הסברה דרושה בארגנטינה

העלייה הדרמטית בגילויי האנטישמיות בארגנטינה התרחשה מיד לאחר פרוץ מבצע "עופרת יצוקה" בעזה בינואר השנה. מאז הפגנות נגד ישראל הן דבר שגרה, תקיפות אלימות נגד יהודים, רכוש ומוסדות הפכו למעשה שכיח, וכתובות גרפיטי רוססו בכל רחבי העיר. "הפצצה השלישית בדרך", כך ציינה כתובת מדאיגה שרוססה בסמוך למבנה של ארגון AMIA, ארגון הגג של הקהילות היהודיות בארגנטינה. הכוונה היא להמשך לשני פיגועי התופת הנוראיים שארעו בשנות התשעים בשגרירות ישראל ובבניין של AMIA. בנוסף לכך, לאחרונה פונו שני בתי כנסת בבואנוס איירס בעקבות התרעה לפצצה. אלדו דונסיס, נשיא DAIA, הזרוע הפוליטית של הקהילה היהודית, מדגיש כי "הגל האנטישמי החדש הנו החמור ביותר מאז שחזרה הדמוקרטיה לארגנטינה". עם זאת, הרשויות טוענות כי אין סיבה לדאגה, וכי הגורמים הקיצוניים הללו נמצאים תחת שליטה ופיקוח מתמיד. יש לזכור, כי המוניטין שצברו ממשלות ארגנטינה ומערכת המשפט לאורך השנים ולאור הטיפול הבעייתי בחקירת הפיגועים הקודמים, אינם תורמים לתחושת הביטחון של הקהילה היהודית שם. "ארגנטינה היא מדינה שהניחה לרוצחים הכי אכזריים שלה להמשיך להסתובב חופשי", כך הטיבה לתאר צעירה בת 25 מבואנוס איירס, בהתייחסה לתקופת הרודנות הצבאית של שנות השבעים. לאחרונה החלה הקהילה היהודית בארגנטינה להשקיע מאמץ רב בחיזוק ארגוני ההסברה המקומיים הפועלים למען ישראל ונגד אנטישמיות. עם זאת, כוחם של ארגונים אלו דל בהשוואה לארגונים דומים בצפון אמריקה. הדבר נובע מסיבות של גודל הקהילה, יכולת תקציבית ויכולת השפעה פוליטית. בקרב יהודי ארגנטינה יש הטוענים, שבכלל משימה זו צריכה להיות מוטלת על משרד החוץ הישראלי, אך בפועל לגוף הממשלתי אין אפשרות ליזום פעולות שטח מחוץ לישראל. לכן, טוב יעשה אם יסתפק בתמיכה מתמדת בארגוני ההסברה העצמאיים. ארגונים אלו, אשר מבצעים עבודת קודש במדינות בהן אתגר ההסברה הוא עצום, סובלים מחסרון אסטרטגי מרכזי הנובע מעצם שיטת פעילותם. על-פי רוב, הם פועלים רק במקום שבו נמצאים תורמים המספקים תזרים מזומנים, ולאו-דווקא היכן שקיימות בעיות דחופות. הרי כל תורם יהודי מעוניין, קודם כל, לשפר את תמונת ההסברה בסביבת מגוריו. אולי כעת, כשבממשלה הנוכחית מכהן שר לענייני הסברה ותפוצות, יימצא פתרון איכותי לאתגרים הללו.