עמותת לביא לזכויות אזרח ולמינהל תקין עתרה (יום ג', 13.8.19) לבית המשפט העליון בבקשה לקבלת צו על תנאי שיורה ליועץ המשפטי לממשלה
אביחי מנדלבליט, ולפרקליט המדינה
שי ניצן להשיב מדוע לא יורו לפתוח בחקירה פלילית נגד ח"כ
בני גנץ בגין חלקו בהתקשרויות חברת הממד החמישי עם משטרת ישראל ובהצגת מצגי שווא ביחס לחברה, לניסיונה וללקוחותיה.
בעתירה שהוגשה היום על-ידי עו"ד יצחק בם, שותפו של עו"ד מיכאל דבורין המנהל את החלק המשפטי בקמפיין הליכוד בבחירות לכנסת ה-22, צורפו כמשיבים גם בני גנץ, דורון כהן, וחברת הממד החמישי אחזקות הנמצאת כיום בפירוק.
"עניינה של העתירה בסחבת שנוקטים היועץ המשפטי ופרקליט המדינה ביחס להחלטה האם לפתוח בחקירה פלילית או בבדיקה מקדמית כנגד אנשי החברה "הממד החמישי" בעקבות ממצאי דוח
מבקר המדינה, ממנו עלה לכאורה כי במהלך משא-ומתן עם המשטרה ביחס לפרויקט טכנולוגי שלמשטרה היה עניין בו, הציגו אנשי "הממד החמישי" מצגים כוזבים בפני המשטרה", נכתב בעתירה.
לפי הדוח המדובר, חברת "הממד החמישי" הציעה למשטרה להתקשר בחוזה רחב היקף למכירת טכנולוגיה ייחודית. לצורך בחינת הטכנולוגיה נדרש היה לערוך פיילוט שעלותו מיליוני שקלים. משביקשו הצדדים להימנע מעריכת מכרז, נדרש היה פטור ממכרז לצורך ההתקשרות. לוועדת המכרזים שדנה בעניין הפטור הוצגו מצגים כוזבים ביחס לחברה ויכולותיה. מקור המצגים הכוזבים היה במידע
שסיפקה החברה. המצגים הכוזבים נגעו לסוגיות מהותיות - האם יש לחברה מוצר מדף והאם יש לה לקוחות שהנם גופי ביטחון. בעקבות המצג הכוזב,
"כעולה מדוח המבקר, ההתקשרות עם החברה לצורך עריכת "פיילוט" זכתה לפטור ממכרז. לכאורה, העובדות המפורטות בדוח מבקר המדינה כממצאי ביקורת מעלות חשד לביצוע עבירה של קבלת דבר במרמה מצד חברת "הממד החמישי" ואנשיה. למרות הפניות אליו, היועץ המשפטי לממשלה לא השיב האם בדעתו להורות על פתיחה בחקירה בעניין. במקביל, הממונה על
חופש המידע במשטרה דחה את בקשת העותרת לקבל מסמכי פטור ממכרז ומצגים שהועברו למשטרה מטעם החברה בדבר יכולותיה וזאת בנימוק כי ככל שתתנהל חקירה, גילוי מידע ומסמכים אלה לציבור עלול לשבשה. כך נוצר מעגל שוטה - מחד היועץ המשפטי מתמהמה בקבלת החלטה האם לפתוח בחקירה או לאו, ומנגד הממונה על חופש המידע במשטרה מסרב לגלות לציבור מידע רלוונטי ורב ערך בתואנה כי ייתכן שתתנהל חקירה", לשון העתירה.
העותרים טענו עוד כי שני שיקולים מצטברים נוספים הופכים את השיהוי של היועץ המשפטי בקבלת החלטה בדבר דרך הטיפול בממצאי הביקורת לבלתי סביר בעליל. הראשון הוא זהותו של בני גנץ שהפך לדמות פוליטית משמעותית מאוד, והשני הוא מניעת האפשרות לקיום דיון ציבורי מושכל ביחס להתנהלות גנץ בפרשה.
"השיהוי של היועץ המשפטי בקבלת ההחלטה לא רק מעכב את האפשרות לבירור העניין באמצעי חקירה מקובלים, אלא גם מונע דיון ציבורי מושכל בו. כפי שפורט בחלק העובדתי לעיל, המשטרה תולה את סירובה לגלות את מסמכי הפטור ממכרז ואת המצגים שהציגה החברה עובר להתקשרות עם המשטרה באפשרות כי תתנהל בעניין חקירה וחשיפת המסמכים לעין הציבור בעת הזאת עלולה לשבש את החקירה העתידית. כך הסחבת בה נוקט היועץ לא מאפשרת לציבור למצות את זכותו לקבל מידע ויוצא הציבור קירח מכאן ומכאן - מצד אחד לא מתנהלת שום חקירה, למרות קיומו של חשד על פני הדוח ומצד השני מסמכים בעלי עניין הנוגעים לפרשה נחסים מפניו בתואנה שמא תשובש החקירה, אם תתנהל. כך גיבורי הפרשה ניצלים הן ממשפט ציבורי (או פלילי) והן ממשפט הציבור. הפגיעה באינטרס ציבורי הפעלת סמכות היועץ במהירות הראויה גוררת אחריה את הפגיעה בזכות הציבור לדעת", לשון העתירה.