אם ישראל ביצעה פשעי מלחמה - כתוצאה מתגובה מאוחרת מאופקת ל-8 שנות הפגזות + 12.000 קסאמים ורקטות, משהו רקוב בממלכת האו"ם. הוועדה במסקנותיה - נתנה לגיטימציה לטרור בינלאומי - את זה ישראל חייבת להוקיע.
העובדה שישראל לא שיתפה פעולה עם וועדת גולדסטון, התבררה כמהלך טקטי נכון ונבון. המנדט שקיבלה הוועדה היה צר, עם תוצאה מוכתבת מראש. השתתפות ישראלית בוועדה, או שיתוף פעולה איתה, היה מקנה לוועדה כוח ועמדה חזקה יותר לממצאים שלה בעמדתה הסופית האנטי ישראלית.
כיום, למרות הנזק הציבורי והבינלאומי שהדוח יכול לגרום לישראל בעולם, הרבה מעבר לנזק המשפטי, ידיה של ישראל בתגובה חופשיות יותר.
יש לנצל את המומנטום של תגובת הנגד ולמצותה עד תום, בצורה מושכלת, תוך ניצול כל האישים, המומחים בהסברה, בארץ ובעולם ולרתום אותם למתקפת נגד, כנגד הדוח, מחבריו והאו"ם שמנסה לאמץ אותו.
יש להצביע על הצביעות וחוסר ההיגיון, של ממצאי הוועדה ומסקנותיה.
כאשר מועצת הביטחון פה אחד (15 חברים) הצביעו בעד החלטה 1701 במלחמת לבנון השניה, ניתן היה להבין ממנה, שחברות האו"ם מכירות בזכותה
של ישראל להגנה עצמית עפ"י המשפט הבינלאומי. זכות, שכוללת בתוכה תגובה צבאית חריפה, מעבר לגבולותיה, כיבוש שטחי אויב, החזקתם וניקיונם מגורמים עוינים המסכנים את ביטחונה. כאשר ישראל, יצאה למבצע "עופרת יצוקה", אחרי 8 שנות קסאמים ורקטות על שדרות ועוטף עזה, לרבות אשקלון ובאר-שבע, עשרות פגועים בגוף מאות פגועים בנפש ואלפים ברכוש,
אין מחלוקת על זכותה לתגובה, כהגנה עצמית של מדינה ריבונית - עפ"י כל הקריטריונים הבינלאומיים.
כאשר גוף טרור, שלא מכיר במוסדות בינלאומיים ובמשפט בינלאומי, מנהל מלחמה מכוערת, כנגד ישובים אזרחיים מתוך אוכלוסיה אזרחית ומבקש הגנה בינלאומית, זה יותר ממגוחך וצבוע ובלתי הגיוני.
וועדת גולדסטון - בממצאיה הסופיים נתנה לגיטימציה לגופי טרור, להפגיז, לפגוע לפעול מתוך ובתוך אוכלוסיה אזרחית. זה מראה על צביעות חסרת הגיון משפטי, ועל ישראל לנצל זאת לטובתה במלחמת ההסברה הכלל עולמית.
כאשר אחמינינג'אד - ממשיך בעקביות להכחיש את השואה ולהצהיר על הצורך בהשמדת ישראל, ואחריו נסראללה מצהיר שלא יכירו בישראל, ועליה להעלם בהקדם כגרורה סרטנית, יש לישראל מרחב מחייה רב בהסברה על עמדתה התקיפה והבלתי מתפשרת בנושא ביטחון וגבולות.
כאשר ישראל נסוגה מעזה - לגבול הבינלאומי, במטרה להשגת הסדר שלום או שקט בגבול, חמאס השתלט על האיזור, לא מוכן להכיר בישראל, ויתירה מכך מנהל מלחמה מתוך ובאמצעות המטריה של האזרחים.
על ישראל מוטלת חובה להגיב וכך עשתה ותעשה גם בעתיד.
