אוהבי הבצע - מסוג
דן כהן, שופט ישראלי לשעבר, החשוד בקבלת שוחד של מיליוני יורו - הם גנבים או נוכלים ורמאים, או שודדים, או מעלימי מס ובעלי שורה ארוכה של מעשים חסרי גבולות, האמורים להגדיל את הונם. ההבדל בינם לסוג אחר של גנבים הוא, שהראשונים הם בעלי ממון שעשו או ירשו, שחיים חיי עושר ועדיין רודפים אחר הכסף ולא אנשים נזקקים שגנבו מתוך רעב וייאוש, שהגיעו לפת לחם.
אוהבי הבצע הם בעלי חברות שהעסיקו מנהלי חשבונות ממולחים שיעזרו לכם לשלם מעט מס על הרווח, שהקימו חברות קש, שקיבלו שוחד, שניצלו עבודת ילדים למען בצע כסף, שניצלו נשים ועובדים, גנבו את כספי הפנסיה של עובדיהם, שגנבו את הכסף של לקוחותיהם שהפקידו בידיהם למטרות השקעה ועוד אינסוף תחבולות. אוהבי הבצע מועלים באמון בתפקידם ובידידיהם, או/ו מייסדים "משפחות פשע" שיעשו הכל למען בצע כסף, בעיקר בתחום מכירת סמים, התעלמות מוחלטת מהחוק ורצח בשיא הקלות.
בעשור האחרון נראה שמספר הפשעים בתחום תאוות הבצע גדל. ייתכן שזו אינה אמת סטטיסטית, אלא רק באאז של אמצעי התקשורת. ייתכן שמעולם לא חדלה לרגע תאוות הבצע ומכונות הפשע והתחבולות שעולים לאחרונה לכותרות היו כאן, ללא הפסקה, מאז ומעולם.
אולי אין דבר חדש בתחום הזה ורק נדמה לנו, כי בעשור האחרון ובזה שלפניו גדל מספר המעילות והתרחשו פרשות כמו פרשת אנרון, פרשת מיידוף, או חשד לקבלת שוחד בנושא עסקות נפט עם עירק מחברת ELF לכיסו של ז'אק שיראק, נשיא צרפת לשעבר (העסקות שטרם הוכחו התבצעו לפני היבחרו של שיראק לנשיא), וסתם אהבת בצע ישראלית של בעלי משרות גבוהות בשלטון שכללו קבלת מעטפות, קבלת דבר במרמה ושוחד, וגם העלמת הכנסת של חברות גדולות, לשם הגדלת הרווח הנקי.
לא שכחנו שלפני ברנרד מיידוף, היה רוברט מקסוול (בין שאר רכישותיו בעולם היה גם עיתון מעריב), בעל הון ענקי בתחום המדיה וה"עסקים" ואיש העולם הגדול שהשתמש, בין השאר, בכספי הפנסיה של עובדיו הרבים והתאבד בצניחה לים מהיאכטה שלו, רגע לפני שנודע כי אימפריית המדיה שלו קרסה ולא נשארה לו פרוטה אחת.
לא שכחנו את ז'אן ואלג'אן, גיבורו של ויקטור הוגו ב"עלובי החיים", האיש שהבצע היה רחוק ממנו והרעב קרוב - סיפור אמיתי שהפך לספר, למחזה, למחזמר והפך לנכס צאן ברזל של התרבות העולמית. ז'אן ואלג'אן, סיפור אמיתי, נולד בשנת 1769 בפבורל בצרפת למשפחת חוטבי עצים. בגיל 27 היה על הצעיר לפרנס מבוגרים וילדים רבים בני משפחתו ומשפחת אחותו, ולא הצליח למצוא עבודה באזור מגוריו. ואלג'אן פרץ למאפייה, גנב כיכר לחם ונתפש. הוא נשפט ל-5 שנות מאסר ולעבודת פרך, ברח שלוש פעמים ונתפש בכל פעם. כך בילה סך הכל 17 שנה בכלא כעובד בפרך עד שחרורו.
