייה לאתר דודאים. מה בסך-הכל קרה? טעינו, טעות, טועים! גם אם ה"טעות" הזאת הרחיקה את השלום, פגעה בביטחון מדינת-ישראל והקימה לנו יישות טרוריסטית עוינת המאיימת על חיי כולנו. טעות! סליחה, לא נעשה זאת שוב. מבטיחים. ובכן, לא ולא! אסור להסכים לדבר הזה! טעות איומה שכזאת צריך לחקור לעומק! מי טעה? מי הטעה? מי תמך ועודד? מי ניסח את הטעות? למה? מי בדק אם יש כאן טעות אם לאו? מתי התחוור שזו טעות? האם הסתירוּ את הטעות? מי? מי הציג את הטעות כמהלך שאין בו טעות? מדוע לא נמנעה הטעות? מי לא מנע? למה? האם היה כאן פשע? בשוגג? במזיד? האם הטעות אירעה מתוך רשלנות בעלמא? רשלנות פושעת? חוסר אחריות כלפי המגורשים שנעקרו? כלפי מדינת-ישראל? מדוע נמנע בית המשפט העליון, בכוונה תחילה, מלדון "בתבונתה של התוכנית"? יש כל-כך הרבה שאלות שצריך להקים ועדה מיוחדת ללקט את כולן, לנסח אותן ולהגישן לוועדת-חקירה ממלכתית. הוועדה תחקור את כל המעורבים ותסיק מסקנות אופרטיביות לגבי כל האחראים ל"טעות" הזאת. עד כאן במישור הממלכתי. אבל גם לנו, שכתבנו בעיתונים ושידרנו ברדיו ובטלוויזיה, יש יד ורגל ב"טעות" האסונית הזאת. איננו יכולים לרחוץ בנקיון כפינו ולומר "ידנו לא שפכה את הדם הזה!". התקשורת הייתה מרכיב מרכזי בחורבן המחורבן הזה שלא היה כמותו בכל שנות קיומה של המדינה! יש אומרים שלולא התקשורת, הגירוש והחורבן היו נמנעים. שמא הייתה הסתה של אנשי תקשורת? על אסון שכזה אי-אפשר לבלבל את המוח עם "חופש הביטוי"! מי שתמך במהלך האיום הזה צריך לפחות לכבות את המחשב ולהפסיק לכתוב! כל הפרשנים החכמים בלילה, למן יואל מרקוס ועד לאמנון אברמוביץ', צריכים להיות מודחים ממשרותיהם, מנודים, מוחרמים ומוקצים מחמת מיאוס! הם, שכמותם ועורכיהם! זו יכולה וצריכה להיות שעתם היפה של המגורשים מגוש קטיף וצפון השומרון, כמו גם המועמדים לגירוש ביהודה ובשומרון. כולם צריכים להתלכד למחנה אחד גדול ולהוביל את כל המדינה בזעקה גדולה: תוקם ועדת חקירה ממלכתית, מיד ולאלתר, לבדוק ולחקור את הגירוש והחורבן מגוש קטיף ומצפון השומרון! למן המניעים וגיבוש רעיון העיוועים הזה ועד למצב המגורשים, שחרב עליהם עולמם, בימים האלה! פשע שכזה, אם היה, אינו מתיישן לעולם. כל שעה יפה לחקירה הזאת ויפה יותר כל דקה קודם! אם לא נתבע בקול גדול כאן ועכשיו הקמת ועדת חקירה ממלכתית, הרי שאנחנו אכן ערימה אחת גדולה של אשפה ומגיע לנו שיטאטאו את כולנו כמו זֶבֶל!