אולי זה היה מתוכנן שימי הרחמים והסליחות ייצאו דווקא בסוף הקיץ, קרוב לסתיו, כשעדיין חם בימים, ובלילות ערפל דק מכסה את הדרכים. ובשעות לילה מאוחרות-בוקר מוקדמות בעוד העולם ישן את שנת הישרים שלו מתכונן ליום חדש, עושים את דרכם בני ישורון - מי במהירות ומי משרך את דרכו - משכימי הסליחות.
בגולה, כך סיפרו לי, היה אדם שהיה מופקד על השכמת המתפללים. כשאור נר בידו, היה עובר בין דלתות הבתים מקיש וקורא "עורו, עורו, סליחות". בימינו, החליפו המכשירים האלקטרוניים את תפקיד זה, כמו תפקידים אחרים שהפסידו לקידמה, אך המבוגרים שבינינו שהיו שם ופה, עדיין שומעים את הקול בין הבתים.
כשאני הולך לי בשעת בוקר מוקדמת לאמירת הסליחות, נושם את צינת הבוקר, עולה בי המחשבה על מקצת שהיה. השנה, החודש והשבוע שחלף ולא היה, ונדמה שרק אתמול עוד ישבנו סביב השולחן לסעודת החג של ראש השנה. מנסה לחשוב מה היה אז שכבר אינו היום, מה יש בידך היום שלא היה אז, על אלו שהיו וכבר אינם, והחיים ממשיכים והם כאילו כאן. נזכר שעדיין לא הספקתי לבקש סליחה ממי שרציתי עוד משנה שעברה, וכמה סליחות עוד הצטרפו השנה. דברים שרציתי לשאול ולא שאלתי, ואם כן שאלתי ועדיין לא מצאתי את הדרך להשיב.
אני נזכר במדרש המספר, כי בעת הגיעו של אדם לעולם האמת יידרש להשיב על משא-ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה? ציפית לגאולה? ומוסיף עוד שאלה משל עצמי - האם ניסית? האם מיצית את כל יכולותיך וכוחך שניתנו לך כדי להשאיר מעצמך משהו כאן בעולם? האם תוכל להצביע ולומר כך וכך עשיתי? יומרני להסתכל ולחפש את חותמך לחמישים שנה קדימה, אבל האם השארת חותם שייזכר עוד שנה קדימה? האם ישנם אנשים שזוכרים אותך כי השפעת עליהם, חידשת להם, שינית והארת את מחשבותיהם ורגשותיהם?
ומנגד, האמירה על אותו אדמו"ר שאמר כי בצעירותו הוא רצה לשנות את העולם, משבגר ניסה להתמקד במשפחתו, ובזקנותו העיד כי את עצמו לא הצליח לתקן. אמירה שבאה להכניס את שאיפת האדם לתוך מסגרות פחות גבוהות ויותר צנועות. ובין שתי האמירות האלה אתה נדרש ללכת, בין הרצון להשפיע והסיכון לפגוע. מתי לאחרונה אמרת את מילות המודה אני? לא מתוך הרגל אלא באמת מתוך אמירת תודה על היותך חי, בריא, בעל חופש דעה ופעולה. האם הכרת בכך שעצם העובדה שיש לך בריאות היא נס בפני עצמו שממנו יש להתפעל כל יום מחדש? ואם לא חשבת כך, אז אולי זה ברור מאליו, והשאלה היא למה לא טוב יותר? הפריחה, השמחה וריח החגים הפכו להיות כל-כך מובנים מאליהם והשאלה היא למה לא מגיע לי עוד? מגיע?
מתי לאחרונה ישבת עם בני משפחתך סביב השולחן מבלי שזה יהיה חג או שבת? מתי לאחרונה קנית מתנה קטנה לבת הזוג או לילד גם אם זה לא יום הולדת? בקצב החיים הכל-כך מהיר ומלחיץ, מתי עצרת והקדשת זמן לאמירת תודה. שאלת לשלום וחיכית לתשובה? חייכת? זכרת?
תחל שנה וברכותיה מתפללים בערבית החג, ובעברית - במילה שנה - טמונות שתי משמעויות. שנה של לשנות, לנסות משהו חדש. ומנגד - לשנות, לחזור לנסות שוב, וביניהם הדרך הנכונה לחזור על הדברים הטובים, לתקן את הרעים ולהתחיל מחדש. זה הזמן לאחל לכל אחד ואחת מכם שנה טובה ומתוקה, שנה של כתיבה וחתימה לחיים טובים ולשלום, וסליחה ומחילה מכל אלו שנהגתי כלפיהם שלא בטוב.
