לגברת
דורית ביניש - שלום רב.
אני פונה אלייך כ"אזרח מודאג", בין רבים אחרים, ממה שמתרחש במדינת ישראל בעשורים האחרונים. אני חושב שהבעיה המרכזית אצלנו היא שיטת משטר אשר בלשון העם היא "על הפנים", ומבחינה מהותית היא לא מתאימה לשום דבר אמיתי. השיטה הזו, שאני מכנה אותה "משטר קואליציוני" ושעל פיה כל ראש ממשלה נאלץ להרכיב את ממשלתו על-ידי חיזורים והבטחות לכל מיני רסיסי מפלגות וקבוצות לחץ, מקים ממשלה שעיקר תפקידה הוא לשרוד פוליטית וכל שר וחבר כנסת מקדיש את עיקר מאמציו בקדנציה שלו להישרדות זו. אין כאן שום תכנון לטווח ארוך, אין תהליכי קבלת החלטות ענייניים ונכונים, אין גישה מקצועית לשום תחום, אין בכלל תפקוד של שרים ומקבלי החלטות באופן שיתרום וישפר את מה שצריך, אלא רק חשיבה על הישרדות פוליטית. אין לי ביקורת על-אף אחד באופן מיוחד - כל ראש ממשלה וכל שר וחבר כנסת לפחות בעשרים השנה האחרונות נאלץ לתפקד כך בגלל השיטה.
לצערנו הרב, החלפת השיטה מותנית בהחלטה ובהסכמה של אלו שנהנים ממנה היום - חברי הכנסת אשר מבינים שאם תהיה שיטה נכונה ועניינית רובם לא יהיו בכלל בכנסת כי הם נבחרו בזכות כישוריהם הפוליטיים ולא בזכות התאמתם להנהגה.
אני פונה אלייך כעומדת בראש הזרוע השלטונית היחידה שעדיין לא נגועה בשיטה הקיימת ואשר מתמודדת מול תוצאותיה במשך מרבית תקופת פעילותך.
אני חושב שאנחנו כיום כמו בתקופת "השופטים" בתנ"ך - תקופה שבה לא היה מנהיג רציני ולכן השופטים עצמם לקחו את תפקיד ההנהגה, אם רצו ואם לא.
אין ספק שהמצב איננו טוב והשאלה היא איך יוצאים ממנו.
אני חושב שבית המשפט העליון, בלי קשר לוויכוח של "הכל שפיט או לא" והדיונים על האקטיביזם השיפוטי, צריך לקחת על עצמו (כמנהיג, לא כשופט) את התפקיד הקשה והבלתי סימפטי של הובלת שינוי השיטה והפיכת המשטר בישראל למשטר מנהיגותי שבו ראש ממשלה, יהיה אשר יהיה, מסוגל לקבוע מדיניות ולהוביל אותה, ממשלה מסוגלת לקיים דיונים ענייניים ולקבל החלטות בתהליך מובנה ואמיתי, קיים תכנון לטווח ארוך בכל תחומי השלטון, קיימת התייחסות של בקרה ומעקב ותיקונים תוך כדי הפעילות. כל זה בלי קשר לדעות הפוליטיות ותוך כדי כיבוד הדדי של כל השכבות והדעות במדינה.
אודה לך אם תעייני במכתב זה ואשמח לתגובה.
בברכה,
גיא רפאלי
