בשנת 1913 התקיים משפטו המפורסם של מנחם מנדל בייליס - יהודי מקייב, בו העלילו עליו עלילת שווא על רצח ילד נוצרי לצורך אפיית מצות לפסח, על סמך עדות שקר. כל טענותיו לא הועילו, מה שבסופו של דבר ולאחר כשלוש שנים בייליס ניצל ושוחרר.
בעיצומו של המשפט, העלה התובע טיעון מן התלמוד (מסכת יבמות סא, ע"א), וממנו ציטט מדברי חז"ל:
"אתם (ישראל) נקראים אדם, ואין הם (הגויים) נקראים אדם". - מכאן הוכיח לכאורה כיצד נתפש אצל היהודי עולמו של הגוי, וכי אם אינם בגדר "אדם" - מותר להורגם! והטעים הקטיגור, כי הנאשם שאב את מקורותיו ממאמר זה בתלמוד...
הסניגור היהודי אוסקר גרוזנברג ביקש פסק זמן לבירור העניין, והלך בדחיפות להתייעצות אצל הרב יעקב מזא"ה לקבלת הסבר, כיצד להשיב על טענה זו, לכאורה. הרב נתן את תשובתו וצייד אותו בדברים שיאמרם לפני השופטים. הסניגור התייצב לפני בית המשפט, ענה ואמר: כבוד השופטים! אם יהודי ייקלע לצרה באוסטרליה, ויישבו אותו בשבי, כל יהדות העולם תזדעזע, עד לשחרורו. וכי ראיתם דבר כזה, במקרה שאדם זה הוא גוי, למי יהיה אכפת ממנו גם ממדינה סמוכה והרחק ממנה...??? - זהו ביאור דברי חז"ל הקדושים, "אתם -עם ישראל קרואים
"אדם" (בלשון יחיד), כי אתם כמקשה אחת וכאיש אחד - לכם יאה לקרוא "אדם", ואילו לגויים לא ראוי לקרוא כך בלשון יחיד, כי אין האחד מכיר בזולתו אשר במרחקים, וכל אחד יחיד הוא כשלעצמו, ואין חיבור והתלכדות שם כאיש אחד בלב אחד...
זוהי מציאות עם ישראל, כולם מחוברים וערבים זה לזה. אין האחד יכול לומר מה לי ולך, כי עם ישראל חד הם! וכבר הביא הזוהר הקדוש, משל לרבים אשר היו נוסעים בספינה (אונייה), ואחד מנוסעיה החל לחפור מתחת למושבו. החלו היושבים לצדו לגעור בו, כי הוא מסכן את שלום כולם!
השיב זה: זו זכותי! זה מושבי - עליו טרחתי ושילמתי במיטב כספי, ומתחת למושבי אני חופר!
גערו וכעסו עליו הנוסעים: חבר, אתה מסכן את כולנו! כי אם תמשיך לקדוח, המים יעלו וישטפו את כולנו...
זוהי מציאות עם ישראל, כל אחד מאתנו הוא אחד מיני מיליונים מעם ישראל, וכולנו בספינה אחת, וכל אחד יכול במעשיו להשפיע על זולתו. יהודי בצרפת על יהודי מאמריקה. יהודי מארץ ישראל על יהודי מרוסיה...
כמה אחריות וכמה משקל יש לתת לכל מעשה ולכל פעולה, כי כל מעשה שלך משפיע לא רק עליך, כי אם על סביבתך, קרוביך, עם ישראל ואף על היקום כולו.
וכך כותב
הרמב"ם - הלכות תשובה (פרק ג, הלכה ד):
"...לפיכך צריך כל אדם שיראה עצמו כל השנה כולה כאילו חציו זכאי וחציו חייב. וכן כל העולם חציו זכאי וחציו חייב. חטא חטא אחד, הרי הכריע את עצמו ואת כל העולם כולו לכף חובה וגרם לו השחתה. עשה מצוה אחת, הרי הכריע את עצמו ואת כל העולם כולו לכף זכות וגרם לו ולהם תשועה והצלה ...".