הריחוק בזמן האחרון בין טורקיה לישראל, כידוע, נוצר בעקבות מבצע עופרת יצוקה בעזה. מאז חילוף השלטון בטורקיה, הגוון האיסלאמי החל להיות הגורם הדומיננטי בטורקיה. הצבא שהיה עד אז הגורם המשפיע והחילוני במדינה הפך את עורו, ויישר קו עם השלטון הפרו איסלאמי. בתחילה היה נראה כי הצבא, החילוני יש להדגיש, לא ייתן לשלטון דתי מוסלמי לשלוט במדינה, אך בסופו של דבר הצבא סר למרותו של השלטון החדש לאחר הבחירות.
את השלכות חילופי השלטון ראינו ביחסים בין ישראל לטורקיה לאחר המבצע בעזה. טורקיה, שהייתה עד לא מזמן בת בריתנו האסטרטגית באזור, האשימה אותנו בפשעים נגד הפלשתינים. לאחר מכן, היחסים החלו להידרדר עוד יותר כאשר לפני מספר ימים סירבה טורקיה לאפשר למטוסי חיל האוויר להתאמן בשטחה במסגרת תרגיל שנתי של נאט"ו שבו משתתפות בין השאר מדינות כמו איטליה, ארה"ב וכו'. והנה, עוד לא הספקנו להתאושש מאותה ידיעה, והיום התקשורת מפרסמת כי טורקיה חתמה על הסכם אסטרטגי עם לא אחרת מאשר סוריה.
בעצם ההתקרבות בין סוריה לטורקיה, הרי שטורקיה רצה היישר לזרועותיה הפתוחות לרווחה של אירן. יש להבין את ההשלכות של הדבר הזה לא רק מבחינת ישראל אלא גם מבחינה בינלאומית, שהרי אם וכאשר אירן תכונן עם טורקיה יחסים צבאיים-אסטרטגיים, הרי שאירן בעצם מרחיבה את טווח ההשפעה שלה באמצעותה של טורקיה והיא בעצם תוכל להגיע עד לפתחה של אירופה, שהרי טורקיה היא ה"שער" לאירופה.