אמצעי התגובה וגודל התגובה - לא יכולים להיות "מידתיים", וכמותיים, וברור שיש חריגות, סטיות ופגיעה באוכלוסיה אזרחית. פגיעה מעין זו, הייתה ותהיה, בכל מבצע ומלחמה - שהרי אלה תופעות לוואי, ידועות ומתבקשות, מכל פעולה צבאית.
חיילי ארה"ב במלחמתם בעירק, כמו חיילי בנות הברית שתמכו בהם, חרגו והרגו מעבר למידתיות הסבירה. חיילי ארה"ב כשנתקלו בעיר פלוג'ה בעירק, בהתנגדות עיקשת של גופי טרור שצצו אחרי הכיבוש, הרסו את העיר עד היסוד כולל פגיעה אנושה בתושבים - האו"ם לא צייץ ולא השמיע קול.
כאשר נאט"ו הפגיזו תושבים אזרחיים בקוסובו וגרמו לנפגעים רבים, כאשר המלחמה באפגניסטן הנמשכת כיום, על ההרס והנפגעים, לא הוקמו וועדות נוסח עזה.
ומה לגבי כל המטיפים לישראל ומנסים ללמדה אתיקה ומוסר צבאי, כמו צרפת, אנגליה, רוסיה, בלגיה ואחרים, כאשר הם שלטו בקולוניות באלג'יר, באפריקה, באירלנד, בצ'צ'ניה, שם בוצעו פשעים לא מעטים והאו"ם שתק ולא הגיב.
לכן על ישראל לא להיבהל, לא להכנע, לא לוותר ולעורר את מצפונו הרדום של העולם, כנגד העוול שעושים לישראל.
אמנם דוח גולדסון - גם מטיל אשמה על "החמאס", שחרג, סטה ופשע, אבל זה מינורי ושולי ודי חוצפני שאחרי 8 שנים של קסאמים על אזרחים הם מקבלים נזיפה בלבד - שלמעשה מעודדת ומכשירה את המשך הטרור.
ובאשר להמלצה על העמדה לדין:
הדוח והיו"ר שלו, שופט יהודי מתיוון, משת"פ שמופיע בכל דור ודור (מאז הכיבוש הרומי, היווני, האינקוויזיציה והשואה), כותב במאמר בעיתון (לאחר מסירת הדוח), וממליץ להעמיד לדין את המנהיגים, הקצינים והחיילים של "עופרת יצוקה", בפני בית הדין הבינלאומי בהאג. ומה בקשר למנהיגות החמאס, מהניה ומטה ואלה שבסוריה, משעל ומטה?
להזכיר לציבור, שבלגיה רצתה להעמיד לדין בזמנו את אריק שרון כראש ממשלה וכן קציני צה"ל.
חוק השיפוט האוניברסלי שנתקבל בבלגיה ב - 1983, הנותן סמכות לבית משפט מקומי לדון בעבירות שלא בוצעו בבלגיה ולא ע"י אזרחים בלגיים, אלא בכל מקום בעולם - הוא לא רק יומרני אלא גם סותר את כל העקרונות והקריטריונים של משפט פלילי ובינלאומי - לפיו לכל מדינה סמכות טריטוריאלית בלבד עם סעיפים אקסטריטוריאליים הנוגעים לאזרחיה בעקר - ולא חובקי עולם ואזרחי עולם.
להבדיל מבית הדין הבינלאומי בהאג ומבית הדין הפלילי הבינלאומי - שהוקמו בהסכמת המעצמות על בסיס אמנות בינלאומיות כדי לקבל גושפנקא בינלאומית.
אמנם הפסיקה קבעה, ששרון כל עוד הוא מכהן כראש ממשלה - נהנה מחסינות זמנית - אינה משנה את הקביעה שהיא מבחינה משפטית בינלאומית מגוחכת, לא יעילה ולא ישימה.
