בגדנו באחינו האתיופים

חודשים מספר לפני תחילתו של 'מבצע שלמה' ההיסטורי, להעלאת אחינו היהודים מאתיופיה, נפלה בידי הזכות הגדולה לקחת חלק בהיסטוריה המדהימה שרשמה מדינת ישראל, לתפארת העם היהודי כולו (ראה: "הקשר האפריקני", מאת: דני בז בהוצאת משרד הביטחון-2005). הייתי אז מפקד ההכשרה לכוחות המיוחדים של אתיופיה ('הדיביזיה המוטסת), כחלק ממספר תנאים שהציב שליט אתיופיה דאז מנגיסטו היילה מאריאם ליציאת היהודים מארצו. כשותף סוד, ידעתי מהי מטרת המבצע המכין עליו הופקדתי, אך לא שיערתי בנפשי עד כמה עמוקה ורחבה תהיה המעורבות הישראלית במאמץ הלאומי להציל את יהדות אתיופיה. רבות דובר במבצע שלמה והעולם עצר את נשימתו מתדהמה, לנוכח מחויבותה וערכיותה המוסרית העצומה של מדינת ישראל ובעיקר למראה האחדות הלאומית האסטרטגית, חד-משמעית, שהפגין העולם היהודי במאמץ הכללי. לזה ייקרא בין השאר יכולת הרתעה. שיאים רבים נקבעו אז ונותרו שרירים וקיימים עד עצם היום הזה, אנדרטה לייחודו של עם הבחירה. שיאי הטסת כמות נוסעים למטוס, מענה לבעיות מבצעיות בתעופה אזרחית, בנוסף למספר הגיחות שבוצעו על-ידי חיל-האוויר וחברת אל-על בפרק הזמן שארך המבצע, נרשמו בספר השיאים של 'גינס'. שיאי גבורה ודבקות במשימה תוך יצירתיות ישראלית יהודית חסרת תקדים, שעל חלקה עדיין מוטל מעטה כבד של סודיות, נרשמו במבצע ובמה שקדם לו, ודף מפואר נכתב בדברי הימים של שיבת ציון המודרנית. אומה שלמה נישאה על משק כנפי ההיסטוריה.