לקוח סלקום, מר יפרח רפאלי, הזמין מהחברה חבילת שירות הודעות וחבילת משחקים עבור הטלפון הסלולארי שברשותו. על-פי החוזה מול סלקום ועל-פי הדין, רשאי הלקוח לבטל את השירותים הנ"ל בכל עת, ועל חברת הסלולאר להפסיק את החיוב בגינם לא יאוחר משלושה ימים לאחר שהתקבלה הודעת הביטול.
בינואר 2009 פנה מר רפאלי לסלקום בבקשה כי תפסיק לספק לו את שירותי ההודעות והמשחקים וכי לא תחייבו בגינם מכאן והלאה. החברה השיבה בחיוב - והמשיכה לחייבו עבור שני השירותים...
ככל אזרח ישראלי, שמי שחדל לספק לו שירות ממשיך לחייבו, פנה מר רפאלי שוב ושוב (ושוב וכן הלאה...) אל חברת סלקום בבקשה ובדרישה שתפסיק לחייבו עבור השירותים שאינו חפץ בהם. בחלוף כחודשיים, לאחר טרטור והפצרות רבות מצד מר רפאלי, נעתרה סלקום חלקית לבקשתו: היא הפסיקה לחייבו עבור שירות ההודעות והחזירה לו ארבעה (מתוך שישה) תשלומי שירות ההודעות שחויב בהם בעל כורחו. את חיוביו בשל חבילת המשחקים הפסיקה סלקום לגבות רק ביולי 2009.
בשל שתי הפרות החוזה מצד סלקום, אחת ביחס להתחייבותה כלפי חבילת שירות ההודעות ואחת ביחס להתחייבותה כלפי שירות המשחקים) הגיש כנגדה מר רפאלי בבית המשפט לתביעות קטנות בירושלים תביעה בסך 20,000 ש"ח. זאת אור לקביעת סעיף 31 א' – (2 ב') לחוק הגנת הצרכן התשמ"א-1981 הקובע כי בשל כל הפרת חוזה מצד עוסק בעסקה מתמשכת (כדוגמת העסקות שמציעות חברות הסלולאר) זכאי הצרכן לפיצוי של עד 10,000 ש"ח.
לדברי סלקום, האיחור בהפסקת חיובי חשבונו של מר רפאלי נגרם עקב טעות תמת לב שנפלה בהליך הטיפול בבקשתו. לטענתה, מאחר שהיא גם הציעה למר רפאלי פיצוי בדמות "הטבת 20 30 60 ", הטבה המזכה לקוח ביחס לחלק מחיוביו בהתאם לזמן האוויר שהוא צורך ואף הציעה לו שובר לארוחת בוקר זוגית – יש לפוטרה מחיובי פיצויים.
שופט בית המשפט לתביעות קטנות בירושלים, השופט אברהם טננבוים, דחה את גרסת סלקום הטוענת לטעות תמת לב. לדבריו, מהקלטת השיחות שנערכו בין נציגי סלקום לבין מר רפאלי, אותן השמיע התובע בבית המשפט, ניכר כי מדובר בטרטור לקוח המבקש לממש את זכות הביטול החוזית, וכלל לא בטעות תמת לב.
עוד כותב השופט טננבוים בהנמקות פסק דינו כי פרקטיקה זו, בה נקטה סלקום, שעל פיה צרכן המבקש לממש את זכותו החוזית לביטול עסקה מוצא עצמו "מחזר" אחר העוסק, פסולה מעיקרה ומעכבת עסקות במשק. זאת היות וצרכנים רבים נמנעים מלבוא במגע עם עוסקים מהחשש שמא בבוא היום שבו ירצו להשתחרר מהעסקה לא יתאפשר להם לעשות כן - פרקטיקה שפוגעת הן בצרכנים, הן בעוסקים.
לדברי השופט, השתת חיובי פיצויים ללא הוכחת נזק על עוסקים כדוגמת סלקום הנוקטים ב"שיטת מצליח" (כך במקור) תהווה מקור להרתעת עוסקים וליצירת אווירת מסחר הוגנת. השופט שיבח את התובע על הגשת התביעה, המהווה לדבריו שירות ציבורי בהיותה אבן דרך בהרתעת החברות הגדולות מעושק הציבור ואף קרא בגיליונות פסק דינו לכלל הציבור בארץ לתבוע מעוולים מסחריים. כך הוא כותב:
"... אם יש כאלו אשר מוצאים את הזמן והכוח לבדוק את חשבונותיהם בפרטים, ואף להגיש תביעות בגינן, מבצעים הם שירות ציבורי ביצירת אווירה טובה יותר. הם נוקטים בפעולה שהרבה יותר היו צריכים לעשות אך אין בידם. ממילא יש לעודדם ולא להיפך."
בסיכומו של דבר, חייב השופט טננבוים את סלקום לשלם למר רפאלי פיצויים בסך 10,000 ש"ח.
