הכר 'עצמך'-'זולתך'

אחד השמות לחג הסוכות הוא "חג האסיף" - על שום שאוספים בתקופה זו את היבול והיא שמחה גדולה להם (אחד הביאורים למה נקרא החג "זמן שמחתנו"). ובכדי שלא יכנס בלב האדם הרגשה של גאווה ו"אגו", ויחשוב ולו במחשבה קלה - בזכות עמלי "השגתי" את כל זאת, מצווה התורה לצאת לסוכה, שם תרגיש כמה העולם הוא זמני. שם תבין כמה אתה כל כולך מחובר לבורא, שהוא המביא לך חיים, פרנסה בריאות וחיי אושר. חיים בסוכה במהלך שבעה ימים - חיים "בצילא דמהימנותא" (ב"צל האמונה" כלשון הזוהר הקדוש), מה שיחזק ויזכיר לאדם להכיר קודם כל את מציאותו בראייה ובפרספקטיבה האמיתית, ולאחר מכן - את זולתו - כי אם יכיר האדם את ערכו האמיתי וללא שמץ של יוהרה וגאווה, הרי שאז יראה הוא גם את מעלת חברו, ולא רק של עצמו. זוהי המשמעות האמיתית של חג הסוכות, חג אשר מפיח רוח חיים של שמחה ואושר אין סופי לאדם החי בהרגשה כזו של התעלות, של לקח נצחי והסתכלות אמיתית על החיים גם כאשר נצא מהסוכה. כי אומנם חג הסוכות הינו למשך 7 ימים, אך הם כמו הדגמה מוחשית לשאר ימות השנה, שצריכים ללוות את האדם למשך ימות השנה כולה - תחושה של זמניות בעוה"ז, מה שמסייע לו לאדם להסיר את האגו והגאווה מתוכו על-מנת שיביט בזולתו בראי אחר ובהסתכלות שווה לו וממילא תרבה האהבה ואחווה בתוכנו. הרבי מבאלז זצ"ל (הסבא של האדמו"ר מבאלז היום) ביאר את הפסוק "ואהבת לרעך כמוך" – הכיצד? האם אפשר לחייב במצווה את הלב שיאהב כל אחד מעם ישראל? וביאר כך: אחרי האותיות רעך מגיעים אותיות שפל. ללמדך, כי מי שמסיר את האגו מתוכו ורואה הוא את זולתו אתו יחד שווה בשווה (בענווה ובשפלות), ממילא תרבה האהבה. וזה הביאור בפסוק: ואהבת! כיצד? התשובה היא - לרעך! – כאשר תשים לנגד עיניך את ה"רעך" (האותיות הסמוכות) של האותיות "רעך" (שזה שפל) - תראה את התוצאה המיוחלת, את ה"ואהבת". אף באהבת איש ואישה זה הכלל. הכיצד? כאשר מסירים את האגו האחד כלפי השני ולא נתפסים בקטנות, שם תשרה השכינה. כאשר אהבה (13 בגימטריא) + אהבה (13 בגימטריא) = שם ה' (26) – שם נמצא הבורא ביניהם וזהו סוד האושר האמיתי בין בני הזוג. חג הסוכות משופע במצוות רבות: מצוות ישיבה בסוכה. ארבעת המינים, ומצוות נוספות שהיו לנו בזמן שבית המקדש היה קיים. המכנה המשותף בין כל מצוות החג הינו הדגש על אחדות והאהבה של האיש כלפי זולתו. לכן נקראת הסוכה "סוכת שלום" – בה מסובים כל סוגי הבנים בעם ישראל תחת קורת סוכה אחת. גם 4 המינים – מסמלים את 4 סוגי הבנים בעם ישראל. אלה שיש להם מעשים טובים בלי חכמת התורה. אלה שעם חכמה אך ללא מעשים, אלא השלמים בשניהם יחד ואלה הרחוקים משניהם, מתורה ומעשים. את כולם התורה ציוותה לאגוד יחד ולברך עליהם... זה החיוב שלנו. לקרב, ולחשוב על הזולת! אם טוב לנו שיהיה טוב גם לשכן, לחבר, לעוד יהודי או יהודייה. זאת ועוד: בבית המקדש הקריבו במשך כל ימי חג הסוכות 70 קרבנות כנגד 70 אומות העולם – כי מגמתנו כעם היא להשכין אהבה לא רק בתוכנו אלא גם בינינו לבין כל עמי העולם. אנו בעיצומם של הימים הנוראים. עברנו את ראש השנה ויום הכיפורים, אך חג הסוכות ועימו הושענא רבה וחג שמחת התורה, הם המשכיות אחת של הימים הנוראים. ימים מיוחדים אלה נועדו לנצלם להתרוממות והתעלות רוחנית, כל אחד לפי דרגתו. התחזקות איטית בסולם הדרגות, אך עקבית. אז הינך בגדר "אדם חדש" וכבריה חדשה. בידנו לשנות גורלות לטובה ולברכה, עד חצות היום של חג שמחת התורה - שאז הגזירות שנחתמנו עליהם יוצאות אל הפועל (האר"י הקדוש). חגי תשרי מקנים לנו כלים רוחניים מיוחדים לאורך השנה כולה. כלים שקשה להשיגם בשאר ימות השנה. חג שמח לכל בית ישראל!