כאשר הוקם, רק לאחרונה, בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג, הסתייגו המעצמות הגדולות ארה"ב ורוסיה וכן גם ישראל מהסעיפים הגורפים המאפשרים שפיטת קצינים וחיילים ישראלים או בעלי תפקידים רשמיים אחרים בפני בית הדין הזה בטענות של חסינות כללית לאזרחי אותם מדינות שפעלו מטעם ממשל נבחר וכמו-כן הוכנס סעיף האומר שמי שנשפט על עבירות שביצע במדינתו לא יועמדו לדין פעם נוספת בפני בית הדין הבינלאומי.
ארה"ב, רוסיה ואנגליה וכן מדינות נאט"ו האחרות פחדו שחלקם במלחמה בקוסובו, באפריקה, בצ'צ'ניה יעמוד להם לרועץ כמו גם ישראל בשטחים - ולכן סרבו לחתום על האמנה ללא הסעיפים הנ"ל שבאו להגן ולתת חסינות למבצעי מדיניות של ממשלה חוקית ועל-פי הוראותיה.
מדינת ישראל באמצעות היועץ המשפטי לממשלה הודיעה פומבית ובצדק - שתיתן הגנה מלאה ושוטפת לכל אזרח ישראלי במידת הצורך במקרה של תביעות מן הסוג שהיו בבלגיה. לא מתקבל על הדעת שמדינה כמו בלגיה תקח על דעת עצמה תפקיד של שופט בינלאומי לענייני מוסר ללא תמיכה בינלאומית וללא סמכות ואוטוריטה בינלאומית.
טוב עשה שר החוץ - שהגיב אז מיידית, בפעולה דיפלומטית דרסטית ע"י החזרת השגריר להתייעצויות אך זהו רק שלב ראשון. על המדינות הנאורות בעולם והאו"ם בראשם להגיב בצורה נמרצת למהלך החד-צדדי והחריג הזה ולהפעיל את כל הערוצים הבינלאומיים והמשפטיים לביטול גזרות בלגיה.
ואמנם - הלחץ הבינלאומי נשא פרי - והבלגים שינו את החוק וביטלו את האישומים נגד שרון, וקבעו שסמכות החוק היא בגבולות בלגיה בלבד ועל אזרחי בלגיה ולא על אזרחים ונתונים זרים.
ובאשר לבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג - ב-1/7/02 נפל דבר בעולם המשפט הבינלאומי - בית דין חדש עם סמכויות פליליות רחבות חובקות עולם ומדינות התמקם בהאג על-פי אמנת רומא מ-1998. סמכויות בית הדין נראות לכאורה מצומצמות - לנושאים כלליים, כמו רצח עם, פשעים נגד האנושות ופשעי מלחמה, אבל הבעיה נעוצה בפרשנות המרחיבה ובשטחים האפורים הרבים ובעיקר בלחצים של מדינות בעלות השפעה כסף ומימון על בית הדין, ובסכנה של השפעות פוליטיות ונטיות של מצבי רוח בינלאומיים.
ארה"ב, רוסיה וישראל ביחד עם עשרות מדינות נוספות הצטרפו לאמנה, אך לא אשררו אותה מסיבות ואינטרסים לאומיים ופנים ארציים כדי לא לתת פתח לתביעות פליליות כנגדם בבית הדין הבינלאומי החדש.
רוסיה על מעשיה בצ'צ'ניה בעבר ובהווה או מלחמתה באפגניסטן - כמו ארה"ב ומלחמתה באל-קעידא באותו מקום - נמצאות בסכנת תביעה על מעשים דומים החל
ב-1/3/03, אך אל דאגה, כמו שלא העזו לתבוע אותן בבית המשפט הבינלאומי בהאג על מעשיהן בעבר לא יעזו לעשות זאת גם בעתיד.
