היועץ המשפטי לממשלה,
אביחי מנדלבליט, מתנגד נחרצות לתיקון לחוק שיאפשר להציב מצלמות בקלפיות כבר בבחירות הקרובות. לדעת מנדלבליט, קיימת מניעה משפטית מאישור החוק - מונח שמשמעותו שהוא לא יגן עליו בבג"ץ, ושטובים הסיכויים שבג"ץ יפסול אותו.
שרי המשפטים והפנים,
אמיר אוחנה ו
אריה דרעי, פרסמו בשבוע שעבר את תזכיר החוק, לפיו רבבות אנשים - ובראשם כל חברי ועדות הקלפי, כל המשקיפים וכל מזכירי הקלפיות - יוכלו לצלם את כל המתרחש בקלפיות, למעט מאחורי הפרגוד. על-פי ההצעה, התיעוד יישמר בזיכרון מגנטי, יועבר למפלגות ועשוי לעבור גם לידי המשטרה אם תוגש תלונה שתצריך את השימוש בו כראיה. השניים מבקשים שהממשלה תאשר את החוק בישיבתה הקרובה (8.9.19), כך שיוכל לעבור בכנסת ביום שלמחרת - שמונה ימים לפני הבחירות.
התנגדותו של מנדלבליט באה בעקבות זו של יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, המשנה לנשיאת בית המשפט העליון,
חנן מלצר, כפי שהובעה בידי היועץ המשפטי של הוועדה, דין ליבנה. "לעמדתנו לא ניתן לקדם את התזכיר לחקיקה בעת זו, נוכח קשיים יישומיים, שעלולים להביא לפגיעה אנושה ביכולתה של ועדת הבחירות המרכזית לבצע את יום הבחירות כסדרו, אם התזכיר יהפוך לחוק, ובשל אי-החוקתיות העולה ממנו ואף פגמים מינהליים בולטים בגיבושו".
לדעת מלצר, האמצעים שנוקטת הוועדה מספיקים כדי להבטיח את טוהר הבחירות. מדובר בין היתר במפקחים מטעמה שיצוידו במצלמות גוף, יסיירו בקלפיות ויוצבו בשליש מהן בשלב ספירת הקולות. כמו-כן יוצבו שוטרים בריכוזי קלפיות, והוועדה אומרת שפיתחה כלים שיאפשרו לה לבחון בזמן אמת אינדיקציות לפגיעה בטוהר הבחירות. כמו-כן, יופעלו עשרות משפטנים ופרקליטים לבחינת הפרוטוקולים של הקלפיות.
לגבי תזכיר החוק אומר ליבנה, כי לא ניתן יהיה לקבוע בתוך שבוע את הנהלים המעשיים לביצועו, להדריך את עובדי הקלפיות ולמנוע אנדרלמוסיה. קיים חשש שעשרות מצלמות יוצבו בקלפי בודדת, דבר שיפגע בסדר התקין של הבחירות וביכולתה של הוועדה לנהל אותן. עוד הוא אומר, כי לא ניתן לוודא כעת שבכל 11,000 הקלפיות ניתן להציב מצלמות בלי לפגוע בחשאיות ההצבעה; והפרגודים הקיימים אינם בנויים למנוע צילום אל מעבר להם. ליבנה גם מזהיר מפני עבירות על חוק הגנת הפרטיות בעצם התיעוד.
עוד אומר ליבנה (כאמור - בשמו של מלצר) כי החוק לא ישיג את תכליתו, ולו רק בשל ההיקף העצום של התיעוד. תיעוד של מצלמה אחת בכל קלפי במשך 12 שעות יוביל לתיעוד שהיקפו 15 שנים. התיעוד לא יהיה באיכות שתאפשר לעשות בו שימוש ראייתי, והוא אף עלול להזיק יותר מאשר להועיל. אין כל יכולת למנוע את העברת התיעוד למי שאינו מורשה לראותו, ואין יכולת לאכוף את הציווי למחוק אותו לאחר מועד מסוים. התזכיר פוגע בשוויון, שכן ברור שלא כל המפלגות יוכלו לתעד את המתרחש, והפצתו בלא להיוועץ בוועדה היא פגם מינהלי חמור, מוסיף ליבנה.
בעקבות דברים אלו אומר מנדלבליט: "משמעות דברים נוקבים אלה, היא פגיעה הן במימוש החופשי של זכות היסוד הדמוקרטית לבחור והן בביצוע החובה החוקתית לקיים בחירות חופשיות, חשאיות ושוויוניות באופן תקין וסביר... הצעת החוק מעוררת קשיים חוקתיים ומשפטיים רבים, מהותיים ותכליתיים כאחד".
