עימאד פארס והנפיחה

אם יש ישנה עוד סיבה מדוע היה אסור לביבי נתניהו, בעצם לכל ראש ממשלה, לתת את תיק משרד הפנים לשר חרדי – בא עמנואל רוזן, בכתבתו הנפלאה (יום שישי, חדשות ערוץ 2, "סיפור על אהבה וחושך") וסיפק לנו אותה בדמות הרומן הכמעט בלתי אפשרי בין לוצ'יאנו לודוויג מישראל לאנג'לינה מפרו. בקצרה: רומן מתפתח בין השניים באמצעות הפייסבוק, האהבה עושה את שלה – והצעירה מפרו מחליטה להגיע לארץ זבת חלב ודבש. מגיעה, נעצרת ונזרקת למכלאה. הגבר האוהב לוצ'יאנו (איזה שם רומנטי) נאבק בכל העולם ואשתו, שזה משרד הפנים בעיקר, מוציא את השקלים האחרונים שנותרו לו, מגיע לבית המשפט ומצליח לשחרר אותה בערבות כספית. למה? כדי שתובטח חזרתה לארצה. במשרד הפנים, שהפקידות שם נישאת כנראה בשידוכין, לא שמעו על אהבה חוצת גבולות, על האפשרות שהשתיים ירצו להינשא כאן ואולי, תתפלאו, ללדת ילדים ולקבוע את חייהם כאן. ארץ זבת חלב ודבש אמרנו? קדחת! אלא אם אתה יהודי, רצוי אורתודוכסי. תשאלו את השר ישי, שבמקום לשחרר כל מיני תיירים תמימים ממעצר בלתי חוקי, פועל בימים אלו לשחרר את עמיתו הרב בניזרי. שיהיה ברור: משרד הפנים הנשלט על-ידי חרדי, ספרדי או אשכנזי היינו אך, ימנע מעלמה צעירה ומאוהבת את כניסתה לארץ בשל אי היותה יהודיה, אבל בדחילו ורחמו יפתח את שערי המדינה לרווחה לחרדים עבריינים מארה"ב, שכל עיסוקם הוא הלבנת הון והונאת שלטונות המס. למה? סליחה על ההשוואה, אבל מבחינת משרד הפנים הנשלט ע"י חרדי, היהודים מעל הכל. והס ואף מילה על העובדים הזרים החיים כאן.

קשה להבין את המדינה הזו, שלכדה את עמוס ברנס, האשימה אותו ברצח, הרשיעה אותו, אבל אחר כך חננה אותו ואף זיכתה אותו מכל אשמה בעניין אותו רצח של רחל הלר. כי אם הוא אכן לא רצח, כפי שהמדינה הודתה, ומעניין את הסבתא שלי אם הזיכוי שלו היה טכני או לכאורה או כל טרמינולוגיה אחרת, הרי שיש לפצות אותו על 11 שנות מאסר, על ועם כל המשתמע מכך. אבל רק מדינה אטומה כמו שלנו יכולה לזרוק חף מפשע לכלא ואחר כך לכלבים. ואחר כך עוד מתפלאים מדוע אמון הציבור במערכת המשפט, במקרה זה התנהלותה של הפרקליטות, שואף לאפס. זאת ועוד. נניח, רק נניח, שאכן הזיכוי הוא לא בדיוק זיכוי; נשאלת השאלה במי הפרקליטות נלחמת בעצם? בחולה סרטן, עיוור, אב לילדים קטנים שכל חייו היו מאבק אחד גדול ועכשיו, אחרי שזוכה סופסוף לפני כשבע שנים, הוא צריך להיאבק בשתי חזיתות – במחלותיו ובפרקליטות, או להיפך!!! מעניין לדעת היכן כל יפי הנפש והמתיפייפים למיניהם שיודעים לרוץ לבית משפט על כל עוול קטן שאפשר לפתור אותו בשיחת טלפון בין שני בני אדם, בני אדם, לא אנשים, אבל כשמדובר בעמוס ברנס הם מסרבים לצאת מהמחילות והחורים שבתוכם הם מתחממים? ואיפה היועץ המשפטי מני מזוז? ושר המשפטים יעקב נאמן? ומה עם משה נגבי, מרדכי קרמניצר וכל האחרים, שהיו מטפסים עכשיו על קירות אם לעמוס ברנס היו קוראים חמוס ברנסי והוא לא היה מעכו "היהודית" אלא מזו "הערבית"?