יחד עם זאת גם ארה"ב לא מזלזלת באמנה ודורשת ובצדק - להעניק חסינות לכוחות האו"ם באשר הם, שלארה"ב יש נציגות נכבדת בהם, לספק מטריית הגנה משפטית לפעילות חייליה, ומועצת הביטחון מבקשת סמכות לעכב ולהשעות חקירות ומשפטים. גם ישראל לא צריכה להיות מודאגת במיוחד, בשלב זה, מתביעות פליליות, מכמה סיבות. כל עוד ארה"ב תתמוך בישראל ובפעולותיה כצעדי הגנה הכרחיים לקיומה ובטחונה - אין סכנה לקציניה וחייליה.
כמו-כן, על-פי סעיפי האמנה - עבירות שנכללות לכאורה בסמכות בית הדין בהאג - אם המדינות בעצמן וביוזמתן, תנקוטנה בצעדים משפטיים דהיינו תעמדנה את האחראים לדין - לא ניתן יהיה לשפוט אותם בבית הדין הפלילי בהאג לפי העיקרון הפלילי הידוע: "אין שופטים פעמיים אדם על אותו מעשה".
בכנס השנתי הגדול של עו"ד באילת, העלה נשיא בית המשפט העליון כב' השופט ברק את התיזה, כי עדיף שבג"צ ידון בעתירות המוגשות בפניו על התנהלות צה"ל במלחמה, כמו הקרב בג'נין, הוצאת הגופות של המחבלים, כנסיית המולד, כניסת התקשורת למחנות בעת מלחמה - כדי לתת תשובות לסוגיות במשפט בינלאומי - שיהיו בסיס לתגובות המדינה לתקשורת הבינלאומית ולקהילה הבינלאומית הטוענת שישראל מפירה ברגל גסה את החוק. וע"י כך להעניק למדינה מטריה משפטית במאבקה.
הפצצה שהוטלה בעזה - והרגה את רב המרצחים שחאדה, ביחד עם אזרחים וילדים - עוררה זעם רב בעולם ובארץ והייתה נושא לביקורת נגד הממשלה וצה"ל. אבל אסור לשכוח - בכל מלחמה יש טעויות לא נעימות ולפעמים גורליות דוגמת ירי כוחותינו על כוחותינו בזמן מרדף אחרי המרצחים, במלחמת לבנון ובמלחמת עזה. אצלנו מדובר בטעות שמתנצלים עליה, אצל החמ"ס והפת"ח כשילדים נרצחים רוקדים על הגגות ומחלקים סוכריות. מקרה עזה צריך הסברה יותר נמרצת - תוך הצגת העובדה שאזרחי וילדי ישראל הם מטרה ישירה ולא טעות - וזה ההבדל בינינו.
לסיכום:
ניתן לומר, דוח גולדסטון, מכל כיוון שנסתכל עליו, המית וימית נזק הסברתי כבד על ישראל, שהרי רוב המדינות אינן מתעמקות בנימוקים ובהסברים ונוח להן ללכת עם הזרם ולהשמיץ את ישראל.
על ישראל לגייס את מיטב מסביריה, מכל הקשת הפוליטית, המזדהים עם צה"ל ועופרת יצוקה ולצאת למתקפה הסברתית מאסיבית לאזן את הנזקים ולמזער אותם, ולהצהיר שישראל בדקה, חקרה את עצמה, תקנה ואינה זקוקה להטפות מוסר של וועדת האו"ם.
נקודות למחשבה והרהורים:
1. 16 שנה עברו, מאז הסכמי אוסלו, מה יצא מכך, מה הושג, האם זה היה כדאי וחכם. איפה אדריכלי ההסכמים ואיפה מתנגדיה?
2. מכחיש השואה ושונא ישראל האובססיבי - אחמינינג'אד וגרורו נסראללה מאיימים בהשמדת ישראל, את זה חייבים להפוך למנוף הסברתי, על מעמדה, זכותה של ישראל לגבולות בטוחים בני הגנה, כנגד כל הסיכויים וההחלטות של האו"ם.
3. דוח גולדסטון - רק מוכיח מה יקרה אם ישראל תיסוג מיהודה ושומרון, ותשאיר את הגדה המערבית לפת'ח וחמאס.
4. הגיע הזמן להבין זאת ולפעול בהתאם.
