אחרי נאומי אובמה בקהיר וראש הממשלה בבר-אילן והדרישות העיקריות שכבר עלו מצידנו כמו: הקפאת הבנייה בהתנחלויות, הכרה בישראל כבמדינה יהודית מזה וכתנאי שהמדינה שתוקם תהיה מפורזת - עדיין לא זז דבר. אם נתניהו הוא זה שמערים את כל הקשיים האפשריים כדי למשוך זמן ללא קץ, אזי יום אחד זה ייגמר, וזה ייגמר לא טוב, שכן אם יסכים לעקרון שתי מדינות לשני עמים, עם כל הוויתורים הטריטוריאליים הנדרשים ממנו ופינוי כל התנחלויות והמאחזים – לא תהיה לביבי ממשלה, או שתישאר בידו ממשלה ימנית קיצונית שתסבך אותנו בבידוד עולמי מוחלט ואפילו בעימות דמים נוסף.
ובינתיים, בתגובה לקיפאון המדיני, הודיע ראש הממשלה הפלשתינית על הכוונה להכריז על מדינה עצמאית בתוך שנתיים, וכבר החלו אפילו בתכנון הורדת השילוט בעברית בשטחי הגדה. סביר להניח לפי מצב העניינים כיום, שבאמצעות מהלך זה של הכרזת העצמאות, תזכה המדינה להכרה בינלאומית ואפילו להיות בגיבויה ואם זה יגיע להצבעה במועצת הביטחון של האו"מ, קרוב לוודאי שההכרה במדינה כזו תזכה ברב קולות אפילו יותר מהקולות שתמכו בהקמת מדינת ישראל.
אם אכן זה יקרה, יש לכך משמעות והשפעה רבה על עתידינו וביטחוננו, ולכן מוזר שהנושא עבר אצלנו בינתיים בשקט יחסי וללא תגובה מדינית נאותה והתייחסות הציבור והתקשורת הישראלית.
אך יש לדעת, היה והרשות הפלשתינית תממש את הודעתה ותקים מדינה עצמאית תוך שנתיים, קשה להבין איך הדבר יתקבל על מדינת ישראל שתפישתה לעיקרון הפירוז צריכה הייתה להיכלל בכל הסדר של קבע ואמורה לכלול את המרכיבים המדיניים והביטחוניים הבאים:
- קביעת הגבולות בהסדר קבע כאשר גושי ההתיישבות הגדולים מסופחים למדינת ישראל.
- הגבלת הכוח הצבאי לכוחות ביטחון ושיטור בלבד.
- איסור על כריתת בריתות צבאיות ועל כניסת כוחות צבאיים זרים.
- אי הכנסה או ייצור נשק תלול מסלול, נשק כבד ואמצעי אמל"ח מכל סוג שהוא.
- שליטה אווירית וימית מוחלטת לרבות תחום האלקטרו-מגנטי.
- קביעת הסדרי חלוקת ניצול המים והסדרי שפכי הביוב.
- הקמת מנגנון פיקוח בינלאומי בשטח הפלשתיני.
- שליטה ישראלית במעטפת החיצונית הפלשתינית המאפשרת בקרה וכניסה של אמצעי לחימה.
היה הרשות תכריז ותקים על הקמת מדינה עצמאית מבלי לחכות להסכם על הסדרי הקבע, יש להניח שנאבד מיידית כמה מרכיבי פירוז שחשובים לביטחוננו וכלכלתנו. ואכן נשאלות השאלות הבאות: על איזה גבולות מדובר בהכרזה חד-צדדית זו? האם גבולות 67' בלי כל ההתנחלויות או 67' עם תיקונים? מה יקרה עם כ-300,000 תושבי ההתנחלויות ומה יהיה מעמדם אפילו זמנית ומי יערוב לביטחונם? היכן יהיה החמאס בעזה בתמונה? ומה בקשר לבקעת הירדן? ומה בדבר פירוז מנשק כבד, תלול מסלול ושליטה שלנו באוויר? ומה יקרה אם שוב החמאס יזכה בבחירות, והממשל החדש יזדרז ויכרות ברית סיוע עם אירן למשל?
על כל אלה צריכות להינתן תשובות מספקות, שללא ספק ידרשו ערבויות בינלאומיות עוד לפני שההכרזה תמומש.
מדינת ישראל מוכנה לדיונים לפי מפת הדרכים, שזה אומר: שלבים של פירוק מוחלט של הטרור, קביעת שלטון פלשתיני ברור אחד, התקדמות בשלבים לקראת הסדרים והסכמים סופיים כלומר: שלבים נכונים ומבוססים ללא קיצורי דרך שיכולים להימשך גם שנים, ולפי המצב בשטח – אף שנים רבות. לפיכך, גם אם ישראל תודיע חגיגית שהיא מסכימה למסגרת של שתי מדינות לשני עמים, הדרך מטבע הדברים ארוכה וחייבת לעבור את השלבים נכונים.
ההכרזה זו של הקמת מדינה פלשתינית באופן עצמאי ללא הסכם קבע, תפגע בביטחון ובמעמדה של מדינת ישראל ותכניס את שני העמים לסכסוך דמים. לכן עלינו לפעול לשמר את תפישת הפרוז שמרכיביה מפורטים מעלה ולא להסכים בשום אופן להכרזה חד-צדדית על הקמת מדינה פלשתינית לפני שנחתם הסכם סופי וזאת במישור המדיני והכלכלי והבינלאומי.
היה ובכל זאת זה יקרה חרף התנגדות מדינת ישראל, אין מנוס - גם מדינת ישראל תידרש להתגונן ולהגן על קיומה, לנקוט בצעדים חד-צדדים כולל צבאיים, אשר למרבה הצער יביאו לפריצת העימות מחדש, שבסופו, ישבו הצדדים הפעם בחסות ועידה בינלאומית וינסו שוב להגיע להסדר הקבע.
אך לפני כן, לאור המצב המסובך והקשה שלפנינו, יש להקים ממשלת חרום לאומית שתקבל הכרעות קשות ולעשות הכל כדי שמפלגת קדימה למשל תצטרף לממשלה ויפה שעה אחת קודם.