באופן טבעי נחוש יחס אחר לגונב לחם שבילה 17 שנים מחייו בייסורים מאשר היחס שנחוש כלפי בעל הון שלוקח שוחד, מוכר סמים, גונב כספי לקוחותיו, מועל בכספי החברה בה הוא עובד וכולי וכולי. בעלי הון שתאוות הבצע מנחה אותם להגדיל את הונם בדרכי פשע, נוכלות או/ו מעילה, מקוממות את חוש הצדק שלנו ומעלות בנו את רגשי הזעם העמוק ביותר. אוהבי הבצע ראויים לדעתנו לעונשים דמיוניים, כמו למשל 150 שנות מאסר, העונש שקיבל ברנרד מיידוף לפני כחודשיים בבית משפט אמריקני.
דן כהן, שופט ישראלי לשעבר, עתיד להיות אייטם מרכזי בחדשות בישראל, בזמן הקרוב. כהן תאב-בצע אופייני. גבר מצליח, אשר מגיל צעיר בלט בשטח כמשפטן ואף נבחר לשופט לזמן מה. במהרה עזב את המקצוע כדי לפתוח משרד עורכי דין, במטרה לעשות כסף גדול יותר משכר שופט בישראל.
מכריו הרבים מבית הספר ומהגן, מהצבא ומהאוניברסיטה, מהקריירה ומהחברות, מרבים לשבח את שכלו החריף כמו גם את הצלחתו אצל נשים (הוא גם היה נשוי בעבר לבתו של שופט בכיר בישראל) ובעיקר את כשרונו המיוחד להגדיל את הונו וליהנות מפירותיו.
משפטו של כהן, שיתקיים ככל הנראה בעתיד, לאחר שיוסגר לישראל (הוא ברח מהארץ מיד כשהבין כי הוא חשוד), יחשוף פרשת שוחד "מקובלת" בעולם העסקים הגדולים, מהסוג המקומם ביותר. הפרשה, כך אומרים, תגרור אחריה שובל של פרטים על מעשי שחיתות שלא רק כהן עסק בהן, אלא גם חבריו לעבודה.
השוחד שניתן על-ידי חברת סימנס הגרמנית לדן כהן, דירקטור חבר החשמל בישראל, הגיע לכיסו של העתיד להישפט לפני שנים אחדות. הדירקטור העשיר ממילא התעשר יותר בעקבות קניות של ציוד למערכת הייצור של חברת החשמל, בעת שהיה צורך לבחור בין מוצרים של שתי חברות ענק. כהן, שכיהן כדירקטור, הפעיל את השפעתו על מנהלי חברת החשמל כדי שירכשו ציוד של חברת סימנס. במקביל קיים כהן קשרי-שוחד עם מנהלי שיווק בסימנס אשר שלחו לו, אישית (וכן למעורבים בעסקה בחברת החשמל), מיליוני יורו לחשבונו הסודי בחו"ל.
בניגוד לז'אן ואלג'אן, ולעלובי החיים מכל הסוגים הנמקים בבתי כלא בעולם - לעו"ד דן כהן, יש הכל. הצלחה מקצועית וכלכלית, בית יפה ומרווח בסביון, מכוניות, חפצי אמנות, קהל חברים שהוא יודע לענג ולהרשים אותם בעושרו וברמת החיים שלו בארץ ובחו"ל. חלק מהצלחתו המקצועית הייתה המינוי לדירקטור בחברה העוצמתית והמונופוליסטית, חברת החשמל, ואת שאר הפרטים נלמד בהמשך ונבין איך כהן, השופט לשעבר, העו"ד והדירקטור, הצליח להרוויח ללא מס ומע"מ, שוחד שנכנס הישר לחשבון הבנק הבלתי רשמי שלו.
דן כהן, אוהב-הבצע-פר-אקסלנס, ילמד אותנו לאחר שיוסגר לארץ מדרום אמריקה לשם ברח, איך מקבלים החלטות עסקיות בעזרת שוחד ואיך עושים המקורבים לצלחת עוד כסף בנוסף למשכורותיהם האדירות, בנוסף להטבות המפליגות שהם זוכים להן ולחיים הטובים שהם חיים. ואיך גם פושעים ממולחים, שרדיפת הכסף היא נר לרגליהם, נופלים לפעמים, למרות כשרונם, בפח שטמנו לעצמם ונתפשים.
